פרי צדיק, לחנוכה כ׳Peri Tzadik, Chanukah 20
א׳הנרות סללו וכו' אלא לראותן בלבד כדי להודות וכו' הוא עדמש"נ פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה זה השער וגו' כי כאשר זוכים להיות נפתחים בלב השערי צדק ע"י הופעת התגלות כבוד מלכותו עי"ז באים להודות ולהלל לה' כענין מש"נ אדני שפתי תפתח והיינו השערי צדק ועי"ז ופי יגיד תהלתך. ובמה זוכים לזה עז"א זה השער לה' צדיקים יבואו בו ע"י התיקון קדושת הברית שהוא בחי' צדיק זוכין להארת שערי צדק בלב כש"נ אור זרוע לצדיק ועי"ז באים להודות ולהלל וזהו ענין קדושת נר חנוכה שע"י ראיית הנרות נפעל בזה האור זרוע לצדיק בלב נפשות ישראל וכמו שאמרנו שמצות ראיית נר חנוכה פועל להארת תיקון הברית בנפש וכמ"ש (שבת כב.) נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה הגם שהדליק כדין בכל דקדוקי מצוה והדלקה עושה מצוה מ"מ פסולה משום דלא שלטה בה עינא וזהו עיקר מצוה של נ"ח לראותם בלבד ועי"ז נקבע הארה בלב מאור זרוע לצדיק. ואמנם נצרך לזה זכות שיזכה לראות האור כי טוב והוא כענין שאמרו ביוסף (סוטה לו:) באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו כו' והיינו שבא לו הארת אספקלריא המאירה שהוא דיוקנו של יעקב כדאי' בזוה"ק (ח"א קסח א) מאן דחמי ליה ליעקב כמאן דאסתכל באספקלריאה דנהרא כי צורתו של יעקב חקוקה בכסה"כ. והנה אחר מאמר הגמ' הנ"ל נ"ח שהניחה כו' נסמך בגמ' דרש רנב"מ משמיה דר' תנחום מאי דכתיב והבור רק אין בו מים כו' מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו. ולהבין סמיכת המאמרים הגם שנאמרו מפי א' יש בו רמז בסמיכות וי"ל בזה ע"ד מ"ש בגמ' (שבת קכא:) נזדמנו לו נחשים ועקרבים הרגן בידוע שנזדמנו לו להורגן לא הרגן בידוע שנזדמנו להורגו ונעשה לו נס מן השמים. והנה רש"י פי' נלכה דותינה לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם והיינו שדנו עפ"י דין שחייב מיתה מפני שהעיד עליהם לאביו שאכלו אבר מן החי ובדין בני נח חייבים מיתה בע"א ואפי' קרוב (כמ"ש סנהדרין נז:) ולפי דעתם היה רודף והבא להרגך השכם להרגו. וכאשר הושלך לבור נחשים ועקרבים ולא הרגם אז ידע יוסף שנזדמנו להורגו ונעשה לו נס ואז הרגיש בנפשו שנצרך לו להתברר בשני הדברים שהוציא דיבה על אחיו שתולים עיניהם בבנות הארץ ושחשודים על אבר מן החי כי לענין זה נזדמנו לו הנחשים ועקרבים כי הנחש שורש של פגם הברית שהוא העטיו של נחש שהכניס לאדה"ר בתאוות האכילה ועי"ז נענש בנחש עפר לחמו שניטל ממנו הטעם של תאות אכילה. והעקרב הוא הממית בודאי כמ"ש (ברכות לג.) אבל עקרב פוסק והוא נגד פגם רציחה שנמשך ע"י קין והוא נגד פגם של אבר מן החי שנזהרים בזה גם או"ה מצד שהוא אכזריות גדולה חוץ האיסור שנאסר לבני נח ולכן נתבייש נבוכדנצר כשאכל ארנבת חיה (כמ"ש נדרי' סה.) וכאשר נזדמנו לפני יוסף הנחשים ועקרבים הרגיש בנפשו שצריך להתברר בענין הוצאת הדיבה ובודאי עשה תשובה על שני הפגמים הנ"ל. ואחר כל זה כשנמכר לעבד נתוודע לו שנצרך עוד בירורים בזה שלא נתקן עוד בשלימות הפגם. וגם אח"ז שנזדמן לו הנסיון וזכה להאור זרוע לצדיק שנראה לו דמות דיוקנו של אביו כנ"ל ועמד בנסיון הוצרך עוד לבירורים ועינו בכבל רגלו. עד עת קץ שם לחשך אמרת ה' צרפתהו. ומזה ידין כל אדם בנפשו שגם אם זכה לפעמים להאיר בנפשו מבחי' האור זרוע לצדיק בל יאמר בלבו שלום עליך נפשי וכבר זכיתי לבי כי בודאי עוד נצרך בזה לבירורים בכל ימיו וכמ"ש (סוכה נב:) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום שנא' צופה רשע לצדיק דייקא היינו מי שגודר א"ע לתקן הפגם ועכ"ז נצרך לבירורים בכל יום. ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו. וע"ז ירמז סמיכת המאמר אבל נחשים ועקרבים יש בו. למאמר הראשון בנר חנוכה שהעיקר במצות הראיה שזוכין עי"ז לבחי' אור זרוע לצדיק להיות נתקן פגם הברית כנ"ל. ונסמך זה המא' כדי שלא יסמוך האדם בנפשו שכבר נתקן הכל רק ידע דימי חנוכה המה הכנה וחינוך מבחי' האור זרוע לצדיק שעי"ז יזכה לשלימות התיקון בימי שובבי"ם והעיקר להיות נזהר בנפשו מהרהור וראיה שע"ז מורה שנברא חודש זה באות ע' שהוא הכנת התיקון בשמירת העינים וכמש"נ ולא תתורו וגו' ואחרי עיניכם. ואמרו (ברכות יב:) זה הרהור עבירה כי ע"י שמירת עינים ניצולים מהרהור כמ"ש (ע"ז כח:) דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלו. ובכל שנה ושנה בזמנים אלו נפעל התיקון והבירור בנפשות ישראל בעזר השי"ת. וכאשר יתן האדם אל לבו לתקן ישים ה' מבטחו שיהיה נתקן בשלימות וכמ"ש ביוסף (ב"ר פ' פט) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף:
1