פרי צדיק, כי תבוא י״אPeri Tzadik, Ki Tavo 11
א׳כבר אמרנו דז' הפטורת דנחמתא הם כנגד הז' מדות מעילא לתתא ממילא הפטורה זו הששית הוא כנגד מדת צדיק יסו"ע. ואי' (תענית ט"ו.) צדיקים לאורה דכתיב אור זרוע לצדיק פי' שהאור הראשון נזרע בהצדיק וכמו"ש בזוה"ק (ח"ב קמ"ט א') אתגניז ואזדרע כהאי זרעא ועביד תולדין וזרעין ואיבין ומני' אתקיים עלמא וכו' חד חוטא נפיק מהאי אור גניז ואתמשך וכו'. והיינו דהצדיק נקרא צדיק יסוד עולם ואם הי' נגנז האור מכל וכל לא אתקיים עלמא רק דחד חוטא מהאי אור נזרע בהצדיק ומני' אתקיים עלמא. ומתחיל הפטורה זו קומי אורי כי בא אורך ואי' בפסיקתא (החדשה) אורי אורכם ואורכם אורי והוא ע"פ שא' (בס' הבהיר ועוד) שאור הראשון נגנז לעמלי תושבע"פ והתושבע"פ הוא בחי' אור הראשון כמו שנא' תזל כטל אמרתי שהוא טלא דעתיקא (כמו שנת' כ"פ) וזה נקרא אורכם שהתושבע"פ נמסר לישראל וכמו שא' (ב"מ נ"ט:) לא בשמים הוא וכו' מאי עביד קוב"ה וכו' קא חייך ואמר נצחוני בני וכו'. וכן (שם פ"ו.) קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא וכו' מאן נוכח נוכח רבה בר נחמני. ועיקר כח תושבע"פ ניתן לאהרן הכהן כמו שנא' והי' הוא יהי' לך לפה וכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו. וזה שניתן לו מצות הדלקת המנורה שענינו בא והאיר לי כמו שאמרו (במ"ר תצוה ובהעלותך) ונת' (במק"א באריכות). וזה הפי' אורי אורכם שנקרא על שמכם. ואורכם אורי היינו שבאמת גם התושבע"פ הוא דברי אלהים חיים כמש"נ דברי אשר שמתי בפיך כמו שא' במשל (שם במד"ר) בפקח וסומא שאמר לו בא והאיר לי. וזהו אורכם אורי. וא' שם וכבוד ה' עליך זרח וגו' וכבודו עליך יראה וגו' והמכוון על הבהמ"ק וכמו שא' (ויק"ר פ' ל"א) ממקום בהמ"ק משם אורה יוצאת לעולם הה"ד והנה כבוד ה' וגו' והארץ האירה מכבודו ואין כבודו אלא בהמ"ק כד"א כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו. וכמו שמצינו במשכן דכתיב וכבוד ה' מלא את המשכן. ובהמ"ק הוא מקום שורש תושבע"פ כמו שנא' כי מציון תצא תורה ואי' (סנהדרין פ"ו.) שבלשכת הגזית שממנו יוצאה תורה לכל ישראל וכמו שא' (תענית ט"ז.) הר המורי' שיצא ממנו הוראה לישראל. ומדת צדיק יסו"ע נקרא כי כל בשמים ובארץ שהוא הששי מפ' לך ה' הגדולה וגו' ומתרגמינן דאחיד בשמיא וארעא שהוא המחבר אור תושבע"פ מ' מלכות פה תושבע"פ בחי' ארץ שמקבל מאור תושב"כ בחי' שמים וכמו"ש בזוה"ק (ח"ב קס"ו ב') האי אור זרע לי' קוב"ה בגנתא דעדנוי ועביד לי' שורין שורין ע"י דהאי צדיק דאיהו גננא דגנתא וכו':
1
ב׳ובגמ' (ברכות נ"ח.) כי כל בשמים ובארץ זו מלחמת סיסרא שנא' מן שמים נלחמו הכוכבים ממסילותם. ולהבין למה נרמז כאן מלחמת סיסרא יותר מכל מלחמות ל"א מלכים וכדומה. אך למה באמת כתיב במלחמה זו מן השמים נלחמו הכוכבים ולמה הוצרך השי"ת למלחמת הכוכבים הלא ברוח פיו ימית אלף כיוצא בהם. אך הענין שא' (סוטה ט'.) שאין הקב"ה נפרע מן האומה עד שעת שילוחה שנא' בסאסאה בשלחה וגו' וכדכתיב כי לא שלם עון האמורי עד הנה. והענין שבכל אומה יש ני"ק שהוא מחי' אותם וכמו שנא' ואתה מחי' את כולם וזה צריך להוציא מהם וכשמוציאין משם כל חיות הקדושה אז נאבדים מן העולם. ואי' (סנהד' צ"ו:) מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים ובס' המפתח לר"נ (ברכות כ"ז:) הביא הגי' למדו תורה בירושלים ומאן אינון רע"ק. ובס' ע"מ להרמ"ע מפאנו אי' שרע"ק בא מסיסרא כשבא על יעל אשת חבר הקיני. ואי' מהאר"י הק' שמשה רבינו היה שורש תושב"כ ורע"ק הי' שורש תושבע"פ. ומטעם זה בא רע"ק מסיסרא ומאשת חבר הקני שבהם הי' ניצוצי בחי' תושבע"פ שסיסרא הי' הקליפה המקפת לקדושה זו. והקינים אי' (מכילתא יתרו) עלו מעיר התמרים שהניחו דושנה של יריחו ובאו לפני יעבץ ללמוד תורה וכו' ויעבץ אי' (תמורה ט"ז.) שהוא עתניאל בן קנז שהחזיר מתוך פלפולו הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה. ונקרא יעבץ שיעץ וריבץ תורה בישראל והי' הראשון שפתח התושבע"פ אחר משה רבינו והקינים הלכו אליו שהם היו ג"כ משורש תושבע"פ ולכן נתנו להם דושנה של יריחו. ויריחו נקרא עיר התמרים וכתיב צדיק כתמר יפרח שהם היו בבחי' מ' צדיק. וכן בבבל מקום התמרים וא' (פסחים פ"ז:) לא הגלה הקב"ה את ישראל לבבל וכו' כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה וכו'. ומה"ט אי' (בר"ר סו"פ פ"ה) ומה בבל עבדא הכא וכו' ומלך בבל אנטיקיסר שלו יושב ביריחו וכו'. ובבל שם הי' עיקר התפשטות תושבע"פ. וזה מרומז בפ' והי' כי תלך עמנו והי' הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך וא' (ברכות ה'.) אין טוב אלא תורה. ותושבע"פ ג"כ נקרא טוב דכתיב טוב לי תורת פיך. וזה שאמר שנתנו לו דושנה של יריחו היינו בחי' קדושת תושבע"פ. ומשום זה יצא נפש רע"ק מאשת חבר הקיני כיון ששם הי' שורש תושבע"פ ומסיסרא שבו הי' בגלות הני"ק מתושבע"פ. ורע"ק הי' ג"כ בחי' מדת צדיק יסו"ע ומה"ט א' (ב"ב י"ב.) הלשון ומתאמרה משמי' דרע"ק בן יוסף כותי' שנזכר בשם אביו ובכל הש"ס נזכר בשמו לבד ולא בשם אביו. רק שם דאמר דמתאמרה משמי' דרע"ק בר יוסף כותי' לרמז דמשום זה נקרא בן יוסף שהי' שרש מ' יוסף הצדיק. ומטעם זה הוא בחי' שורש תושבע"פ ואי אפשר להיות בני חד מזליה עמיה וע"כ שנתכוין ברוה"ק. וכן מטעם זה אמרו בגמ' (מנחות כ"ט:) ג"כ כלשון הזה אדם אחד שעתיד להיות וכו' ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין של הלכות וכו' הוזכר שם ג"כ בשם אביו לרמז שהוא שרש מדת צדיק (ונת' בביאור פ' תצא מ' ט"ו ט"ז):
2
ג׳וזה הענין במלחמת סיסרא בעבור שהי' כלול בו בגלות עוד נשמת רע"ק שהי' שורש תושבע"פ וזה הי' ענין המלחמה עמו ולכן כתיב מן השמים נלחמו הכוכבים וגו'. וזה שדרשו בגמ' (ברכות הנ"ל) כי כל בשמים ובארץ זה מלחמת סיסרא ששם הי' המלחמה להוציא ממנו הני"ק נשמת רע"ק בן יוסף שהי' שורש תושבע"פ ובן למדת יוסף הצדיק שנקרא כל צדיק יסו"ע. וזה הוציאו ממנו ע"י יעל אשת חבר הקיני שהיו ג"כ משורש תושבע"פ כנ"ל. רק סיסרא הי' הקליפה הסובבת הקדושה. וזה שא' (יבמות ק"ג:) מה רעה איכא דקא שדי בה זוהמא ועי"ז הוציאה ממנו הקדושה שהי' נמצא בו שהוא נשמת רע"ק שהי' מדת צדיק יסו"ע שהוא כי כל ותיכף נאבד סיסרא. וענין הפטורה זו לפ' זו דאי' בלק"ת מהאר"י הק' ז"ל דקללות שבמשנה תורה הם לתקן פגם הברית ונחמה זו ששית שהוא כנגד מדת צדיק יסו"ע. ופתח קומי אורי כי בא אורך ואמר בפסיקתא באורך נראה אור זה אורו של משיח וכו' ובגמ' (סנהד' צ"ג.) אימתי אתי משיח א"ל לכי חפו להו חשוכא להני אינשי א"ל מילט קא לייטת לי אמר לו קרא כתיב כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה. והוא כשיוציאו כל הני"ק של התושבע"פ שנמצא בתוך האומות בזה יוציאו מהם כל החיים ואז עליך יזרח ה' היינו אורו של משיח וכבודו עליך יראה וכמו שאמרנו לעיל. ומטעם זה כשיש ב' שבתות בין ר"ה לסוכות בלא יוהכ"פ מחלקים נצבים וילך לשנים ואין מחלקין מטו"מ וכ' התוס' (מגילה ל"א:) הטעם כדי לקרות שבת אחד קודם ר"ה בפרשה שלא תהא מדברת בקללות. וי"ל עוד דענין הז' נחמות הוא לנחם אותנו שאין שום קטרוג על ישראל כיון שלא פגמו בשום מדה מז' מדות הק'. וכיון שמובררים במדה ששית שהוא צדיק יסו"ע ממילא כשיבא השבת הבא שההפטורה הוא כנגד מ' מלכות בחי' כנסת ישראל אז כבר הוא תחל שנה וברכותי' שישראל כבר מבוררים בכל הז' מדות. ומש"ה מחלקים כדי שיקראו הקללות שבמש"ת בשבת זו שהוא כנגד מדת צדיק והנחמה הוא שישראל מבוררים במדה זו ג"כ. לכן בשבת הבאה שהוא כנגד מדת מלכות יהי' תחל שנה וברכותי':
3