פרי צדיק, חקת י״דPeri Tzadik, Chukat 14
א׳בשבת כל סעודה יש לו קדושה מיוחדת. וכן ג' התפלות נתקנו כל תפלה בנוסח מיוחד לפי קדושת הסעודה שהכל אחד. מה שאין כן ביו"ט שכל הסעודות קדושה אחד ונוסח התפלות אחד. ותפלת מנחה דשבת הוא כנגד קדושת יעקב אבינו ע"ה כמו הסעודה שלישית שחשב האריז"ל כנגד יעקב אבינו ע"ה. ואומרים בתפלה זו יעקב ובניו ינוחו בו שבתפלה זו ובסעודה זו הוא היחוד קוב"ה וכנסת ישראל. ומטעם זה מתחילין הש"ע אתה אחד על שם היחוד כמ"ש הקדמונים (עי' מטה משה) וזהו הנייחא כמו שנאמר ומצאן מנוחה אשה בית אישה. וכן הבית המקדש נקרא מנוחה ששם חדר המטות יחוד קוב"ה וכנסת ישראל. ובתפלה זו נזכר גם אברהם ויצחק אברהם יגל יצחק ירנן דיעקב אבינו הוא כולל קדושת כל הג' אבות כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב קע"ה ב') ויעקב כלל אבהתא. ומפני מה בב' תפלות דערבית ושחרית לא נזכר קדושת האבות לא בלילה קדושת יצחק ולא בשחרית קדו' אברהם. אך הענין דבב' התפלות תקנו הנוסח ישמחו במלכותך שומרי שבת וכו' ובתפלה זו דמנחה אין אומרים ישמחו במלכותך והוא ע"פ מ"ש (ספרי בהעלותך) וביום שמחתכם אלו השבתות והיינו דבשבת אין בו מצות שמחה כמו ביו"ט רק הישראל בעצמו שמח בקבלת עול מלכות שמים בש"ק היפך עול מלכות בו"ד שהוא עול ואין לו שמחה וזה לשון שמחתכם. ולכן בתפלת ערבית ושחרית אין מזכירין האבות אברהם יגל יצחק ירנן שהם אין להם שמחה שאין מצוה בהשמחה רק הישראל שמח על ידי מדת מלכות שמקבלין עליהם. וכן אומרים בזמירות בלילה חדו סגי ייתי שמבקשים על שמחה שיבא על ידי האור. וכן בסעודת בקר חדו חצדי חקלא בדבור ובקלא שצריך סבה שיבוא על ידי זה לשמחה. מה שאין כן בסעודה שלישית שאז הוא היחוד יעקב ובניו קוב"ה ושכינתיה והוא מנוחת אמת ואמונה ע"פ מ"ש (רע"מ פנחס ר"ל א') איהו אמת ואיהי אמונה שיעקב אבינו הוא מדת אמת ליעקב והי' מאיר לפניו בבחינת אמת בחינת ה' אחד ובניו הוא בבחינת אמונה כמו שנת' במ"א במה שא' בגמרא (פסחים נ"ו.) כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבינו אלא אחד רק בבחינת אמונה. ואז כשהוא היחוד והמנוחה אז הוא שמחת לבו וכמו"ש (תענית כ"ו:) וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש ששם היחוד וכמו שאמרנו והוא נקרא שמחת לבו שאין השמחה בהתגלות רק הלב שמח בעצמו. וכן אומרים בזמירות דסעודה ג' חדו השתא בהאי שעתא וכ'ו בלא שום השתדלות ואיזה סיבה רק דבי' רעוא דרעוין ואז גם ב' האבות אברהם ויצחק גם כן שמחים ולכן אומרים בו אברהם יגל יצחק ירנן רק ביעקב ובניו הוזכר העיקר שהוא הנייחא והמנוחה והשמחה הוא רק בלב כמו שנאמר יום שמחת לבו:
1