פרי צדיק, חקת י׳Peri Tzadik, Chukat 10
א׳בסעודת שחרית דשבת אומרים בזמירות דהאר"י הק' ז"ל ואזמין בה השתא עתיקא קדישא. בזוהר הקדוש (ח"ג קפ"ו ב') וכי מה חמא דוד לומר אברכה את ה' אלא חמא דוד דבעי הזמנה וכו' דנברך לגבי עלמא עלאה דכל מזונין וברכאן מתמן נפקן ובגם כן איהו באורח סתים דעלמא עלאה סתים איהו ולית לגבי' הזמנה וכו'. ויש להבין דאם לגבי עלמא עלאה לית לגבי' הזמנה מכש"כ עתי"ק דאיהו סתימא דכל סתימין איך אנו אומרים ואזמין בה השתא עתי"ק. אך הענין שידוע שבכל סעודה יש חשש קטרוג יצר הרע כמ"ש בספרי עקב וגמרא (ברכות ל"ב.) ובזוהר הקדוש (ח"ב קנ"ד ב') שאין יצר הרע שולט אלא מתוך אכילה ושתיה. ועל זה תקנו מים ראשונים ואחרונים שעל ידי זה מכניס קדושה באכילה כמ"ש ברכות (נ"ג סע"ב) ועל זה נאמר ישלח עזרך מקודש כמ"ש (בזח"ג קע"ג א') והיינו עזר מיצר הרע (כמו שנת' לעיל מא' ב') וזה שאמר בזוהר הקדוש כאן כד אזמין ב"נ לברכא לקוב"ה סט"א אתכפייא וכו'. ובזוהר הקדוש להלן (קפ"ח ב') סטרא דטוב נקיט לכל סט"א וכפייא לי' וכו' והיינו שמועיל ההזמנה שיהיה האכילה מסטרא דעץ הדעת טוב. ואז משיג גם כן הדעת שהוא פנימיות מכ"ע אך הוא על ידי אספקלריא דלא נהרא והוא שם אדנ"י בחינת עלמא תתאה. ועלמא עלאה דאיהו באורח סתים והיינו בינה עלמא עלאה והוא באורח סתים שנקרא גם כן הו"א. והיינו כשהשגה להדעת הוא על ידי בינה כמו שנאמר כי תבא חכמה בלבך היינו חיבור חכמה שבמוח עם בינה שבלב ואז ודעת לנפשך ינעם על זה אמר בזוהר הקדוש ולית לגבי' הזמנה אף שזוכין גם כן להשגת הדעת הוא רק כמו שזכו האבות לשם הוי"ה שנאמר להם אבל לא השיגו רק דרך אספקלריא דלא נהרא שהוא שם אדנ"י (כמ"ש בזוהר הקדוש קפ"ז רע"ב) וע"ז נאמר ושמי ה' לא נודעתי להם. אך זהו רק כשזוכין להדעת מסטרא דעץ הדעת טוב דסטרא דטוב נקיט לכל סטרא אחרא וכפייא לי'. אבל מי שזוכה מסטרא דעץ החיים כמו יעקב אבינו ע"ה ומשה רבינו ע"ה וזוכין לכ"ע עצמו היינו לכל שם הוי"ה עם תגו של יוד שמרמז לכ"ע ואז מזמנין גם עתי"ק סתימא דכל סתימין דאקרי הוא:
1
ב׳ובשבת יש התגלות עתיקא ובפרט בסעודה זו דעתיקא לכן אומרים נהוריא ישרי בה ע"ד מה שנאמר ידע מה בחשוכא ונהורא עמי' שרא והיינו במאמר ראשון יש חושך סתרו ואז זוכין לסט' דאילנא דחיי כמ"ש טועמיה חיים זכו. ואומרים ויחזי לן סתרי' היינו ישת חשך סתרו שהוא מאמר בראשית. דאתאמר בלחישא ע"ד מה שנאמר תזל כטל אמרתי שהוא טלא דעתיקא ואמירה בלחישא (כמ"ש זח"ג פ"ח ב') היינו שמופיע בלב כמו שנאמר ואמרת בלבבך אמירה בחשאי (זח"א רל"ד ב') ולכן אומרים בסעודה זו ואזמין בה השתא עתי"ק. ועיקר התגלות עתיקא יהיה לעולם הבא שנקרא יום ההוא פי' שיאיר כיום מדת הו"א שהוא בחינת עתיקא דבעולם הזה אף מי שזוכה דאתפני יצר הרע מלבו מכל מקום כיון שיש מציאות מרע הרי אף במתן תורה כתיב אני אמרתי אלהים אתם שנעקר יצר הרע מלבם בדבור לא יהיה (כמ"ש שיר השירים פ"א) מכל מקום חזר יצר הרע למקומו. אבל שבת שהוא מעין עולם הבא היינו א' מששים לעולם הבא (כמ"ש ברכות נ"ז:) וכל אחד מישראל יכול לטעום טעם שעל זה מורה לשון א' מששים שנותן טעם מעין עולם הבא מש"ה אומרים ואזמין בה השתא עתי"ק:
2
ג׳ובמן איתא בזוהר הקדוש פ' זו (ר"ח א') ת"ח מנא דהוה נחית לישראל במדברא ההוא מנא הוה מטלא דלעילא דהוה נחית מעתיקא סתימא דכל סתימין וכד הוה נחית הוה נהורי' נהיר מכלהו עלמין ומני' אתזן חק"ת ומלאכי עלאי. יהוא כמ"ש גם כן בגמרא (יומא ע"ה:) לחם שמלאכי השרת אוכלין אותו. ומה שאמר רבי ישמעאל עקיבא טעית וכי מלאכי השרת אוכלין לחם וכו' אלו ואלו דברי אלקים חיים דהמן במהותו כמו שהוא למעלה קודם שירד למטה הוא רוחני ממש ומלאכי השרת אוכלין אותו וכמו שאמר מני' אתזן חק"ת ומלאכי עלאי אך כפי מה שירד למטה ונתגשם כמו שאיתא בזוהר הקדוש שם וכד הוה נחית לתתא אגליד ואשתני זיוי' ולא הוה זיוי' אלא כמד"כ והמן כזרע גד הו ולא יתיר מן זה באמת לא אכלו מלאכי השרת וכרבי ישמעאל. ועל המן דלעילא אמר דנהיר מכלהו עלמין. וכבר אמרנו דאכילת שבת הוא כאכילת מן ויש רמז לזה מגמרא (סוכה ל"ט:) בכדי מן שנו. והיינו דאכילת שבת הוא כאכילת מן שהיו אוכלין בשבת שא' במכילתא שהיה משונה בריחו וטעמו. וזה היה כמו מזונא דחברייא דמשתדלי באורייתא שהוא מזונא עלאה יתיר מכלא הה"ד החכמה תחי' בעליה (כמ"ש זח"ב ס"א וס"ב) והוא מסט' דעה"ח טועמיה חיים זכו וכאמור:
3