פרי צדיק, בראשית ב׳Peri Tzadik, Bereshit 2
א׳במדרש ב"ר ה' פעמים אור שנזכר במאמר יהי אור כנגד ה' חומשי תורה. ויאמר אלהים יהי אור כנגד ס' בראשית שבו נתעסק הקב"ה וברא עולמו. היינו שנצרכו נפשות שיהי' כלים לקבלת האור. והם כל הנפשות שעברו בס' בראשית בהשתלשלות הדורות עד שנולדו י"ב שבטי יה והמה הם עיקר הכלים לקבלת האור. ויהי אור כנגד ס' ואלה שמות שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה והיינו התגלות אור התורה בעוה"ז וגלות מצרים הקודם הוא הכנה לזה כמ"ש (ברכות ה.) ג' מתנות כו' ע"י יסורין תורה כו'. וירא אלהים את האור כי טוב כנגד ס' ויקרא שהוא מלא הלכות רבות והיינו התפשטות האור בכל הפרטים. ויבדל אלהים בין האור ובין החשך כנגד ס' במדבר שהוא מבדיל בי יוצאי מצרים לבאי הארץ היינו דור המדבר הם נפשות של התו"שבכ דס"ר אותיות בתורה כידוע. ובאי הארץ הם הנפשות דתושבע"פ כמ"ש (זוה"ק ח"ב קלז ע"ב) דמסרה ליהושע היינו תושבע"פ מסר לכהנים בני לוי. וע"ז אמרו (ב"ב עה.) פני יהושע כפני לבנה וזה נקרא חשך ולילה כמ"ש (סנהדרין כד.) במחשכים הושיבני זה תלמודה של בבל ובתנחומא (פ' נח) ע"הפ העם ההולכים בחשך ראו אור גדול אור גדול שגנזו הקב"ה לעמלי תושבע"פ ובתרגום שה"ש ובתנחומא (ס"פ תשא) דמשרע"ה ידע יום ולילה שביום למד תו"שבכ ובלילה תושבע"פ. ויקרא אלהים לאור יום כנגד ס' משנה תורה כו' שהוא כענין מ"שנ ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר וגו' והיינו ע"י שנשנה הדבר פעמיים נתקיים האורה לקיום העולם להיות נקרא אור יום שהוא דבר המבורר. והנה חמשה אורות המה מצד המשפיע נגד החמשה מדות עד יסוד והמה נשפעים בכל יום מימי השבוע ע"י קדושת שבת חוץ מע"ש שהוא הכנה על שבת הבא. ועוד אי' במד' (ב"ר פ' יב) ששה דברים נטלו מאדה"ר אחר הקלקול זיוו חייו וקומתו פירות הארץ והיינו הטעם ופירות האילן והיינו הריח ג"ע. וזה שכ' בתנחומא תמורתו ונתגרש מג"ע שמ"ש בב"ר פירות האילן הכונה ג"כ פירות ג"ע כמ"ש (ב"ר פ' מא) כגן ה' לאילנות. והמאורות. וכולם יחזרו לעתיד לבוא. ובודאי ע"י קדושת שבת שהוא מעין עוה"ב (ברכות נד:) זוכין ג"כ לששה דברים אלו. זיוו הוא מאור פנים של שבת כמ"ש (ב"ר פ' יא) ברכו במאור פניו של אדם. חייו כדאי' (יומא עא) ושנות חיים ושלום יוסיפו לך כו' אלו שנותיו של אדם המתהפכות עליו מרעה לטובה. וע"י קדושת שבת מתהפכות מיגיעה למנוחה ועונג. קומתו דאי' בגמ' (קידושין לא.) אסור לאדם שיהלך בקומה זקופה וכמ"ש בב"ר שם על מקרא זה והיינו דכ' והתהלכתי בתוככם אטייל עמכם בג"ע ממילא יוכלו לילך בקומה זקופה מאחר שאטייל עמכם בשוה כאמרם ז"ל (שהש"ר פ' ה) תמתי תאומתי לא זה גדול מזה. וכענין (מש"ש פ"ג) לא זז מחבבה עד שקראה אחותי. יכול לא תראו ממני ת"ל והייתי לכם לאלהים. וזהו ג"כ ענין קדושת שבת שהמצוה לענגו בכל מיני עונג ומי שראשו כפוף אין לו הרחבת הדעת לענג א"ע. פירות הארץ הוא הטעם הנרגש ג"כ בקדושת שבת כדאי' (ב"ר פי"א) שעשה תבשילין צוננים וערב לו ע"י הטעם של שבת. ופירות האילן שהוא הריח הוא ג"כ ע"י קדושת שבת כמ"ש (שבת קי"ט.) תבלין של שבת ריחו נודף ע"י תבלין א' יש לנו ושבת שמו. וכתיב כריח שדה אשר ברכו ה' זהו שדה של תפוחים כמ"ש (תענית כט.) ובב"ר איתא על פי' זו נכנסה עמו ג"ע והיינו ריח ג"ע חקל תפוחין קדישין. והמאורות היינו שנחסרו ונפרדו האורות מאור הלבנה שהוא מרמז על תושבע"פ המקבל מאור החמה שהוא בחי' משפיע תו"שבכ. וע"י קדושת שבת נעשו כלולים זה בזה כמו לעת"ל כמ"שנ והי' אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתים כאור ז' הימים כמו שהי' קודם החטא. והששה דברים הנז' הם נגד הארת ששה סדרי משנה שבתושבע"פ שמצד המקבל ולכן באים במספר ששה שהוא גם כנגד מדת יסוד שהוא המקשר השפעת החמשה אורות להמקבל. והמה נשפעים מקדושת שבת לכל ששת ימי המעשה:
1
ב׳והנה קדושת סדרי משנה אסמכוה חז"ל (שבת לא.) ע"פ והי' אמונת עתיך חוסן ישועות חכמה ודעת. אמונת זה סדר זרעים שמאמין בחי עולמים וזורע (כמ"ש תוס') ולכאורה גם העכו"ם זורעי אף שאין להם אמונה. רק זהו דייקא הרבותא מאמונת ישראל הגם שעושה מעשיו שע"פ דרך הטבע מחייב כן כענין הזריעה שהוא מצמיח שעולם כמנהגו נוהג. עכ"ז יודע בטח שהכל הוא מהשגחת הבורא אפי' דבר הנעזב לפעולת האדם. עתך זה סדר מועד שיש עתים וזמנים קבועים לעבודה כמ"ש (שבת י.) זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד. חוסן זה סדר נשים שזהו ענין תוקף וגבורה כאמרם ז"ל איזהו גבור הכובש את יצרו. ישועות זה סדר נזיקין כי עיקר צורך הישועה הוא על ד' אבות נזיקין הבאים ע"י שאור שבעיסה והמה נגד ד' גליות השולטים על נפשות ישראל מבחי' ד' מדות הרעות שבנפש והם ע"ז קנאה תאוה וכבוד שהוא כעס ותאוה והתנשאות. בבל כנגד כח ע"ז שעשה צלם דדהב ובזה שלט והחריב את הבית א' שהי' בהם יצרא דע"ז עד שבטלוהו אנכה"ג כמ"ש (יומא סט:) מלכות מדי כנגד תאוה כמ"ש (ברכות ח:) בג' דברים אני אוהב את הפרסיים כו' וצנועין בדבר אחר והגם שדבר זה הוא כפרישות. באמת הוא בהיפך ע"י שהם שטופים כ"כ בהתאוה עי"ז בושים עצמם מזה. ולכן נסמך אח"כ בגמ' אני צויתי למקודשי אלו הפרסיים המקודשים והמזומנים לגיהנם והיינו שהגם שעל הגוון נראה כקדושה וישראל נקראו קדושים בשביל צניעות זה (כמ"ש שבת פו.) והם אדרבא עי"ז מקודשים לגיהנם. ויון הוא בחי' גיאות והתנשאות ע"י שהם חכמים בעיניהם וזה ענין חכמת יונית חכמה חיצוניות. ואדום הוא בחי' כעס ורציחה. וי"ל בפרטי אבות נזיקין ג"כ מרמזים ע"ז. שור הוא בחי' התנשאות נגיחה בקרן. בור בחי' ע"ז בורות נשברים. מבעה איכא למ"ד זה השן והוא ענין תאות אכילה. הבער אש תבערת הכעס. חכמה זה סדר קדשים כי קודש הוא חכמה כידוע בזוה"ק. ודעת זה סדר טהרות דעת הוא רוח הקדש כמ"ש בפירש"י תשא על פסוק ואמלא אותו וגו' ובדעת. ולרוה"ק אי אפשר לבוא רק על ידי טהרת הלב וע"ז ביקש דהמע"ה לב טהור ברא לי אלהים מפני שהי' הוא רבן של בעלי רוה"ק והוא התחלת הכתובים שנאמרו ברוה"ק כידוע:
2