פרי צדיק, לחנוכה י׳Peri Tzadik, Chanukah 10

א׳בגמרא נר חנוכה משמאל מזוזה מימין. הענין עפ"י מה שאמרנו בשם הרמב"ן (ר"פ בהעלותך) שפי' מ"ש במד"ר שם שא"ל לאהרן לגדולה מזו אתה מתוקן כו' הקרבנות כ"ז שבהמ"ק קיים אבל הנרות לעולם שלא רמזו אלא לנרות של חנוכת חשמונאי שנוהגת אף לאחר חורבן כו' שנר חנוכה מעין נרות שבמקדש וידוע דעיקר האור תורה אור ונא' לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו היינו מבחינת תושב"כ מופיע הארתו ית' על לב חכם לימינו וזהו ענין מזוזה בימין היינו פ' שמע והיה אם שמוע שנכתב בה והם קבלת עול מ"ש ועול מצות ומזה מופיע הארה על לב חכם לימינו. ונר חנוכה שמרמז על הארת תושבע"פ דזהו ענין המנורה שא' במדרש שהקב"ה אמר בא והאר לי וזהו האור דתושבע"פ דהוא מה שהחכמים מחדשים ולא בשמים היא וכמ"ש (ב"מ נט:) דהקב"ה אמר נצחוני בני ואי' (חגיגה טו:) דקאמר שמעתא מפומייהו דכולהו רבנן ומפומיה דר"מ לא כו' השתא קאמר מאיר בני אומר כו'. וזה התחיל מאנשי כנה"ג ואז התחיל זלעו"ז חכמת יונית ובאו על ישראל להשכיחם תורתך כי החכמה שלהם נקרא חושך ולא אור וכשאז"ל (ב"ר פ"ב) וחשך זו מלכות יון כו' וע"ז מרמז הנס בנר חנוכה על הופעת האור בתושבע"פ ולכן מצות נר חנוכה בשמאל דייקא כדי להופיע גם על לב כסיל לשמאלו וכמ"ש (נדרים כב:) ע"פ כי ברוב חכמה רב כעס שאלמלא חטאו היה די בה' חומשי תורה כו' שדייקא על רב כעס של היצה"ר נצרך התרבות של רוב חכמת תושבע"פ מה שאדם ממציא מנפשו. וע"ז רמזו במנורה משל כו' תאירו לי כו' (כמ"ש מד"ר שם) שהקב"ה משתוקק כביכול להארת האדם דייקא מה שממציא מלבו והוא התושבע"פ. והקב"ה אומר הלכה בשם אומרה אליעזר בני אומר כו' (כמ"ש מד"ר פ' חקת). והנה אמרו (בב"ר) ע"פ וישב יעקב שביקש לישב בשלוה בעוה"ז נזדווג לו שטנו של יוסף. והיינו שביקש להיות בטוח לדורי דורות שיזכו לבחינת חיי עולם בעוה"ז וע"ז קפץ עליו רגזו של יוסף היינו מפני שבענין הזה בבחינת קדושת הברית נצרך עוד בירורים רבים בנפשות ישראל שלא יתברר בירור גמור לכל נפשות ישראל כולם עד עת קץ וזהו ענין הפחד שנז' ע"ז בזוה"ק (ח"א ריט ב) שאין לו תיקון ח"ו. והיינו שבעוה"ז אין לו עוד בירור בזה שיהיו זדונות נעשית לו כזכיות וכשלג ילבינו שזהו כשיתוקן זוהמת הנחש לגמרי שממנו התחיל זה. שתיקונו לגמרי להיות עמך כולם צדיקים וזהו כשיבולע המות לנצח שיתוקן הפגם בעת קץ ועיקר התיקון לזה ע"י העסק בתושבע"פ היינו שיהיה הלב תמיד מלא מד"ת וע"ז נא' עץ חיים היא למחזיקים בה כי ע"י הד"ת יוכל להגיע לחיי עולם. כי ענין המיתה נצמח מראשית הקלקול של אדה"ר וכ' פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם. וע"י העסק בד"ת נא' בהתהלכך תנחה אותך זה העוה"ז בשכבך תשמור עליך זו מיתה והקיצות היא תשיחך לע"ל (כמ"ש סוטה כא.) כי אז לתחיית המתים יהיה תכלית הבירור בזה שהמיתה היה רק כשינה בעוה"ז וכמו שקראו חז"ל המיתה כד דמך. וטל תורה מחייהו. ובזה הכח דייקא הכניעו היונים כמ"ש וזדים ביד עוסקי תורתך דייקא ובכל ימי החנוכה מתנוצץ התיקון על פגם הזה. כי על פגם זה נא' רע בעיני ה' שכביכול השי"ת אינו משגיח עליו וכש"נ לא יגורך רע ואמר (שבת קמט:) צדיק אתה ה' ולא יגור במגורך רע. שמונע השראת השכינה כביכול וכמ"ש בזוה"ק (שם) דלא חמי אפי שכינתא. אמנם ע"י התיקון נא' עיני ה' אל צדיקים וגו' ואמרו (שבת כב:) על המנורה עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. ועפ"י דברנו הנ"ל שנר חנוכה מעין נרות המנורה יוצדק הרמז הנז' במנורה על תיקון הפגם הזה שהוא עדות שיחזיר השראת השכינה בישראל שיגור במגורינו לעולם:
1