פרי צדיק, אמור י״דPeri Tzadik, Emor 14
א׳ה' רועי לא אחסר וגו'. דוד המלך ע"ה היה מרכבה למדת מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה, ונקרא רבן של בעל רוה"ק כמ"ש האריז"ל. וכן איתא (בסנהדרין צג:) וה' עמו שהלכה כמותו בכ"מ, ובזוהר הקדוש (פ' זו צח סע"א) מסטרא דאילנא טו"ר איסור והיתר, ואיתא בזוהר הקדוש (לעיל צ א) טרף נתן ליראיו מהו טרף טרף ממש דאיהו כשמוציאין הנ"ק מהקליפה הוא טרף ממש, גם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע וגו' רע נקרא פגם הברית כמ"ש בזוהר הקדוש (שם) מדכ' לא יגורך רע, וכן נדרש פסוק זה בגמרא (נדה יג:) ודוד המלך ע"ה היה עליו טענות פגם זה, והנה כ"ז אותיות הם כל אותיות התורה וכשהם כלולים מעשר היא גימ' ע"ר והכ"ז אותיות דעה"ח שהוא רק טוב. ויש מסטרא דמה"ד טו"ר ושם יכול יצר הרע לפתות את האדם שמכוון לטובה וזהו בגימ' ר"ע. ועז"א לא אירע רע שהיה בטוח שלא היה מסטרא דרע רק מהטוב, כי אתה עמדי עדמ"ש וה' עמו שהלכה כמותו. וכמ"ש (סנהדרין קז.) ראויה היתה ב"ש לדוד מו' ימי בראשית, וכן כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה (כמ"ש שבת נו.) וזהו כי אתה עמדי שלא עבר מורא השי"ת מלנגד עיניו, ולא עלה על דעתו שהעושה חטא. ומ"מ כשאמר לו הנביא אתה האיש וראה שתלה בו החטא אמר שבטך וגו' וכמש"נ לדוד שפטני ה' ודרשו ע"ז במדרש (תהלים מז' כ"ו) הרביעי אמר להם הרציעה תלוי' הכינו בה זה דוד שנאמר לדוד שפטני ה'. ואמר כי אני בתומי הלכתי שעשיתי בתם לבב שלא ידעתי שהוא חטא. וזה ומשענתך. שבטחון נקרא משענת כמש"נ על מצרים שבטחו בו משענת קנה רצוץ, המה ינחמוני. ובגמרא (שבת קכז:) מעשה בחסיד אחד וכו' שמא מפני טורח הדריך אירע קרי לרבי א"ל העבודה כך היה, וכ' רש"י ע"ז וכל היכי דאמרינן מעשה בחסיד אחד או ר"י בן בבא או ר"י ב"ר אלעאי והוא מגמ' (ב"ק קג:) ולמה לא פירש"י כן מקודם במס' ברכות יח: לב:) דאיתא שם גם כן מעשה בחסיד אחד. אך בכאן הביא רש"י זה לחזק נשברי לב אם ח"ו יארע זה שהרי מצינו זה בחסיד א' שהוא או ריב"ב או ריבר"א ואיתא בגמרא (סנהדרין כ.) שקר החן זה דורו של משה ויהושע. והבל היופי זה דורו של חזקי', יראת ה' היא תתהלל זה דורו של ר' יהודא בן אלעאי כו' ומ"מ נכתב בגמרא שכך היה מעשה. וכן דוד המלך ע"ה שנכתב עליו פגם זה שח"ו תעה בדרך בענין זה אמר ה' רועי, שהיה מרכבה למדת מלכות ועל ידי זה זוכה לאכילה בקדושה, שזה ענין שלחן מלכים וזר של שלחן (כמ"ש יומא עב:) שזכה דוד ונטלו, והיינו שהיה אכילתו בקדושה ואדרבה הוא טרף ממש כמו שלמה המלך ע"ה שנכתב סעודתו בד"ת (ונת' במ"א) ועל ידי זה ממילא לא אחסר, גם כי אלך וגו' אתה עמדי שהלכה כמותו, ולא עבר מורא השי"ת מלנגד עיניו שבטך ומשענתך המה ינחמוני, וכמ"ש האר"י הק' זצ"ל דלפעמים שולח השי"ת ענין כזה לצדיק שצריך פדיון, וכן אמר דוד המלך ע"ה בה' בטחתי לא אמעד, וכן שבת ברזא דברית כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"א נו א) ובפרט בשבתות אלו דימי הספירה שהם כדי לטהרנו מקלי' וכו' והעיקר בהם בימי השבתות וכן אכילת שבת ענ"ג ר"ת עדן נהר גן שהאכילה בקדושה הוא מסוגל דייקא לפגם הברית ולכן אומרים מזמור זה בשבת בכל הסעודות:
1