פרי צדיק, כי תשא א׳Peri Tzadik, Ki Tisa 1
א׳וידבר ה' אל משה לאמר כי תשא וגו' מלת לאמר כאן מיותר וא"ל פירוש כיון שהפרשה נאמרה למשה כי תשא וגו'. אך במד' (תנחומא פ' זו סי' ז) אי' רמזו שעתיד לקרב ראשון של שבטים לשכינה ואיזהו זה ראובן שנאמר יחי ראובן ואל ימות כו' ראש בני ישראל ראשון של שבטים. ולכאורה כי תשא על כל השבטים נאמר. אך הענין שבברכת יעקב אבינו ע"ה כתיב בראובן כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה ותיבות אז חללת יצועי עלה לכאורה מיותרים. והנה בשמעון ולוי שקינטר ג"כ שהיה לו תרעומות עליהם וצפה בשמעון שיהיה מעשה שטים שעז"א בסודם אל תבא נפשי (כמ"ש ב"ר) שהוא גם כן פגם זה. מכל מקום כתיב בסוף ברכתו אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל ונדרש (שם) אחלקם ביעקב זה שבטו של לוי אני חלקך ונחלתך ואפיצם בישראל זהו שבטו של שמעון והיינו שיהיו מלמדי תינוקות כמ"ש בפירש"י. והיינו דעיקר לתקן פגם הנחש שהתחלתו היה הסתתו באכילה ואחר כך הטיל זוהמא בחוה (כמ"ש שבת קמו.) ונדבקה הזוהמא בזרעה. וישראל בשעת מתן תורה פסקה זוהמתן (כמש"ש) ואז תקנו כל פגם הנחש דכ' אני אמרתי אלהים אתם דלא הוו מייתי (כמ"ש ע"ז ה.) ומסתמא נתקן אז כל פגם הנחש שגרם המיתה. ועיקר תיקון הפגם ע"י דברי תורה שהוא תיקון להבא כמ"ש (זח"א רב א) דהא לית לך מלה לתברא יצר הרע אלא אורייתא וכן לתקן על העבר דכ' ולכל בשרו מרפא וכמו שאמרנו כ"פ שמרמז על פגם זה שנקרא בשר. ואמר בשבט לוי אחלקם ביעקב ששבט לוי יתקנו הפגם ע"י אכילה בקדושה שיאכלו תרומה שנקרא קודש (כמ"ש מו"ק כח.) ועשו אכילת תרומה בגבולין כעבודת בית המקדש (כמ"ש פסחים עג רע"א) וזה יזכה כל מי שבא מזרע לוי ואהרן אף שאינו ת"ח כיון שאוכל אכילה בקדושה מתקן פגם הנחש אף שעיקר התיקון ע"י דברי תורה כנ"ל. אכילה בקדושה הוא בחינת דברי תורה עדש"נ לכו לחמו בלחמי. וזה שנאמר ביעקב דכמו דיעקב זכה לכל זרעו שאף ע"ה נקראו בית יעקב (כמ"ש בבא מציעא לג :) כן לוי זכה לכל שבא מזרעו הוא לוי ומזרע אהרן הוא כהן וזוכין לאכילה בקדושה ועל כל שבט אמר ואפיצם בישראל שהם יתקנו הפגם ע"י שיכניסו דברי תורה בלב תינוקות של ב"ר וזש"נ ואפיצם בישראל דייקא שרומז לת"ח. ועכ"פ כלל בשמעון ולוי בסוף הברכה שגם הם יתקנו הפגם. מה שאין כן בראובן סיים אז חללת וגו' והיינו עד"ש בזוהר הקדוש (ח"ב נד א) א"ז אל"ף אנקיב בחשוכי כו' ומטו לזיין. והיינו שיאיר מהשורש פל"א עליון עד מ' מלכות וזה זכו ביצ"מ במכה עשירית שהיה כנגד מדה עשירית מתתא לעילא בסוד נגוף למצרים ורפוא לישראל שיצאו מקליפה עשירית ראשית דקליפה ונכנסו לקדושה בבחינת כ"ע ונקראו בני בכורי ישראל (כשנ"ת כ"פ) וכן בקריעת ים סוף דבעתיקא תליא כמ"ש בזוהר הקדוש (שם נב ב) זכו גם כן לזה ועל כן כ' א"ז ישיר ואז"א (שם סד ב ובמכילתא) ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל. וכן אחר כך במתן תורה דכ' פנים בפנים דיבר ה' וגו' ואיתא בזוהר הקדוש (שם פב א) חמו ישראל הכא מה דלא חמא יחזקאל כו' וזכו גם כן להתגלות עתיקא. ועל זה רמז יעקב אבינו ע"ה א"ז כשיהיה התגלות א"ז אל"ך ומטו לזיין כנ"ל דהיינו ביציאת מצרים וקריעת ים סוף ומתן תורה. חללת וזה שנאמר יצועי עלה מרמז יצוע יו"ד על ה' כשמופיע מיוד לה' עד"ש בזוהר הקדוש (שם קעח ב) ה' דל"ת הות בקדמיתא ומדתעברת ביו"ד כו' והיינו כשיופיע על ו' דיעקב מהשורש מכ"ע מאל"ף ויופיע היו"ד זעירא לכנסת ישראל שהיא דל"ת ונעשה ה' אז חללת. ונראה כאלו ח"ו אין תקנה לראובן לתקן שורש הפגם בכלל ישראל. ועז"נ כי תשא את ראש בני ישראל שמשה רבינו ע"ה כ' תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב שכל השפעת דברי תורה בא ע"י משה רבינו ע"ה. ההתחלה במכת חשך שהיה כנגד חכמה שנגדו מאמר יהי אור כ' ולכל בני ישראל היה אור וגו'. ואחר כך במכת בכורות שנתבררו ישראל עד השורש ונקראו בני בכורי ישראל. ובקריעת ים סוף. ובמתן תורה. הכל היה ע"י משה רבינו ע"ה וזש"נ תורה צוה לנו משה שהוא השפיע כל הדברי תורה בכל ישראל וכ' מורשה קהלת יעקב שמורה שאף ע"ה שנקראו בית יעקב (כמ"ש בבא מציעא לג :) יש להם גם כן חלק בדברי תורה. ואחר כך כ' יחי ראובן ואל ימות ובכ"מ שנכתב בתורה לשון חיים רומז לחיי עולם וז"ש ואל ימות שגם הוא יתקן כל שורש פגם הנחש שכן באמת היה גם שבט ראובן בכלל ישראל ביציאת מצרים וקריעת ים סוף ומתן תורה. וז"ש שרמזו שעתיד לקרב ראשון של שבטים כו' והיינו שאף ראובן יזכה לתקן שורש פגם הנחש. ומסיק וזהו כי תשא את ראש בני ישראל והיינו כשזיכה לכל ישראל ואף לע"ה שנקראו קהלת יעקב אז נשא גם לראובן דכ' יחי ראובן וגו' ועיקר התיקון ע"י דברי תורה דתורה שבעל פה שהוא הרב חכמה לתקן הרב כעס (כשנ"ת כ"פ) שעז"א (נדרים כב :) אלמלא חטאו כו' וס' יהושע בלבד שערכה של א"י הוא כו' דס' יהושע ג"כ שורש תורה שבעל פה ט' קבין חכמה שנטלה א"י (כמ"ש קידושין מט :) אבל התפשטות תורה שבעל פה הוא הרב חכמה שבא אחר כך לתקן הרב כעס. וזה שנאמר וידבר ה' אל משה לאמר אמירה בחשאי כד"א ואמרת בלבבך (כמ"ש זח"א רלד ב) והוא אור תורה שבעל פה עדש"נ תזל כטל אמרתי טלא דעתיקא שהוא טל שעתיד הקב"ה להחיות בו המתים (כמ"ש זח"ג קכח ב) והוא טל תורה שבעל פה שעז"נ כי טל אורות טלך. ועז"נ כי תשא את ראש בני ישראל שיופיע בל ישראל הכח מטל תורה שבעל פה ובזה נכלל ראשון של שבטים דכ' יחי ראובן וכאמור:
1