פרי צדיק, לחנוכה ג׳Peri Tzadik, Chanukah 3
א׳הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות. הנה נסים ונפלאות שייך בנס הנרות שהיה אז אבל תשועות זה שייך בענין המלחמות ואינו ענין לטעם נס הנרות שהיה אחר נצוח המלחמה וגם צריך ביאור הכפל נסים ונפלאות. אכן פלא הוא ענין מופלא ומכוסה משכל אנושיי ובקריעת י"ס כתיב עושה פלא כי עפ"י שכל אנושיי לא היה שום השגה מדוע יעברו ישראל בים ביבשה והמצרים יטבעו כי היה קטרוג מה נשתנו אלו מאלו וע"כ א' בזוה"ק (ח"ב נב ב) דקי"ס בעתיקא תליא. וע"כ אמרו (פסחים קיח.) קשין מזונותיו של אדם כקריעת י"ס (סוטה ב.) וקשין לזווגן כקריעת י"ס היינו משום דחיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא והיינו במדת אין שהוא מזל לישראל והיינו שאנו דבוקים בהשורש גבוה מעל גבוהים ושם אין שום שליטה לקטרוג והיינו עושה פלא למעלה מתפיסת שכל אנושיי. ואיתא בעץ החיים שלשה יחודים יש בחנוכה והם יחוד שמות הק' העולים נ"ר יחוד הוי"ה אהי"ה הוי"ה אלהי"ם הוי"ה אדנ"י. והנה ידוע איהו אמת ואיהי אמונה דשם אדנ"י שכנגד מדת מלכות מורה שאנו מאמינים שהשי"ת הוא אדון העולם ואנחנו עבדיו ומצד אמונה כל א' יוכל להשים על לבו שממ"ה הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו ומיד נופל עלינו היראה והפחד וההכנעה מלפניו ית"ש והוא מהארת שם זה דאם אדונים אני איה מוראי. ואמונתך בלילות היינו בעת החשך כשהקב"ה מאיר לי לאמתותו זה יחוד השמות הוי"ה אדנ"י שהוא יחוד קוב"ה ושכינתיה ונפתח פתח הנסים לעשות נס שלמעלה מהנהגה. כי שם אדנ"י הוא הנהגת העוה"ז ושם הוי"ה הוא הנהגה שלמעלה מהנהגה הנגלית וזה שכ' בעץ החיים שצירוף הוי"ה אדנ"י עולה בגימט' נ"ס כי שם אדנ"י עולה ס"ה ושם הוי"ה במילוי אלפין עולה מ"ה ועולים יחד גימט' נ"ס. ושם אהי"ה הוא בכתר והוא עתיקא למעלה מהשגת שכל אנושיי ובצירוף שם הו"יה נעשה לנו נפלאות מפל"א עליון. ואיתא בעץ החיים שתיקון מדת הוד הוא בחנוכה ובפורים וע"כ אומרים על הנסים בהודאה וביותר התיקון בחנוכה. והיינו כי מדת הוד אהרן הכהן מרכבה לה כידוע והוא המקור לתושבע"פ ובשעת מ"ת כפה עליהם ההר כגיגית על קבלת התושבע"פ שצריכה יגיעה רבה ונדוד שינה ולמאס תענוגי העוה"ז וכמ"ש (בתנחומא נח ג). ובפורים הדר קבלוה מאהבה ובטלו המודעה דכפיית ההר כגיגית כמ"ש (שבת פח.). ובחנוכה היה הענין מסירת נפשם על קיום תושבע"פ כי אחר אנטיגנוס התחילו הצדוקים שכפרו בתושבע"פ והוא ע"י קליפת יון וחכמת יונית שנתפשטה אז באותו זמן ויוסי בן יועזר נהרג על קידוש השם אז באותו גזירה. והיונים אמרו שהתושב"כ ג"כ שלהם כמ"ש (תנחומא תשא לד) שעתידים לתרגם את התורה יונית והם אומרים אנו ישראל ורק עמדו וגזרו גזרות לבטל תושבע"פ בחכמתם הכוזבות. ונעשה הנס ע"י כהניך הקדושים כי אהרן הכהן מרכבה למדת הוד כי היה הראשון מתושבע"פ כמש"נ הוא יהיה לך לפה וכמש"נ תורת אמת היתה בפיהו וגו' כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו. והשגת תושבע"פ הוא המשכת אור עליון דזהו לשון ישמרו דעת וברש"י תשא דדעת הוא רוה"ק. וזהו הרוה"ק של החכמים דעדיפי מנביאי וכמ"ש הרמב"ן (ב"ב יב.) על גמ' זו וע"ז א' (מד"ר ומד"ת חוקת) ע"פ כל יקר ראתה עינו דברים שלא נגלו למשה נגלו לר"ע וחבריו. ודעת הוא פנימיות הכתר כידוע וע"כ א' (בשבת פח) שהכתרים מנעשה ונשמע זכה משה ונטלן ומהם היה קירון אור פניו וע"ש בתוס' דשל הוד היו. היינו כי הוד הוא זיו של הכתר ולזה כתיב ומשה לא ידע כי קרן עור פניו כי אין שייך לומר ידיעה בדבר שלמעלה מהשגת ידיעת שכל האדם וזש"נ וייראו מגשת אליו והיינו שלא יכלו לגשת למדה זו שלמעלה מהשגתם. והתושבע"פ הוא מטלא דעתיקא רק שהשי"ת משפיע בהחכמים ומחדשים התושבע"פ עפ"י רוח קדשם. ואיתא (זח"ג רמג א) דאלף החמישי הוא שכתוב כל היום דוה כי אז היה התחלת הב' אלפים ימות המשיח אלו זכו ישראל. והתחילו אז דורות האמוראים ויסוד תלמוד בבלי מכי אתא רב לבבל והיה התפשטות תושבע"פ שהוא ממדת הוד וסבלו ישראל אז גזירות רבות ונתקן תיבת דו"ה להיות הו"ד. והאלף החמישי כנגד מדת הוד כידוע. ובשלמה המע"ה כתיב (בדברי הימים א כ״ט:כ״ה) ויתן עליו הוד מלכות אשר לא היה על כל מלך לפניו על ישראל. והיינו כי ידוע מלכות פה תושבע"פ קרינן לה ולזה ביהושע שהיה התחלת תושבע"פ כתיב בו ונתת מהודך עליו והיינו הוד מלכות כי הוא היה המלך הראשון לישראל שקבלוהו עליהם למלך כמש"נ כל איש אשר ימרה את פיך וגו' כדין מורד במלכות. ולשלמה ניתן הוד מלכות בשלימות כי בימיו היה סיהרא באשלמותא סיהרא נקרא התושבע"פ שמקבלת האור מהשמש וכמו"כ התושבע"פ מקבלת האור מתושב"כ. ואאע"ה היה התחלת הב' אלפים תורה והיינו התחלת זריחת הסיהרא קדישא ושלמה המלך שהיה הדור הט"ו מאברהם ונתמלא דיסקוס של לבנה (כמ"ש שמו"ר פ' טו) וזהו סיהרא באשלמותא והיה המקור מתושבע"פ. ונס חנוכה היה שמונה ימים היינו ממדת הוד בכלל עד הכתר שהאיר זיו כל המדות דהמדות הם ימים שז' ימי בראשית ז' תחתוניות והתורה קדמה ב' אלפים כמ"ש שעשועים יום יום (כמ"ש ב"ר פ' ח) שהיא מחכמה עליונה שהם ב' מדות מקודם. וחנוכה הוא לשון חינוך שימי חנוכה מחנכים לנו הקדושה על כל השנה כענין מש"נ חנוך לנער עפ"י דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה וכן ימים אלו חינוך על כל השנה. והנה ידוע שלכל הקדושות צריכין אנו עזר השי"ת וכמ"ש (סוכה נב.) ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו וע"ז מרמז היחוד הוי"ה אלהי"ם דשם אלהים הוא שהוא בעל הכחות כולם וצירוף שם הוי"ה אלהי"ם היינו שיהיה נקבע זה בכל כחותיו ובזה הוא שהקב"ה עומד תמיד לעזר ולישועה לישראל שיוכלו להתגבר נגד היצ"ר וזה הוא התשועות. וכבר אמרנו כי במוצש"ק קודם הבדלה אומרים ו' לשונות של ישועה כי בשבת אני ה' מקדשכם הש"י בעצמו משפיע קדושה. ובצאת השבת מסתלק הקדושה וע"ז מבקשים ו' פסוקי ישועה על ו' ימי המעשה להיות זה נקבע בלב (ונת' הבדלה בראשית) וכן חנוכה האור הוא מהשי"ת וצריך לישועה שיקבע בלב גם אח"כ וזהו התשועות שהיה אז שע"י הארת הנס שהוא מצד הש"י אבל הש"י קבע בו הקביעות בלב שזה הוא לישועה גם אח"כ. והנה בתחלת נוסח הנרות הללו הסדר תשועות נסים ונפלאות ובסוף הסדר על נסיך ועל נפלאותיך ועל ישועותיך ישועה בסוף. והוא כי התחלת הכל הוא ע"י עזרה וישועה מהש"י ולזה הנוסח בהתחלה בתשועות בראשונה. ושיקבע הישועה לעולמי עד היינו אף אחר עבור הזמן לזה מזכירין הישועה בסוף שלא ימיש מאתנו ישועתו תמיד. ובהתחלה ההארה מהש"י להיות נקבע בלב זה בא ע"י התחלת האדם בהדלקה שע"י פעולת האדם נקבע בלב מיד בכל כחותיו כולם וע"כ תחלת המעשה היה התשועה קודם ואח"כ הנסים והנפלאות שזה היה אחר מעשה ההדלקה בפעולת האדם. וביציאה אח"כ אומרים הישועה בסוף שהתגלותו אחר עבור ימי החנוכה:
1