פרי צדיק, כי תצא י״דPeri Tzadik, Ki Teitzei 14
א׳בזוה"ק (ח"ב פ"ח ב') חשב סעודה שניה דעתי"ק ולכן אומרים בסעודה זו דא הוא סעודתא דעתי"ק. ובתיקונים (תיקון י"ח) חשב תפלת שחרית דשבת ישמח משה במתנת חלקו דאיהו אמא עלאה. וכבר אמרנו שקדושת הג' תפלות והג' סעודות הם אחד וכן בזוה"ק (ח"ב קל"ד ב') חשב שבת עלאה שבת תתאה ובמקום אחר (תיקונים תי' מ"ח) הלשון תרין שבתות לקבל שכינתא עלאה ותתאה והמכוון הוא על מ' בינה דאיהו אמא עלאה. והענין הוא דבאמת סעודה זו נחשב כנגד אברהם אע"ה שזכה למדת זקן בחי' עתי"ק שהוא שכל הנעלם מכל רעיון. אבל כיון שהוא נעלם מכל רעיון ואין בו שום תפיסה והשגה איך שייך לומר דא הוא סעודתא דעתי"ק. אך אי' בתיקונים (תי' י"ח שם) כח בהם דא שכינתא עלאה דאיהו כ"ח אתוון דעובדא דבראשית וכו' והמכוון על הכ"ח אותיות שבפסוק בראשית. וכן הוא בפי' בתיקו' (סוף תי' כ"ב) בשבע תיבין דעובדא דבראשית כ"ח אתוון שכינתא עלאה וכו'. ובראשית הוא מאמר הראשון מהעשרה מאמרות שהוא שכל הנעלם מכל רעיון ולכן לא נאמר בו ויאמר שאין שום תפיסה בו רק שיודעין שבראשית נמי מאמר הוא דכתיב בדבר ה' שמים נעשו (ר"ה ל"ב.). והנה בגמ' (סנהד' ל"ח.) דרשו הפ' חכמת בנתה ביתה חצבה עמודי' שבעה חכמת בנתה ביתה זו מידתו של הקב"ה (היינו מ' חכמה) שברא כל העולם בחכמה חצבה עמודי' שבעה אלו ז' ימי בראשית. ובחכמה היינו בתושב"כ כמ"ש (בר"ר ר"פ בראשית) אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה. ופסוק ראשון בראשית שיש בו כ"ח אתוון המרמזין לשכינתא עלאה שהוא בינה כנ"ל מרמז לבחי' תושבע"פ. ואף דתושבע"פ הוא כנגד מדה אחרונה מ' מלכות כמ"ש מלכות פה תושבע"פ קרינן לה. זה הוא מה שמחדשים החכמים בשכלם בתושבע"פ הוא הנקרא חכמה תתאה בחי' מלכות. אבל עיקר ההופעה להם הוא מלמעלה מבחי' בינה שכינתא עלאה. וט"י הדעת המחבר חכמה ובינה מופיע להם הארה מבחי' כ"ע דהוא קוצו של יוד שהוא כתר ותג. ואי' במקובלים שעיקר ספי' כ"ע הוא פלא ונעלם מכל רעיון רק הקוצו של יוד הוא ההופעה מכ"ע למ' חכמה שהוא יוד. ולכן בפסוק בראשית עד והארץ שהוא כ"ח אתוון מרמז למ' בינה שהוא בחי' תושבע"פ מפני שמיד בראשית המחשבה הי' גלוי וידוע לפניו ית"ש שיהי' בחירה ובחי' חשך שהוא מעשיהן של רשעים כמו שנדרש (בר"ר פ' ב') והארץ היתה תהו אלו מעשיהן של רשעים וכו'. והתיקון יהי' ע"י כח תושבע"פ שהוא הרב חכמה שבא לתקן הרב כעס. וע"י תשובה מאהבה יתברר הכל שאם יהי' חטאיכם כשנים הללו שסדורות וכו' כשלג ילבינו (כמ"ש שבת פ"ט:) ויהי' מהכל טוב מאוד. וזה מרומז בקוצו של יוד שהוא האור מכ"ע שמופיע לבחי' חכמה ע"י הדעת שהוא פנימיות מכ"ע ועל ידו הוא החיבור חכמה ובינה בחי' אימא עלאה שהוא כ"ח כמו"ש בתיקונים הנ"ל:
1
ב׳ואף דחכמה ג"כ נקרא כ"ח מ"ה אך שם אין עוד שום הבנה עדיין שנקרא כ"ח מ"ה כמ"ש (הקדמת זוה"ק א' ב') מה ידעת מה אסתכלת מה פשפשת הא כולא סתים. אבל מדת בינה הוא מה שמופיע משם ללב להבין בתושבע"פ אז נקרא כח ואשר כח בהם. והיינו הכח וההבנה בהם בהמחדשים בתושבע"פ ע"י ההופעה מבינה שמורה על תושבע"פ שהוא מבין דבר מתוך דבר וכמ"ש בתיקונים. והוא כנגד אברהם אע"ה שהי' תחלה לגרים (כמ"ש חגיגה ג.) משא"כ יצחק אע"ה שכבר נולד קדוש מרחם ונימול לשמונה. וכן בקדושא דסדרא בקדיש הראשון שהוא כנגד קדושת אאע"ה נאמר קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתי'. שמי מרומא מורה על בחי' עתי"ק שהוא מרומם למעלה עד אין סוף וכמו שאמרנו מ"מ התפיסה בזה הוא רק ע"י בית שכינתי' שהוא שכינתא עלאה בחי' בינה. דעתי"ק הוא שכל הנעלם מכל רעיון ואין בו שום תפיסה כלל ובינה לבא כמו שנא' ולבבו יבין וגו'. וכן אהרן הכהן מדתו חסד כידוע שג"כ בחינתו לתקן הרב כעס ואהרן שורש תושבע"פ כמו שנא' והוא יהי' לך לפה (כמו שנת' במק"א) והוא ג"כ לימינא כמ"ש בזוה"ק. ולכן נקרא תושבע"פ כתרה של תורה כמו שא' (מגילה כ"ח:) במי ששונה הלכות כתרה של תורה שמופיע מכ"ע לקוצו של יוד ומשם ע"י הדעת לחיבור חו"ב וכידוע שאותיות י"ה מהשם הק' מרמז לחו"ב ו' על הו' מדות וה' אחרונה על מ' מלכות והקוצו של יוד מרמז לבחי' כ"ע המופיע על ידו לחכמה ע"י הדעת שהוא פנימיות מכ"ע. וביום השביעי אי' בזוה"ק (ח"א מ"ז ב') ויכל אלהים ביום השביעי דא תושבע"פ דעם יום השביעי דא אשתכלל עלמא שהשכלול הי' בשבת ע"י תושבע"פ שנצרך אחר הקלקול לתקן הרב כעס. דמקודם נברא גם יום השביעי בחכמה כמו שא' בגמ' (סנהד' הנ"ל) חצבה עמודי' שבעה אלו שבעה ימי בראשית (עי"ש בתוס') אך השכלול הי' ע"י תושבע"פ מ' מלכות שכינתא תתאה מה שמחדשין ישראל וכאמור. וכן אומר הכתוב בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן בחכמה היינו בתורה שבכתב שהוא ה' פעמים אור נברא בו העולם ובתבונה היינו תושבע"פ שמבין דבר מתוך דבר יתכונן היינו שכלול העולם וכמ"ש בזוה"ק דביה אשתכלל עלמא. וזה מה שאומרים ישמח משה במתנת חלקו שהוא הדעת ואי' בפע"ח שבשבת מחזיר לישראל הכתרים שזכו להם בסיני. דאי' (שבת פ"ח.) וכולן זכה משה ונטלן ובשבת שזוכה למדרגתו מחזיר הכתרים לישראל ויש ריבוי בתושבע"פ ברכת ה' היא תעשיר (כמו שנת' במ"א):
2