פרי צדיק, כי תבוא י׳Peri Tzadik, Ki Tavo 10
א׳אי' בלק"ת מהאריז"ל פ' זו שענין הצ"ח קללות שבפ' זו הם תיקון על פגם הברית עי"ש. וי"ל שלרמז זה ההפטורה של סדרה זו הוא הששית ממספר השבעה דנחמתא שהוא מרמז על בחי' קדושת יסוד צי"ע. ולזה מתחלת ההפטורה קומי אורי כי בא אורך וגו' וכידוע שבחי' אור מרמז על קדושת הברית כאמרם ז"ל לא הכל לאורה וכו' צדיקים לאורה כמו שנא' אור זרוע לצדיק וצדיק הוא השומר הברית כידוע. וע"ז בא הבטחה בהפטורה זו לבל יפול לב האדם עליו גם אם אירע לו שפגם בעסק הזה אל יאמר בלבו נואש ח"ו כי יש תקוה אם רק ישים על לבו מעתה להטיב דרכיו ויתעורר בעצמו לכנוס להקדושה ולהאיר עליו אור קדושה זו כמו שנא' קומי אורי שהוא ענין התעוררות לקדושה זו מצד האדם כמו שא' (בר"ר סו"פ ל') על אברהם אע"ה עד שאתה מאיר לפני מאספוטמיא בא והאיר לפני בא"י' ועי"ז כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח שהשי"ת יגמור בעדו להאיר עליו קדושה זו שיבא לתכלית התיקון. כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וגו'. כי באמת זהו כל ענין והעסק של התוכחות וצער הגליות כדי שיהי' ההיפך נכלה ועי"ז ישארו ישראל בשלימות הקדושה. וכל הקללות שנאמרו בתוכחה הוא רק על הגוון בלשון קללה ובתוכם רצוף כל טוב כדאי' בזוה"ח פ' זו. והוא מה שנא' והי' בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם. וע"פ פשוטו שהוא מוסב למה שנא' למעלה מזה ובאו עליך כל הקללות האלה וגו' עד השמדך וגו' היתכן זאת ע"פ פשוטו שיהי' כן חלילה לעולם והלא כל פסוקי תורה מליאים אשר נזכה לעתיד להיות עליון על כל גויי הארץ וכל מיני יעודים וטובות שנזכרו בתוה"ק. רק שהוא מרמז והי' בך לאות ולמופת כמו שנא' כי אות היא ביני וביניכם וגו' וכמו שנא' ואני זאת בריתי אותם וגו' לא ימושו מפיך וגו' עד עולם. והיינו שזה בעצמו יהי' לאות ולמופת שכל מיני התוכחות המה רק לשעה על הגוון אבל באמת קדושת ישראל יהי' נשאר קיים לעולם כמו שארז"ל חצי כלים והם אינם כלים. וזה ג"כ מה שנא' בהתוכחה ולא תאמין בחייך שלא יאמין בעצמו שיש לו חיות של הקדושה אבל באמת שחיות של הקדושה ישנו בעצם בכל נפשות ישראל ומעולם לא יופסק איך שיהי'. וזה יש לרמז ג"כ בפסוק בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים. היינו שלעתיד נראה בחוש שכל מיני התוכחות הי' כענין החלום כדאי' בגמ' חלמא בישא עציבותי' מסתייעא. שזהו ענין התוכחות שנאמרו רק כדי להפחיד ולהעציב לב האדם בכדי שייטב דרכו מעתה וממילא יהפכו כולם לטובה. וכדאי' בבר הדיא על פסוקי תוכחה שחלם לאביי ולרבא ופתר הפסוקים בעצמם לטוב וכנא' שם כל החלומות הולכים אחר הפה שע"י הפה הפסוקים בעצמם יתהפכו לטובה. וסוף ההפטורה הוא ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ שסוף כל סוף כל נפשות ישראל יהיו נקראים בשם צדיקים גם אם עבר עליהם מה מפני שלעולם ירשו ארץ ארץ החיים. כי הנקודה של אמת שהוא מדתו של יעקב נמצא בכל נפשות ישראל כמו שנא' שפת אמת תכון לעד ולכן גם אם לפעמים פגם בבחי' צדיק יוכל לחזור לקדושתו ע"י הנקודה של אמת שנשאר בו ועי"ז יתן על לבו לשוב ולתקן הכל. וע"ז נא' נצר מטעי וכמו שנא' ואנכי נטעתיך שורק כולו זרע אמת. מעשה ידי להתפאר שנתוודע שכל מה שעבר עליו עד כה הי' מעשה ידי השי"ת כדי שיבא מזה בחי' תפארת ישראל כאשר יהי' נתקן לטוב:
1
ב׳ויש לרמז ענין זה בגמ' (תענית כ'.) במעשה דראבר"ש שהי' מטייל על שפת הנהר והי' דעתו גסה עליו שלמד תורה הרבה היינו שראה אז בנפשו איך שהוא נשמר ונקי בקדושת הברית מאוד. נזדמן לו אדם אחד שהי' מכוער ביותר והלשון מכוער בלשון חז"ל מרמז על החסרון בפגם הברית וע"ז נקרא מכוער שהוא ההיפך משומר הברית שנקרא יפה תואר כמו שנא' אצל יוסף הצדיק ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה. ואמר לו כמה מכוער אותו האיש והשיב לו לך ואמור לאומן שעשאני וכו' וא' בתוס' שם שאותו האיש הי' אליהו ז"ל. ויובן זאת שדייקא מפני שאליהו הוא מלאך הברית לכן נזדמן לפני ראבר"ש בגוון לבוש כזה להוכיחו על מה שגינה כ"כ אדם כזה כאלו חלילה אבד סברו. שלא כן הוא שרק אם ישים אל לבו להטיב מעתה דרכו יוכל ליתקן כל מה שכבר עליו בטענה זו לך לאומן שעשאני. דהיינו אחר התשובה יתברר שכל מה שעבר עליו הי' ג"כ מרצון השי"ת שברא את האדם עם היצה"ר כמו שנא' כי יצר לב האדם רע מנעוריו. וכמו שאז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה שעוזרו לא יכול לו. ונמצא שיוכל לבוא זה האדם בטענה שכביכול השי"ת הי' המסבב והאומן מפני שסילק אז העזר ממנו להתגבר על יצרו. וכאשר מצינו בטענת קין להשי"ת כששאל לו אי הבל אחיך השיב השומר אחי אנכי וכדאי' במד' השומר אחי הוא האנכי הלא אתה בראת בי היצה"ר ואתה הנחת אותי להרוג אותו. והנה בודאי שטענת קין הי' טענה נשמעת כאשר נכתב זה בתוה"ק שדיבר והתווכח עמו השי"ת בודאי היתה נשמתו גבוה מאוד כי הוא הי' תולדה ראשונה מיציר כפיו של הקב"ה. וכדאי' במד' ששאל לו אדה"ר מה נעשה בדינך השיב לו עשיתי תשובה ונתפשרתי. והנה בודאי שלאו כל אדם יוכל לעשות טענה זו לעצמו וחלילה יהי' הותרה הרצועה לעשות מה שלבו חפץ. רק האדם שיודע בנפשו שכל המעלות כל המדרגות הגבוהות שמשיג הוא רק מהשי"ת ולא מכוחו והשתדלותו כלום. רק לפעמים כשיזדמן חלילה מכשול לפניו אז אחר המעשה יוכל להתחזק בלבו בטענה זו שהוא ג"כ מהשי"ת. וזה יש לכוין במה שאמר דוד המע"ה אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך היינו אם בעת שאדם הולך במדרגות גדולות ובהשגות עד לשמים יודע ששם אתה שהוא רק מכח ומעזר השי"ת אז אפי' כשיזדמן לו לפעמים נפילה שזהו ואציעה שאול אז ג"כ הנך ויוכל להתחזק בזה שלא יפול בעצמו ובכח הזה יתחזק לשוב. וכמו שנא' גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי. וע"ז סובב והולך סיום ההפטורה הקטן יהי' לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה:
2