פרי צדיק, בראשית ג׳Peri Tzadik, Bereshit 3
א׳בפ' ויכולי יש ג"פ ביום השביעי ובגמ' (שבת פח.) דקדקו על מה שנא' יום הששי ה' יתירה ל"ל ודרש לה על ששי בסיון הידוע אם מקבלין ישראל התורה. וצריך להבין הני ג' ההין יתירים דהשביעי מאי דרשי בהו. אך זה נדרש ג"כ לדרשא זו אם מקבלין ישראל התורה כו' והיינו השביעי הידוע שהוא שבת שקבלו ישראל התורה כמ"ש (שם)ודכ"ע בשבת נתנה תורה לישראל. ומצד ישראל נכתב הששי הידוע ששי בסיון לחשבון החדש דישראל מקדשי לי' ומצד השי"ת נכתב השביעי הידוע על שבת דמ"ת שקדושת השבת אינו תלוי בקביעות ישראל רק קביעא וקיימא. וכ' ויכל אלהים ביום השביעי ע"פ מה שכ' במדרש באת שבת באת מנוחה והיינו שאז הי' להשי"ת נייחא בעולמו וכמ"ש (ב"ר פ' ט') עולמי עולמי הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה זו וזה שנא' ויכל ומתרגם בתרגום ירושלמי וחמיד. ובאבודרהם שעל שם זה נקרא שבת חמדת הימים וע"ז כתיב ביום השביעי שהנייחא הי' להשי"ת על מה שיקבלו ישראל התורה בשבת. וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו. וישבות ג"כ לשון נייחא ומנוחה מכל מלאכתו כל מורה על כל היפך הטוב כמו שנדרש (ב"ר שם) את כל אשר עשה והנה טוב מאוד על כל היפך הטוב שג"כ יהי' טוב מאוד כמו יצה"ר וכדומה וכן כתיב ובורא רע וקרינן הכל לישנא מעליא (ברכות יא:) דהכל מורה על ההיפך וזה ג"כ ע"י שיקבלו ישראל התורה ביום השביעי. ויברך אלהים את יום השביעי. לשון ברכה מורה על ריבוי כמו ברכה ראשונה שבתורה ברכה דדגים וברכה דאדם. והוא עפמ"ש בס' אור החיים כי לא ברא הקב"ה כח בעולם זולת לעמוד ו' ימים וברא יום השבת ובו חוזר השי"ת ומשפיע נפש לעולם המקיימו עוד ו' ימים אחרים. וזהו ויברך אלהים את יום השביעי שיתרבה ויולי ו' ימים אחרים. וזה נכתב ג"כ השביעי בה' על שבת דמ"ת שיקבלו ישראל התורה ויהי' אומה שלימה שומרי שבתות. וג' לשונות אלו כנגד ג' קדושת שבת ויכל כנגד קדושת חק"ת קדישין והיינו שישראל באמת טובים ונקראו נפשות ישראל תפוחין וכנס"י חקל תפוחין. וישבות מכל מלאכתו שמורה הנייחא אף מהיפך הטוב והוא כנגד עתי"ק שהוא מאמר בראשית ועפמ"ש (שבת פט:) אם יהי' חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית כשלג ילבינו והיינו שע"י תשובה מאהבה יברר השי"ת שכן הי' מסודר לפניו שיהי' נהורא דנפיק מגו חשוכא וזדונות נעשות כזכיות. ויברך הברכה נגד קדושת ז"א קדישין ו' דאיקרי אות אמת (זוה"ק ר"פ ויקרא) וכ' ושפת אמת תכון לעד שישפיע השגת קדושה וחיות לששת ימי המעשה לעולם. וכן כתוב בפרשה ג"פ אלהים שמורה שהוא בעל הכוחות כולם ומעשה בראשית נקרא כח מעשיו הגיד לעמו כמ"ש בב"ר. ולכן במאמר ויכל ובמאמר ויברך הוזכר שם אלהים מפני שב' קדושות אלו המה מכח אתע"דלת מצד ישראל ויעקב שהוא תכלית הבריאה וע"ז נכתב שם אלהים שהוא בעל הכוחות כולם ואף האת"דלת הוא ג"כ מהשי"ת. ובמאמר וישבות מכל מלאכתו שמורה על הבירור אם יהי' חטאיכם כשנים הללו כו' שהוא כנגד קדושת עתי"ק לא נכתב שם אלהים. שהוא ממקום גבוה מזה שהוא אתה הוא עד שלא נברא העולם חתה הוא משנברא העולם. רק נגד זה נכתב אח"כ פעם ג' שם אלהים כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות שזה מורה ג"כ שיש להשי"ת נייחא אף מכל ההיפך מהטוב שכן עלה במחשבה לפניו במאמר ראשון שיהי' ברישא חשוכא והדר נהורא דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגי חשוכא ולית טבא אלא ההוא דנפיק מגו בישא (זוה"ק ח"ב קפד א') וזה שנא' אשר ברא אלהים לעשות שהאדם יתקן וכמ"ש (ב"ר פ' יא) כל מה שנברא בו' ימי בראשית צריכין עשיה כגון החרדל צריכן למתוק כו' אפי' אדם צריך תיקון וזה נדרש מדכתיב לעשות וכמ"ש פירש"י וכ"כ בתנחומא (פ' תזריע) שמעשה בני אדם נאין לענין המילה. וכן מורה לעשות שהאדם מצידו יתקן ע"י תשובה מאהבה שיהי' זדונות נעשות כזכיות כמ"ש (יומא פו.) ואז כשלג ילבינו וכמ"ש בתנחומא (פ' זו) אתה עושה אותו רע כו' וכמה דברים קשים יש בעולם יותר מיצה"ר ואתם ממתיקים אותו כו' ואז יהי' להשי"ת נייחא מכל ההיפך שיהי' נעשים כזכיות. וכיון שהוזכר כאן לעשות על השתדלות האדם נזכר כאן שם אלהים שהוא בעל הכוחות כולם. וע"ז הוא אריכת הגלות שיבורר כל נפשות ישראל ע"י תשובה מאהבה שיהי' כזכיות איש מהם לא נעדר. אך אם ח"ו לא יברר האדם מצידו ע"י תשובה. אז לעתיד יברר השי"ת ועמך כולם צדיקים וכל מאן דאתגזר איקרי צדיק כי לא ידח ממנו נדח. וע"ז כתיב מאמר וישבות מכל מלאכתו ולא כתיב בו שם אלהים שם של מעשה בראשית המורה שהוא בעל הכוחות כולם כיון שקדושה זו מעתיקא לעילא לעילא כאמור:
1