פרי צדיק, כי תבוא י״בPeri Tzadik, Ki Tavo 12
א׳בסוף הפטורה כתיב ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ. הוא ע"פ שא' בזוה"ק (ח"א צ"ג א') והא כמה חייבין אית בהו בישראל כמה חטאין וכו' אלא הכי תנא וכו' וכד אתגזרו עאלו בהאי חולקא טבא דקוב"ה דכתיב וצדיק יסו"ע וכו' אקרון צדיקים ודאי כולם צדיקים וע"כ לעולם יירשו ארץ. ובתהלים (קפי' ל"ז) אמר דוד המע"ה אל תתחר במרעים ואל תקנא בעושי עולה וא' (ברכות ז':) אל תתחר במרעים להיות כמרעים ואל תקנא בעושי עולה להיות כעושי עולה. בטח בה' ועשה טוב היינו כמו שא' (חגיגה י"ב.) אין טוב אלא צדיק שנא' אמרו צדיק כי טוב דמדת צדיק נקרא טוב. שכן ארץ ורעה אמונה הפ' הזה נדרש על שבת כמו שאמרנו (כ"פ) שבשבת הזמן לתקן פגם הברית דשבת ברזא דברית כמו"ש בזוה"ק (ח"ב צ"ב א'). ואמר והתענג על ה' וגו' ונדרש בגמ' (שבת קי"ח:) על עונג שבת. ואח"כ נאמר בקפיטל הזה ה' פסוקים עם תיבות יירשו ארץ א' וקווי ה' המה יירשו ארץ. ב' וענוים יירשו ארץ. ג' כי מבורכיו יירשו ארץ. ד' צדיקים יירשו ארץ. ה' קוה אל ה' ושמור דרכו וירוממך לרשת ארץ. והיינו דעיקר המכוון הוא שצדיקים יירשו ארץ שהוא מי שהוא נקי ומבורר במדת צדיק המה יירשו ארץ ארץ החיים שהוא מ' מלכות והוא זיווג יסוד ומלכות. אך מי שאינו נקי מעיקרו ע"ז אומר עצות איך לתקן פגם זה שיהי' בבחי' צדיק שיוכל ליירש ארץ. והעצה הגדולה מכולם הוא ע"י ד"ת שאף שהחמיר בזוה"ק (ח"א רי"ט ב') ומנע מעון הזה התשובה לגמרי ח"ו ובזוה"ק (ח"ב רי"ד ב') אי' והני מילי כד לא עביד תיובתא שלימתא תיובתא דאיהו אתחזייא לחפייא על כל עובדוי אבל מ"מ ע"י תורה יש תקנה לפגם זה. וכמו שאמרנו מדכתיב על התורה ולכל בשרו מרפא וזה נקרא בשר כמו שנא' על האו"ה אשר בשר חמורים בשרם ובישראל נקרא בשר קודש. וכן אצל זב רר בשרו והתורה מרפא אף לזה. דתשובה הוא בחי' בינה וכמו שנא' ולבבו יבין ושב ורפא לו. והתורה שהוא בחי' חכמה כמו"ש בזוה"ק (ח"ג פ"א א') לא אורייתא בלא חכמתא וכו' אורייתא בחכמה עלאה אשתכחת וחכמה למעלה מבינה. לכן ע"י חכמה יש תיקון אף לפגם זה. והוא ע"ד שא' (ר"ה י"ח.) בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה (ונת' כ"פ). וכן יש עצה ע"י תפלה ע"פ שא' במד' (שמו"ר פ' ל"ח) דברים אני מבקש שנא' קחו עמכם דברים וכו' ואין דברים אלא ד"ת וכו' א"ל אין אנו יודעין א"ל בכו והתפללו לפני ואני מקבל וכו' וכן הוא אומר פני ה' בעושי רע וגו' ורע היינו בפגם זה וכמו"ש בזוה"ק (ח"א שם) ובגמ' (נדה י"ג:) ע"ז אמר צעקו וה' שמע דצעקה מועיל לזה וזה שזכר מקודם העצה הנמוכה הפסוק וקוי ה' המה יירשו ארץ היינו ע"י תפלה וכמו שא' (ברכות ל"ב:) אם ראה שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנא' קוה אל ה' וגו' ד' צריכין חיזוק וכו' תפלה שנא' קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'. ונקראו קווי ארץ שהם קבועים תמיד בתפלה בקביעות. שגם בתפלה מצינו (שם כ"א.) ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו. וכל שהוא קבוע תמיד לעמל שיחה שהוא תפלה (כמו שנת' במק"א) יכול לתקן גם פגם זה. וע"ז נא' וקויי ה' המה יירשו ארץ. ואח"כ הפ' הב' וענוים יירשו ארץ הוא ע"פ שנא' קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע והיינו מי שהוא עניו ונכה רוח וכתיב מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח ודרשו (סוטה ה'.) אני את דכא וכתיב עקב ענוה יראת ה'. ובתיקונים (הקד' ד"ה דרגא תמינאה) וענוה קטירא בדחילו וכו' מאן דאית בי' יראת ה' אתי לידי ענוה דאיהו שכינתא עלאה וכו' וכ"כ בזוה"ק (ח"ג קמ"ה א') וכשזוכה שהשי"ת שוכן אתו אז ממילא מתוקן הכל. וע"ז אמר בפ' זה והתענגו על רוב שלום דשלום הוא מדת יוסף הצדיק כידוע וזה זוכה לרב שלום:
1
ב׳ואח"כ הפ' הג' כי מברכיו יירשו ארץ המכוון על עיקר התיקון הגדול מכולם ע"י ד"ת שזה נקרא מברכיו ע"פ מה שנא' בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך ודרשו מזה (ברכות ו'.) שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו. וכמו שאמרנו מכבר דת"ח כמזבח (כמו שנת' במק"א) וזהו כי מבורכיו יירשו ארץ. ואח"כ הפ' הד' צדיקים יירשו ארץ זהו מי שהוא באמת נקי ומבורר במדה זו ואין צריך לתיקון. ואח"כ אמר נגד מי שאינו נקי בזה ולא יוכל לתקן ע"י ד"ת דלאו בר הכי הוא וגם לא יוכל להיות קבוע בתפלה כל היום להיות בכלל קווי ארץ שיהי' כל עסקו בעמל שיחה כנ"ל. מ"מ אמר עצה קוה אל ה' שיתפלל להשי"ת ובכאן לא כתיב וקווי ה' שהוא מי שהוא קבוע בתפלה תמיד כל היום שנקראו קווי ה'. רק שיתפלל עכ"פ להשי"ת שיעזור לו ושמור דרכו שישמור א"ע מכאן ולהבא ומדה זו נקרא דרך וכמו שדרשו בגמ' (שם י"א.) ובלכתך בדרך פרט לחתן ובגמ' (קידושין ב':) וביאה איקרי דרך דכתיב וכו'. וזהו ושמור דרכו מכאן ולהבא וירוממך לרשת ארץ שהשי"ת ירום אותך למעלה ממדרגתך ואף שאינך ראוי מ"מ יעזור לך לתקן הפגם וירוממך לרשת ארץ. והוא ע"ד שנא' תמותת רשע רעה היינו מי שפוגם במדה זו שהוא רשע כמו"ש בזוה"ק (ויחי שם) ושונאי צדיק שהוא שונא מדה זו ואינו רוצה להטיב דרכו הם יאשמו. אבל פודה ה' נפש עבדיו אף שצריך פדיון אך שהוא מתפלל להשי"ת כבר נקרא בכלל עבדיו ולא יאשמו כל החוסים בו היינו אף שיש טענה עליו להיות בכלל יאשמו רק כיון שהוא חוסה בה' לא יאשמו. וכן בישעי' בפ' הצדיק אבד שהוא מדבר מפגם זה כתיב והחוסה בי ינחל ארץ וגו' (ונת' במק"א) ואמר נחמה זו שהוא כנגד מדה ו' צדיק יסו"ע ופן יתיאשו ח"ו מפני שיודע כל אחד נגעי לבבו הקלקולים שלו בעסק הזה ובזוה"ק מחמיר כ"כ וכמו שזכרנו לעיל. ע"ז אמר ועמך כולם צדיקים וכמו שכתב בזוה"ק (ח"ב כג א') וכל מאן דאתגזר איקרי צדיק שכל אחד מישראל יכול לתקן זה ויש הרבה עצות וכאמור ויוכל לתקן הקלקול שיהי' בכלל צדיקים. וכן יתבררו לעתיד כל אחד מישראל שיהיו בכלל ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ:
2
ג׳ואמר נצר מטעי מעשה ידי להתפאר ע"ד דאי' בזוה"ק (ח"א צ"ג א') נצר מאינון נטיען דנטע קוב"ה בגנתא דעדן. וע"ד שא' בזוה"ק (ח"ב קס"ו ב') האי אור זרע קוב"ה בגנתא דעדנוי (כמו שנז' לעיל) מעשה ידי להתפאר דמדת יוסף הצדיק נקרא יפה תואר היינו שהגוף נקי ויפה מפגם הזה. וכן ר' יוחנן דאי' (ב"מ פ"ד.) מאן דבעי מחזי שופרי' דר' יוחנן וכו' אי' התם אנא מזרעא דיוסף קא אתינא וכו' והיינו שהי' מבורר במדת צדיק שהוא מדתו של יוסף הצדיק. וכמו שאמר רבינו הק' זצ"ל דפרשה הלא כבני כושיים שאמר עמוס מוסב על הפגם הזה דכוש הי' פגום בזה ומפוחם בעורו (ונת' במק"א) וכשמבוררין במדה זו ע"ז נא' מעשה ידי להתפאר. ואמר אח"כ הקטן יהי' לאלף והצעיר לגוי עצום דברכת יוסף הוא וידגו לרוב שהוא הריבוי ולכך כתיב בך יברך ישראל והוא מבוע דברכאן. וכמו שא' (סוטה ל"ו:) לכו והחבו עצמכם ביערים שלא תשלוט בכם עה"ר א"ל זרעא דיוסף לא שלטא בי' עינא בישא. וכשיתבררו במדת יוסף אז הקטן יהי' לאלף והצעיר לגוי עצום. ומסיים אני ה' בעתה אחישנה ואף שמתמהמה וכבר עברו יותר מי"ח מאות שנה ועדיין לא נושענו ע"ז א' שהשי"ת יש לו עת לזה שע"ז א' (סנהד' צ"ט.) ללבי גליתי לאברי לא גליתי ובתיקונים (תי' כ"א ל"ה ב') שיש צדיקים שהם במדרגת אברים ולהם לא גליתי. ואמר בעתה כמו שא' בזוה"ק (ח"א קט"ז ב') בעתה בעת ה' דתיקום מעפרא כדין אחישנה:
3