פרי צדיק, כי תבוא א׳Peri Tzadik, Ki Tavo 1
א׳והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך. הנה פתח הכתוב פ' בכורים בלשון ה' אלהיך וכמו שפתח עשרת הדברות בלשון אנכי ה' אלהיך ולא כתיב בלשון ציווי שיאמינו שאנכי ה' אלהיך אף שהוא מצוה כמו שא' הראשונים ז"ל שעל אמונה לא יתכן ציווי רק השי"ת אמר והודיע להישראל שאנכי ה' אלהיך. ושם הוי"ה ב"ה כולל כל עשר ספירות וכמו שכ' בזוה"ק (ח"ג רנ"ח א') ותיקונים דאותיות י"ה מהשם כולל חכמה ובינה ו' מורה על ו' המדות עד מ' יסוד וה' אחרונה מרמז על מ' מלכות ותגו של היוד על כ"ע וה' אלהיך מורה שהשם הוי' הוא המנהיג שלך. וכתיב בפרשה זו ט' פעמים הוי' אלהיך ח' פעמים הם בלשון התורה לישראל ופעם אחת כתיב הגדתי היום לה' אלהיך מה שאומר המביא בכורים להכהן. ולכאורה מהו הלשון לה' אלהיך ולא אומר לה' אלהינו וכן הק' בזוה"ק (ח"ב ע"ט ב') אך ענין ט' פעמים שמזכיר בפ' זו ה' אלהיך מרמז שע"י הבאת הבכורים זוכין להתברר בכל העשר מדות כי מדה עשירית שהוא מ' מלכות הלא כל אחד מישראל בכלל כנס"י מ' מלכות וע"ז כתיב ט' פעמים ה' אלהיך שהמביא ביכורים נעשה מבורר בכל הט' מדות. רק כנגד מדה ט' שהוא מ' צדיק יסו"ע בזה רק לעתיד יתבררו כל ישראל שיתקיים כמו שנא' ועמך כולם צדיקים דכל מאן דאתגזר איקרי צדיק (כמו שא' זח"ב כ"ג א') ואז יבולע המות לנצח כיון שיתוקן כל הפגם וקלקול הנחש. ואליהו מלאך הברית שהוא על כל ברית מילות של ישראל (כמ"ש זח"א צ"ג א') וכתיב בו הנני נותן לו את בריתי שלום הוא זכה להיות חי וקיים לעולם. ובמדר' (רבה ותנחו' אמור) אם יאמר לך אדם שאלו לא חטא אדה"ר הי' חי וקיים לעולם אמור לו כבר הי' אליהו שלא חטא הוא חי וקיים לעולם וכו' משמע שרק אליהו זכה להיות מבורר בזה בעוה"ז. וכנגד זה הוא הפסוק הגדתי היום לה' אלהיך שהכהן ג"כ מבורר במדה זו אף בעוה"ז דכתיב בכל כהן בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא וייראני שכל כהן זוכה ליראת ה' שהוא מדת יוסף הצדיק שהוא הי' מבורר במדה זו דכתיב בו את האלהים אני ירא. ובזה ניחא מה שאומר לה' אלהיך שהוא כנגד מדה ט' שזה אומר רק לכהן שהוא הי' מבורר במדה זו ג"כ. ובזה מיושב מה שנא' ובאת אל הכהן אשר יהי' בימים ההם שהקשה הרמב"ן ז"ל מה שייך בהמביא בכורים לכהן לכתוב אשר יהי' בימים ההם ולמי יביא אם לא לכהן אשר יהי' בימים ההם. אך לפי האמור מובן דכיון דאומר לכהן לה' אלהיך מפני שהוא מבורר במ' צדיק יסו"ע אבל הלא יש כהן שאינו מבורר עוד כ"כ במדה זו. ע"ז נא' ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם. והוא כעין שאמרו יפתח בדורו כשמואל בדורו דכל כהן כיון שהוא מזרע אהרן הכהן הוא מבורר במדה זו שהשי"ת נותן לו מורא שמים כמו שנא' ואתנם לו מורא וייראני והוא מבורר במדת צדיק כמו שנא' אצלם בריתי היתה אתו. ובשבת זוכה כל אדם מישראל ליראה ששומרי שבת נקראו יראי שמי (תענית ח'.) ואימת שבת על ע"ה (ירוש' דמאי) ושבת ברזא דברית כמ"ש (זח"א נ"ו ע"א וח"ב צ"ב א') וכבר אמרנו שבשבת כל אחד מישראל כמקריב ביכורים וזוכין להתברר בכל הט' מדות. ושבת כנגד מדת מלכות כנס"י והמשמר שבת כהלכתו זוכה להיות נגאל בשלימות. ואף שעדיין אינו מתוקן הכל שהעולם נידון אחר רובו ואם היו כל ישראל משמרין שבת כהלכתו מיד נגאלין. אך כל נפש בפרט המשמר שבת נגאל מיד מכל וכל והמיתה הוא רק כשינה ויקיצה כמו שנא' והקיצות היא תשיחך:
1