פרי צדיק, קדושים י״דPeri Tzadik, Kedoshim 14
א׳בזה"ק (פ' זו פ"א א) והוא באחד וגו' אחד מיבע"ל אלא במאן דאתתקן בקדושה עלאה למיהוי חד כו' והיינו דהוא היינו הנעלם וכמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ג ר"צ ע"א) עתי"ק דאתכסיא איקרי הוא ועז"א דלא שריא ולא אשתכח רק באחד במאן דאתרקן למיהוי אחד, ולמעלה אמר בזוהר הקדוש דכד ב"נ אנח תפילין ואתחפי בכסויא דמצוה כדין אתעטר בעטרין קדישין כגונא דלעילא ואקרי אחד, וכבר עמדו ע"ז דע"פ דין טלית של ציצית קודם לתפילין, ומש"כ לחלק בין ט"ק לטלית גדול לא נראה כן ע"פ דין (וכמ"ש טוש"ע או"ח ר"ס כ"ה). גם מ"ש בשם הרמ"ז דלאו בדוקא נקט הזה"ק קשה גם כן לומר על הזה"ק שכ' שלא בדקדוק, אך הענין היא דמדת כ"ע נקרא כתר, וכתר הוא על הראש, ובמדרש (שיר השירים ד' ט' וסו"פ ואתחנן) ובפסיקתא (שוש אשוש) איתא שלבש הקב"ה עשרה לבושים והיינו עשר מדות שהאציל הקב"ה לבריאת עולם וקרי אף למדת כ"ע לבוש ולבוש הוא על כל הגוף ולא רק כתר על הראש אך הענין דכ' ברכי נפשי את ה' ה"א גדלת מאד וזה מורה על כ"ע דלשון גדולה אצל השי"ת היינו למעלה מכל תפיסת שכל האנושי, ואחר כך כ' הוד והדר לבשת וזה לבוש ראשון, דאח"ז כ' עוטה אור כשלמה דהוא לבוש חכמה שהוא מאמר יהי אור וכמ"ש (ב"ר פ"ג) מהיכן נבראת האורה מלמד שנתעטף בה הקב"ה כשלמה כו' עוטה אור כשלמה ע"ש, וא"כ לבוש הוד והדר לבוש ראשון, והיינו דכ"ע איהו קרקפתא דתפילין והיינו כתר על הראש וציצית הוא אור מקיף, ומקודם כשלובש ציצית אף שהיא שמירה מיצר הרע וכמש"נ וראיתם אותו וזכרתם וגו' ובגמרא (מנחות מד ) עכשיו נדמו לו כד' עדים וכו' מ"מ היצר הרע יכול לפתות האדם ולסמא עיניו ולומר לרע טוב, שעז"א בגמרא (ברכות סא:) יצר הרע כו' יושב בין שני מפתחי הלב, שלפעמים היצר הרע יושב על לב חכם לימינו ועושה עצמו כמפתהו לדרך טובה, ואף ביעקב אבינו ע"ה מצינו (חולין צעא.) כת"ח נדמה לו וטפלו לימינו שעשה עצמו כמורהו לטובה, אך יעקב אבינו ע"ה הרגיש תיכף שאינו כן ולא יכול לו, אך לאדם אחר יוכל להטות, אך אחר שנתעטר בתפילין, אז נעשה הטלית של מצוה אור מקיף לבוש שהשי"ת שומרו למעלה משכלו, כעין מה שפירש"י בשם הירושלמי כי ה' יהי' בכסלך בדברים שאתה כסיל בהם, והיינו ששכל הנעלם מכל רעיון משמרו למעלה מתפיסתו, וכן אומרים פסוקים אלו בעטיפת ציצית, וז"ש בזוהר הקדוש דכד ב"נ אנח תפילין ואתחפי בכסויא דמצוה, שאחר הנחת התפילין שמורה לכ"ע אז זוכה שיהיה חפויא דמצוה הטלית לבוש אור מקיף, ואז והוא באחד שזוכה דהנעלם התגלות עתיקא דאיקרי הוא שריא באחד ששמרו למעלה מתפיסתו, וזהו הענין שבסעודת שחרית דשבת שהוא דעתיקא, זוכין להתגלות עתיקא כ"ע איהי קרקפתא דתפילין, אך בסעודה של יעקב אבינו ע"ה שהוא התגלות מצחא דעתיקא זוכין לאור מקיף לבוש ראשון הוד והדר והיא אור מקיף למעלה מתפיסת שכל בנ"א, לכן אומרים בפזמון סעודה זו ולא אעלין הני כלבין דחציפין שהוא קליפת עמלק שנקרא כלב כמ"ש (בזח"ב ס"ה א'). ועמלק היינו יצרא בישא כמ"ש (בזח"ג ק"ס ע"א) עמלק יושב בארץ הנגב הוא יצרא בישא קטיגורא דב"נ דישתכח תדיר בגופא, והוא שורש היצר הרע שמסתתר להראות עצמו כמורה דרך לטובה כמו שעשה עצמו ליעקב אבינו ע"ה, ומזה זוכין להנצל בסעודה זו, ויעקב זכה לזה על ידי מה שהכיר שכלמה שעשה הוא לטובה מהשי"ת כמו שאמר הא' הרועה אותי מעודי וגו' ועל ידי זה שמרו הקב"ה בכל מעשיו אף למעלה משכל האנושי, וכן דוד המלך ע"ה אמר ה' רועי לא אחסר ינחני במעגלי צדק. שהכל מהשי"ת וממילא אמר על המעשה שאירע לו שלא עלה על דעתו שעושה עבירה וכמ"ש (סנהדרין קז.) ראוי' היתה ב"ש לדוד מששת ימי בראשית כו' ואחר ששמע מהנביא אתה הוא האיש וגו' אמר גם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע כי אתה עמדי, ומהס"ת אתה שומר אותי למעלה מתפיסתי. ומהס"ת תברר כל מעשי ע"י תשובה שיהיה זדונות כזכיות, וכן אומרים מזמור זה בסעודה זו אחר הסעודה:
1
ב׳אחר הבדלה
2
ג׳כוס ישועות אשא וגו'. אומרים בהבדלה, ופסוק זה נזכר בגמרא (פסחים קיט:) שיאמר דוד בסעודה דלעתיד, ושם יתכן שהוא כוס ישועות שיהיה ישועה באמת, אך כוס הבדלה למה נקרא כוס ישועות, אך הוא כמש"א שבשבת מתעורר בהלב הרהור תשובה (מא' י"ג) וע"ז מבקשים עננו באמת ישעך שיהיה הישועה לעד, שפת אמת תכון לעד. כעין מ"ש ישעי ביום הכפורים ולכן נקרא כוס הבדלה כוס ישועות, וכמו במגילה אחר מחיית עמלק דכ' ונוח מאויביהם שהוא המנוחה מיצר הרע שנקרא אויב (כמ"ש ב"ר פ' נ"ד) גם אויביו ישלים אתו זה יצר הרע, כ' שם ליהודים היתה אורה ושמחה וגו', כן בכל שבת שזוכין למנוחה מיצר הרע אומרים בהבדלה פסוק זה ליהודים היתה אורה ושמחה וגו' דכל ענינים אלו יש בשבת אורה אומרים בסעודת שחרית נהורי' ישרי בה, ושמחה כמ"ש ישמחו במלכותך שומרי שבת. ושבת נקרא יום שמחתכם (בספרי בהעלותך) וששון זה מילה (כמ"ש מגילה טז:) ושבת ברזא דברית (כמ"ש זח"ב צ"ב ע"א) ויקר היינו תפילין שבראש והיינו התגלות עתיקא שנקרא יקר קרקפתא דתפילין שהוא כתר על הראש, ושבת יש בו התגלות עתיקא ומבקשים כן תהיה לנו כוס ישועות וגו' שישאר הקדושה קביעה גם לימי המעשה:
3