פרי צדיק, בא י״אPeri Tzadik, Bo 11
א׳שמעתי בשם רבי' הרה"ק מלובלין זצוק"ל שאמר ששבת פ' בא הוא כעין ימים ראשונים דפסח בשלח ימים אחרונים דפסח יתרו שבועות. והוא כמו שאמרנו כ"פ במה שנאמר שבת בשבתו שכל שבת יש לומר קדושה מיוחדת. והיינו דקדושת הפרשה שקורין בו זהו קדושת השבת ובכל שבת קריאה מחודשת ובשבת זה קורין יציאת מצרים ובשלח קריעת ים סוף ויתרו מתן תורה. וקדושת יציאת מצרים כ' בצאת ישראל ממצרים וגו' היתה יהודה לקדשו וגו' והיינו דכל ישראל נקראו על שם יהודה יהודי אנא (כמ"ש ב"ר פ' צח) דאף שכל ישראל נקראו ע"ש יוסף שארית יוסף (כמ"ש שם פ' ע"א) אבל מדת יוסף גבור הכובש את יצרו ולא קלקל כלל ויש בישראל מי שקלקל ועל זה יברר יהודה דועמך כולם צדיקים דביהודה התחיל הקלקול בער ואונן ואף דאיתא במד' (שם פ' פד) בראובן ואתה פתחת בתשובה תחלה חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה וכו' מכל מקום איתא (ב"ק צב.) מי גרם לראובן שיודה יהודה וכו' וזה היה במעשה תמר שאז ניתקנו נשמות ער ואונן בגלגול פרץ וזרח ומפרץ יצא דוד שהקים עולה של תשובה (מו"ק טז :) וממנו יצא משיח שיברר שכל ישראל קדושים הם. ואף מי שיש לו ואינו רוצה אקרו ישראל קדושים (כמ"ש חולין ז :) והוא מטעם שבאמת רצונינו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה כו' (כמ"ש ברכות יז.) ואף שקביעת הקדושה התחיל ביהושע מזרע יוסף שהכניס ישראל לא"י ונקבע קדושה בשילה מכל מקום כתיב ויטוש משכן שלו וגו' ויבחר את שבט יהודה וגו' ועיקר קדשוה יהודה לקדשו שהיא קביעא וקיימא בכל ישראל. ישראל ממשלותיו ממשלה נקרא שלא מדעת כמו שפירשו מה שנאמר המלוך וגו' אם משול תמשול בנו וע"ד מה שנאמר כי לה' המלוכה ומושל בגוים שאצלם נקרא הש"י מושל. וכתיב אם לא ביד חזקה וגו' אמלוך עליכם ובמתן תורה כפה עליהם ההר כגיגית (כמ"ש שבת פח.) ומכל מקום כ' והם תוכו לרגליך והיינו שבשורש רצו ישראל שיכופו אותם והיינו בשורש בחינת מלוכה. וישראל נקרא ע"ש שמטתו שלמה ואין בה פסולת ובשעה שנקרא שמו ישראל נא' לו גוי וקהל גויים וגו' וא' (ב"ר פ' פב) עתידין בניך וכו' מקריבים בשעת איסור הבמות והיינו שאז יתקן אליהו כלל ישראל ודרשו (ברכות ט :) ענני ה' ענני שתסיח דעתם שלא יאמרו מעשה כשפים הם שנאמר ואתה הסיבות את לבם וגו' שאף זה שלא יאמרו מעשה כשפים הם הוא ג"כ ביד הש"י שלבן של ישראל גם כן בידו וזש"נ ישראל ממשלותיו ממשלה שלא מדעת. ואיתא מהאר"י הק' שו' שבועות שובבי"ם מסוגל לתיקון קדושת הברית והעיקר עד אחר פ' יתרו דמשפטים הוא נגד מי שקלקל ונמכר לעבד. ועיקר התיקון ע"י תורה אור וכמה שנאמר אור זרוע לצדיק. וה' פרשיות אלו נגד ה' פעמים שבפ' יהי אור. יהי אור נגד פרשה שמות שנזכר בו הגלות שהיא ההכנה למתן תורה כמ"ש במד' ר"פ שמות ע"ז ואוהבו שחרו מוסר ובגמ' (ברכות ה.) ג' מתנות טובות כו' ע"י יסורין ואלו הן תורה כו' ויסורי גלות מצרים היה הכנה שע"י כן זכו למתן תורה ונזכר בפ' זו לידת משה דכ' בו כי טוב שנתמלא הבית כולו אור (כמ"ש סוטה יב.). ויהי אור נגד פרשה וארא שהוזכר בו הז' מכות שכבר יצאו ישראל מז' הקליפות ונכנסו לקדושת ז' מדות תחתונות שבקדושה וכתיב במכה ז' כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפתי וגו' והיינו על מכת ברד שכנגד המדה ז' דז"ת מכונה בשם גוף. ועל כן כתיב בה ויכבד לבו וגו' ויחזק לב פרעה וגו' מעצמו שהיה סבור שכבר נפטר וקיבל כל המכות ועמד בהן (כמו שנת' מא' ב'). וירא אלהים את האור כי טוב נגד פרשה זו דכתיב בה ולכל בנ"י היה אור במושבותם ובפרשה זו כבר נזכר יציאת מצרים ואז היתה יהודה לקדשו וכ' אמרו צדיק כי טוב אין טוב אלא צדיק (חגיגה יב.) ויהודה יברר דכל ישראל בבחינת צדיק דכולם צדיקים. ויבדל א' בין האור ובין החושך נגד פרשה בשלח דשם היה ההבדל בין ישראל למצרים שמקודם קי"ס סברו עוד שמצרים שולטים בהם ויצאו רק לפי שעה ובקי"ס שהיה התגלות עתיקא נא' לא תוסיפו לראתם וגו'. ויקרא א' לאור יום נגד פ' יתרו שבו מתן תורה ועדמ"ש (ריש פסחים) קרייה רחמנא לנהורא ופקדיה אמצותא דיממא והיינו שנקבע בלב ישראל האור שלא יתקלקל עוד כמו שהיה אחר קי"ס דכ' וילכו וגו' ולא מצאו מים ואין מים אלא תורה (כמ"ש ב"ק פב.). והפטרת פרשה זו ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו' כי הנני מושיעך מרחוק. שנתיירא יעקב שראה שיצאו מזרעו מי שיקלקלו ועז"א כי הנני מושיעך מרחוק היינו מי שמרוחק מהשי"ת ע"ד מ"ש (ברכות לד :) שלום לרחוק לרחוק ברישא על בעל תשובה. ואף מי שהוא מרוחק הרבה מכל מקום הנני מושיעך מצדי שלא מדעתם. ושב יעקוב שבודאי ישובו וכמו שאמרנו במ"ש ישראל ממשלותיו שהשי"ת יחזרם בתשובה אף שלא מדעתם שזהו בחינת ממשלה. ועל זה א' ואל תחת ישראל ושקט ושאנן ואין מחריד ע"ד מה שנאמר ושכבתם ואין מחריד והיינו מפחד ורוגז היצר הרע שעז"נ ונתתי שלום בארץ ואמרנו שזהו עיקר השלום מפחד ומלחמת היצר הרע וכמה שנאמר אין שלום בעצמי מפני חטאתי. וא' ושב יעקוב שבודאי ישוב וכמה שנאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם וגו' ונא' ועשיתי את אשר בחוקי תלכו וגו'. ובשבת נתקן הכל שיהיה טוב מאד דלית נהורא אלא ההוא דנפק מגו חשוכא (כמ"ש זח"ב קפד א) והחשך מועיל שיהיה טוב מאד:
1