פרי צדיק, בשלח ז׳Peri Tzadik, Beshalach 7
א׳ובמכילתא (בשלח הנז') אחר שאמר שהים נתמלא עליהם חימה מדכ' חמה חסר א"ת חומה אלא חימה אמר ומי גרם לישראל להנצל מימינם בזכות התורה כו' מימינו אש דת למו ומשמאלם זו תפילין (כצ"ל ע"ש) והיינו דתורה תיקון לפגם זה וכמו שאמרנו ממה שנאמר ולכל בשרו מרפא דתורה רפואה לפגם זה שנקרא בשר רר בשרו ובקדושה בשר קודש ובהיפך בשר חמורים ומ"ש בזה"ק (ח"א שם) דתשובה אינו מועיל היינו מפני שהפגם במוח ותשובה מבינה לבא אבל על ידי תורה שהוא מחכמה יש מרפא וע"ד מ"ש בבני עלי (ר"ה יח.) אבל מתכפר בתורה. וכן תפילין שמעתי מרבי' הק' זצוק"ל רמז במ"ש (בבא מציעא כט :) תפילין בי בר חבו וכו' ושם חב"ו מרומז בתפלה בתיבות יחד מארבע כנפות שאות שקודם אות אחרונה הוא חב"ו ר"ת חיל בלע ויקאנו. מרמז דתפילין תיקון לפגם זה. אך תפילין צריכין גוף נקי והיינו שהגוף יהיה באמת נקי שבאם לאו מה יועילו התפילין אם יהרהר בהם דברי שטות ושבת הן גופן אות (כמ"ש עירובין צו.) והוה כמו שכל ישראל הולכין בתפילין כל המעל"ע ואף בלילה שאינו זמן תפילין כיון ששובתין ממלאכה שרגילין בה הם כמניחין תפילין ועל כן שמירת שבת תיקון לפגם זה. ובאמת אז לא ניתן להם עדיין תורה ותפילין דאף שנאמר להם פ' קדש ופרשה והיה כי יביאך מכל מקום לא היה איפשר לקיים מצות תפילין כיון שלא היה להם פרשה שמע ופ' והיה אם שמוע וזה העיקר שישראל קשורים ביחוד ה' ובאהבה ועול תורה ומצות וגם במצות תפילין נאמר והיה כי יביאך. אך הועיל להם הזכות שעתידין לקבל התורה ולקיים מצות תפילין. ובשבת דכו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל כמ"ש בגמ' ושבת יעשה כולו תורה כמ"ש (ריש סא"ר) ושבת תורה שבעל פה כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"א מז ב) והם גופן אות שישראל כמניחין תפילין הזמן בשבת לתקן פגם הברית וז"ש בזה"ק (ח"ב צב א) דשבת ברזא דברית. ויוכלו לתקן הפגם ואם יזכו לזה כל ישראל מיד נגאלין. ועיקר התיקון כשיהרהר בתשובה מעומק הלב על להבא לעזוב החטא עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שזה גדר התשובה וכמ"ש הרמב"ם (פ"ב מה' תשובה ה' ב) ואז אף אם ח"ו אחר כך יתגבר עליו היצר הרע ויחטא. מכל מקום כיון שבשעת מעשר גמר בדעתו לעזבו עזיבה גמור כנ"ל כבר נכנס בגדר צדיק וכדמוכח מגמ' (קידושין מט :) ע"מ שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו ובודאי מיירי שמתנהג עוד ברשעו דאם לא כן מאי קאמר שמא הרהר הלא בודאי עשה תשובה. ואם כן איך הועילה תשובתו כיון שלא עזב החטא. ועל כן כיון שבשעת מעשה גמר בדעתו לעזוב החטא עזיבה גמורה עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב עוד לזה החטא לפי מצב גמר דעתו אז בשעת מעשה. אף שאחר כך נתגבר עליו היצר הרע ושב לסורו מכל מקום אז נקרא בשם צדיק. ואם יגמר בדעתו תשובתו שלימה ועזיבת החטא דפגם זה שוב יועיל זכות תורה ושבת לתקן פגם זה. ובשבת נעשה הישראל עני ונכה וכמו שנדרש (ריש סא"ר) ואי זה מקום מנוחתי על השבת וכ' אל זה אביט אל עני ונכה רוח וגו' שבשבת זוכה לזה (ונת' בא מא' ז) וכתיב פני ה' בעושי רע וגו' ואמרנו כ"פ דקאי על פגם זה שנקרא בגמ' וזה"ק רע וכ' קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע שעל ידי שנשבר לבו ונעשה דכא רוח יש תיקון לפגם זה ובשבת שעל ידי שנותן אל לבו העבר עליו בימי המעשה ונעשה עני ונכה רוח הוא ברזא דברית שיוכל לתקן. וכ' טוב להודות לה' דשבת זמן תשובה כד"א מודה ועוזב ירוחם. וחודש שבט נוצר באות צ' כמ"ש בס' יצירה והיינו שחודש זה מסוגל לתיקון הפגם בבחינת צדיק והאר"י הק' שחשב הזמן לתיקון בפרשה שובבי"ם ועיקר התיקון בשבתות שבהם קורין בתורה פרשה שובבי"ם שאז נקבע שיהיה כך לעולם. ובפרט בשבת זה שקורין בו השירה שמורה על תיקון פגם הברית והוא חל תמיד בחדש שבט שנוצר באות צ' ולכן נקרא שבת שירה שבו גם כן הזמן לזכות להיות שבת שלם בב' הקדושות וכמו השבתות שנקראו בפרט ע"ש הגאולה כאמור. ובו גם כן הזמן לתקן שיהיו נגאלין מיד ויזכו לומר ולהשיג בחינת שירה והיינו לזכות להיות ועמך כולם צדיקים ולהיות כל אחד ואחד מראה באצבעו זה אלי:
1