פרי צדיק, חקת ט״זPeri Tzadik, Chukat 16

א׳בסעודה שלישית דשבת לא תקנו חכמים לקדש על היין. הענין הוא דאיתא בזוהר הקדוש (רע"מ פנחס רמ"ה ב') יין אית מני' תרי גוונין חוור וסומק יין ע' אנפין הא ע"ב ולקבל תרין גוונין דיין איהו זכור ושמור דשבת וע' תיבין דקידוש ויכולו הא ע"ב ומ'. והיינו דיין גימ' ע' מרמז על ע' אנפין והיינו יינא דאורייתא דבעל פה (כמ"ש ברע"מ עקב) שבתורה שבעל פה יש ע' פנים שכנגד זה יש ע' סנהדרין שיוכל להיו ע' דעות בדברי תורה ע' פנים ותרין גוונין חוור וסומק היינו קדושת אברהם ויצחק שמורה על אהבה ויראה. ואמר דכנגד תרין גוונין איהו זכור ושמור דזכור כלל רמ"ח מ"ע ושמור כלל שס"ה מצות ל"ת כמו"ש בזוהר הקדוש בכ"ד. ואיתא בירושלמי (פ' הרואה) עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע שאתה אוהבו ואין אוהב שונא עשה מיראה שאם באת לבעוט דע שאתה ירא וכו'. והיינו דאברהם היה מדתו אהבת ה' גוון חיוור בחינת חסד ועל ידי זה היה זריז במ"ע וכמו שא' (חולין ט"ז.) קרא זריזותי' דאברהם קמ"ל. ויצחק מדתו היראה פחד יצחק גוון סומק ועל ידי זה בא הזהירות במל"ת וכמו"ש (בפירוש רש"י לרי"ף ע"ז פ"א) זהירות הנזהר מעבירות וכו' זריזות שיהיה זריז לעשות מצות. ובזוהר הקדוש (פ' זו קפ"א ב') מרים סיהרא משה שמשא אהרן דרועא ימינא חור דרועא שמאלא ואמרי לה נחשון בן עמינדב והיינו דמשה רבינו הוא כמו יעקב אבינו ע"ה שהוא בחינת ת"ת ונקרא שמש כמו שנאמר בפסוק והנה השמש והירח וגו' הבוא נבוא אני ואמך ובמדרש (ב"ר ר"פ ויצא) כי בא השמש אתא שמשא וכו' מי גילה לו ששמי שמש. והיה לו תרין דרועין אברהם ויצחק בחינת חסד וגבורה. כן משה שהיה גם כן בחינת שמשא וכמו"ש בזוהר הקדוש ובתיקונים (תי' י"ג) משה מלגאו הוה דא מגופא ודא מנשמתא היה גם כן צריך תרין דרועין והיה אהרן מימינא וחור דרועא שמאלא והיינו בחינת תורה שבעל פה שהוא משמאלא וכמו"ש בזוהר הקדוש (ח"ב קס"ו ב') שחשב שם ש"י עולמות ר"ז מסט' דימינא ק"ג מסטרא דשמאלא. ולכן כשעשו העגל שגימ' ג"כ ק"ג ששמו חושך לאור נהרג חור. והתורה שבעל פה כלול בתורה שבכתב כמו שנת' במ"א בתורה שבעל פה של משה רבינו ע"ה. ואמרי לה נחשון בן עמינדב דנחשון היה דרועא שמאלא. והוא שממנו יצא משיח ועיקר התגלות תורה שבעל פה יהיה על ידי משיח כמו"ש במדרש (קה"ר ב' א') כל התורה שאת למד בעולם הזה הבל הוא לפני תורה שבעולם הבא והיינו ימות המשיח כמ"ש מת"כ. ומשיח גימ' נחש שהוא יתקן כל הפגם הראשון עטיו של נחש דישי נקרא נחש על שמת בעטיו של נחש (כמ"ש שבת נ"ה:) ומשיח גימ' נח"ש על שהוא יתקן כל הפגם עטיו של נחש. ונחשון נקרא נחשון גם כן ע"ש משיח שגי'מ נח"ש ואותיות ו"ן הוא להקטין כמו אישון מאיש. ועל פי זה מובן מ"ש בזוהר הקדוש (ח"ג קנ"ו א') לענין המן הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב להמן. אך כונת הזוהר הקדוש לאיכא דאמרי הכא דנחשון בן עמינדב הוי דרועא שמאלא דמשה משום דהוא שמשא היה צריך לתרין דרועין וכיון שאמר בזוהר הקדוש שם דאיהו נחית לנחתא לדרגא דנוקבא שהוא סיהרא דמקבלא משמשא אמר דאנא פגים ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב דהיינו דרועא שמאלא דילי' גם כן פגים. וכעין שאמר בזוהר הקדוש (קפ"ד א') אי נימא הא אלעזר ימינא דסיהרא הוא ולא דילי והביא ראיה דענני יקר אסתלקו ולא אהדרו אלא בזכותא דמשה ולא בזכותא שמאלא דשמשא. וזה הענין שבב' סעודות ראשונות דשבת שהם כנגד אברהם ויצחק צריך קידוש על היין שהם כנגד תרין גוונין דיין חוור וסומק וכמו"ש בזוהר הקדוש (קפ"ג ב') דבעי בכלא לאתערא מלה בעובדא או במלה וכו' ואז יוכלו לזכות לאור תורה שבעל פה שהוא רוח הקודש וכמו שאמרנו למעלה מה שאין כן בסעודה ג' שהוא כנגד יעקב אבינו ע"ה בחינת שמשא והיינו אור שורש תורה שבכתב כמו משה רבינו שההי גם כן בחינת שמשא לזה אין מקום לאתערותא על ידי היין ולכן לא נתקן קידוש על היין:
1