פרי צדיק, בחוקתי י״דPeri Tzadik, Bechukotai 14
א׳בתפלת מנחה אומרים אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו כדש"נ וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור וגו' ואחר כך נאמר וזכרתי להם ברית ראשונים זה ברית של שבטים כמו שפירש"י (מתו"כ ומד' שמות רבה פמ"ד) והיינו מ"ש (ב"ב קטו:) גמירי דלא כלה שבטא והכוונה שיושאר קדושת כל שבט. ובפירש"י למה נמנו אחורנית כלומר כדאי הוא יעקב הקטן וכ'ו. ובאמת מצינו בזוהר הקדוש (ח"א קס"ג ב) יעקב איהו תושבחתא דאבהן כללא דכולהו וכו' וע"ד יעקב שלימו דאבהן כו'. ובמדרש (ב"ר ר"פ ע"ו) הבחור שבאבות זה יעקב אבינו שנאמר כי יעקב בחר לו וגו' וכן כאן במדרש אמר שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות יעקב כו' אברהם לא ניצול מכבשן האש אלא בזכות יעקב. ולמה אמר אחר כך שנמנו אחורנית לומר שאם אין מעשה ביעקב כדי הם מעשי יצחק. ובתו"כ אין ראיה שכונתו שמעשה יעקב קטן ממעשה אבותיו, רק להכי נמנו אחורנית שכל א' כדי בפ"ע ואם היו נמנים כסדר היה משמע שצריך כל הג' בריתות יחד. ויתכן כונת המדרש שאם אין מעשה ביעקב. שיעקב אבינו ע"ה היה מטתו שלימה שלא היה בו שום פסולת וכמ"ש במ"ר אח"ז שמטע"ז לא נאמר ביעקב אף. ואם אין יכולים להדמות לברית יעקב שהיה מטתו שלימה ובישראל אין מנוקים כ"כ. כדי הם מעשה יצחק שיצא ממנו עשו. אך שאחר כך נתברר שאינו מזרעו כמ"ש (נדרים לא.) כי ביצחק ולא כל יצחק. ובאמת יצחק נקא ישראל ואברהם נקרא ישראל כמ"ש (ב"ר ר"פ תולדות) והם בעצמם היו מנוקים מכל וכל מ"מ לא הי' מטתו שלימה. ואם אין מעשה יצחק שאין יכולים להדמות ליצחק שעכ"פ נימול לשמונה. והיינו שנולד בקדושה שנימול בן ח' שלא מדעת ונעשה ישראל. ואף עשו בנו נקרא ישראל מומר (כמ"ש קידושין יח.) כדי הם מעשה אברהם. דאברהם נקרא תחלה לגרים (כמ"ש חגיגה ג.) ורצה להכניס כל העולם תחת כנפי השכינה כמ"ש (ב"ר פל"ט) אברהם מגייר את האנשים וכו' והיה אב המון גוים אב לכל הגרים (כמ"ש הרמב"ם פ"ד מה' בכורים ה"ג מירושלמי) מה שאין כן ביצחק לא מצינו שגייר גיורים רק נרמז בארץ מגורי אביו מגיורי אביו כמ"ש (ב"ר ר"פ וישב). ואף שבגרי אברהם לא הועיל להם רק בחייו שלאחר פטירתו הפרו ברית וחזרו לסורם (כמ"ש בפרדר"א) מ"מ הועיל בריתו של אברהם עכ"פ לזרעו, שכל מי שהוא מזרע ישראל עכ"פ הוא מעולה יותר מגר. וכמו שסיפר רה"ק זצוקלה"ה בשם הרה"ק מלובלין זצוקלה"ה שקירב לגר א' וריחק לחבירו, ואמרו לו השגר שרחקו הוא י"ש יותר מהב' שקירבו, ואמר מפני שזה שקירבו הוא באמת מזרע ישראל ורוצה לרמות ולגנוב דעת שהוא גר, אבל באמת מי שהוא מזרע ישראל הוא מעולה ביותר, ורק דהתורה ציותה והזהירה לאהוב ולקרב אף את הגר, והזכיר הכתוב ברית כל האבות ברית השבטים. והיינו קדושת יוסף שישראל נקראו על שמו שארית יוסף. (וכמש בב"ר פע"א) שהוא מברר ועמך כלם צדיקים, מאן דאתגזר איקרי צדיק (זח"ב כג א) ושבת ש' בת בת מתעטרא באבהן (זח"ב ר"ד א), ובזה"ח תולדות כשחושב ז' מוספים כנגד ז' רועים חושב מוסף שבת כנגד קדושת יוסף. והיינו שהתוספת קדושה של שבת הוא מיוסף. דאף שכל האבות קיימו שבת בכלל התורה כמו שמצינו באברהם אבינו ע"ה (יומא כח:) וכן לימד לבניו. מ"מ לא מצינו בו בפירוש בתורה שמירת שבת. וכמ"ש (ב"ר פי"א) אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת וכו' אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת וכו' שביעקב אבינו ע"ה כתוב בפירוש שמירת שבת. וכן ביוסף כתיב וטבוח טבח והכן דרשו (ב"ר פצ"ב) אין הכן אלא שבת וכו' הד"א ששמר יוסף את השבת וכתיב וישא משאת מאת פניו והיינו שנתן לכל השבטים משירי סעודת שבת שלו להכניס בהם קדושת שבת (כמשנ"ת במ"א) ולכן בסעודה זו שהוא כנגד קדושת יעקב מזכירין בתפלה, שהוא גם כן כנגד קדושת יעקב (כמ"ש בת"ז תי' י"ח). קדושת כל האבות. ואומרים יעקב ובניו, בניו היינו ברית השבטים שהוא קדושת יוסף שהכניס קדושת שבת לכל השבטים וכאמור. והוא מברר כל השבטים ועמך כולם צדיקים ונקראו על שמו שארית יוסף:
1
ב׳תם ונשלם שבח לאל בורא עולם
2
ג׳אודה לד' על כל הטוב אשר גמלני וזכני לברך על המוגמר ולהיות נטפל לקודש לסדר ולהעתיק ולהביא לביה"ד את הספר הקדוש הזה. כה יזכני ה' להוציא לאור עולם יתר חלקי הפר"צ ויתר הכי"ק הנמצאים. ועל הטוב יזכר שם בני הח' המהולל כ' דוד יהודא הכהן שיחי' אשר טרח ויגע הרבה בהגהת הספה"ק הזה. זכות קדושת תורת אדומור אא"ח הגה"ק זצוקללה"ה יעמוד לי ולזרעי ול"ז עד עולם אמן:
3
ד׳דבר המביא לביהד"פ
4