פרי צדיק, בחוקתי י״בPeri Tzadik, Bechukotai 12
א׳בכל שבת שמברכין החודש אומרים הוא יגאל אותנו בקרוב. השייכות להגאולה, דשבת נחשב בזה"ח (תולדות) שחשב שם הז' מוספין דשבת וששה מועדים כנגד הז' רועים חשב שם מוסף שבת נגד יוסף הצדיק. והיינו שיהיו תרין משיחין. משיח בן יוסף שיברר כל ישראל בבחינת ועמך כלם צדיקים, ויוסף הוא צדיק גמור הכובש את יצרו. ומשיח ב"ד יתקן מי שיש לו עסק בזה וע"ז בא דוד שהקים עולה של תשובה (כמ"ש מו"ק טז:) ונפש דוד נברא לזה וכמ"ש (ע"ז ד:) לא היה דוד ראוי לאותו מעשה כו' שאם חטא יחיד א"ל כלך אצל יחיד כו' ומשיח ב"ד יהיה יחיד ששב שבשבילו מוחלין לכל העולם כולו (כמ"ש יומא פו:) והיינו שיכניס הרהור תשובה בלב כלל ישראל. ובשבת שקודם ר"ח מברכין החודש מטעם שקדושת ימי השבוע כלול בשבת שקודם לו ועל ידי קדושת השבת דקביעא וקיימא ממשיכין הקדושה לחדשים ומועדים, וזהו ענין מברכין החודש שממשיכין הקדושה לחודש מקדושת השבת, וכ' והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כ"ל בש"ר להשתחוות לפני, שבת הוא הזמן לתקן שיהיה הגוף בקדושה וע"ז מורה כל בשר, הגוף שנקרא בשר קודש אצל ישראל, ובהיפוך בשר חמורים. ולכן בשבת העונג מצוה שגם הגוף בקדושה, וקדושת ר"ח סיהרא דמקבלא משמשא הוא קדושת דוד המלך ע"ה שהוא מרכבה למדת מלכות שהיא סיהרא, ודוד המלך ע"ה נברא שיהיה לו עסק בזה והתענה וכמ"ש בירושלמי (פ"ד דדמאי) עמש"נ ואני בעניי, ואמר ולבי חלל בקרבי שהרגו ליצר הרע בתענית. ובשבת שמברכין החודש שני הקדושות ביחד. צדיק וצדק תרין משיחין. וכל השבת הוא גם כן מדת מלכות שדוד המלך ע"ה מרכבה לה גם כן והזמן בו לתקן הפגם, ואומרים הוא יגאל אותנו בקרוב ויקבץ נדח"נו מארב"ע כנפו"ת כו' כאן נרמז השם ר"ת חי"ל בל"ע ויקיאנו שנרמז מהאר"י הק' ז"ל בברכת תקע בשופר גדול, ונדחנו היינו הנדחים בארץ מצרים שאף בהם יעורר השופר גדול, שופר גדול היינו בינה כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ג רסו ב) וגדול מורה מיד אצל השי"ת שגדול למעלה מתפיסת שכלנו והיינו עתי"ק. כמו שאמרנו עמ"ש (ב"ר פ' נ"ג) גדול עולמים היה שם. והוא דבשבת שמברכין החודש הזמן לתקן פגם זה. ובפרט בשבת בחקותי. ושבת שבו השלמת ספירת יסוד וכמו שאמרנו. ומתחילין מי שעשה נסים לאבותינו וכו' והיינו אף שאין אנו כדאין מ"מ כימי צאתך מארץ מצרים שהיו ישראל גם כן משוקעין. ומ"מ גאל אותם בחסדו הוא יגאל אותנו וכו' ושבת זמן תשובה וכמ"ש טוב להודות לה' ואיתא (בפרדר"א) כד"א מודה ועוזב ירוחם. והיינו שבשבת נקראו ישראל יראי שמי (כמ"ש תענית ח:) ואימת שבת על ע"ה (כמ"ש ירושלמי פ"ד דדמאי) ועל ידי היראה מתעוררין לתשובה כמשנ"ד (ע"ז יט.) אשרי איש ירא את ה' אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש, וכן אמרו (ברכות יז.) תכלית חכמה תשובה כו' שנ' ראשית חכמה יראת ה' וכשהוא ביחד עם קדושת החודש בשבת שמברכין וממשיכין הקדושה לחודש, שהוא קדושת דוד המלך ע"ה שהקים עולה של תשובה ומשיח ב"ד שהיא יכניס הרהור תשובה בכל ישראל, מבקשים הוא יגאל אותנו בקרוב ויקבץ נדחנו כו' חברים כל ישראל דגלות בית ראשון היה על ע"ז וכו' ונתגלה עונם ונתגלה קיצם מה שאין כן גלות בית שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות ובג"ח מפני מה חרב מפני שנאת חנם (כמ"ש יומא ט:) ומדת יוסף שלום. שבו נאמר ויכר יוסף את אחיו בשעה שנפלו בידו (כמ"ש ב"ר פ' צא) אף שהיה לו טענה עליהם על שמכרוהו. (ועי' זה"ק שם ר"א סע"א) והוא יכניס מדתו בכלל ישראל שיהיה חברים כל ישראל ועל ידי זה יזכו לגאולה בקרוב:
1