פרי צדיק, קרח י״זPeri Tzadik, Korach 17

א׳שהשלום שלו ישים עלינו ברכה ושלום בזוהר הקדוש פ' זו (קע"ו ב') כד ברא קב"ה עלמא לא יכיל לאתקיימא עד דאתא ושרא עליהו שלום ומאי הוא שבת דאיהו שלמא דעלאי ותתאי. דהנה השפעת כל הברכות הוא על ידי מדת צדיק יסוד עולם דאקרי כל דאחיד בשמיא וארעא. ושבת נמי אקרי כל (זוה"ח תשא) ויוסף הצדיק כתיב בי' בך יברך ישראל ואיתא (מ"ר קדושים) ברכה מציון וציו"ן גימ' יוסף. שלום הוא שמא דקוב"ה כל שם הוי"ה דאמת ושלום חד הוא (כמ"ש בס' הבהיר) ואמת מורה שהוא היה הוה ויהיה א' בראשון של אותיות ת' בסופן מ' באמציעותן על שם אני ראשון ואני אחרון (כמ"ש מ"ר וישלח) וכתיב והאמת והשלום אהבו. ובמ"ר פ' זו דרש על תיבת מחלקת נוט' מכה חרון לקוי קללה תועבה וי"א תכלית כליי' מביא לעולם ובמד"ת החדש וילקוט גריס על או ח' חרם. ובודאי לא נתכונו חז"ל לדרוש נוטריקון לבד אך הענין כמו שידוע ששלום שמו של הקב"ה והיינו כל ד' אותיות הוי"ה כמו אמת שמורה על כל שם הוי"ה כנ"ל. כן מחלוקת מורה על היפך זה ואיתא (רע"מ קע"ט א') וס"מ א"ל אחר חר"ם ונוקבא דילי' קללה וכו' הס"מ הוא שרו של עשו והוא זה לעומת זה כנגד יעקב שהוא מרכבה למדת ת"ת גופא כידוע. כן לעומת זה בקליפה ס"מ איקרי חר"ם גימ' רמ"ח כמנין רמ"ח איברי האדם שהוא כל בנין הגוף שנחשב בפתח אליהו חסד דרועא ימינא וכו' יסוד סיומא דגופא מלכות פה וכו'. שהס"מ כולל בקליפה כל עשר כתרין דמסאבותא ונוקבא דילי' נחש אשת זנונים דאזלא בתר אשת חיל כמ"ש (זח"ב קמ"ח ב') ונחש הוא שורש הקללה. וזה שא' ונוק' דילי' קללה כלולה מכל קללות שבמתן תורה לעומת מדת מלכות בקדושה שהוא מקור הברכה. ונגד חרם הרפואה לזה אות ראשון מ' מכה וכמו שנאמר נגוף ורפא ואמרנו שהיה נגוף למצרים ורפוא לישראל (כעין מ"ש זח"ב ל"ו א') שהעשר מכות היו כנגד ע"ס מתתא לעילא (כמ"ש שם כ"ט א') נגוף למצרים ורפוא לישראל שעל ידי זה יצאו בכל מכה מקליפה א' שכנגד מדה זו ונכנסו בקדושה. וכנגד נוק' דיליד קללה בא אות ל' לקוי היינו ל"ט מלקות כנגד ל"ט קללות שנתקללו נחש וחוה ואדם ואדמה. ואות ת' בקדושה סופן של אותיות שהוא כבר מעולם הבא כמו ששמעתי מרה"ק זצ"ל מאיזביצא שמטעם זה כל הגוזמות בש"ס הם עד ש' (כמ"ש רשב"ם פסחים קי"ט סע"א) שזה מספר היותר גדול בעולם הזה דאות ת' הוא כבר מעולם הבא וכן בס' יצירה חשב אות ת' ושבת בשנה. וכנגד זה בהיפך הוא ת' תועבה ע"ד מה שנאמר כי את כל התועבות האל עשו וגו' ותקיא הארץ את יושבי'. וזה שאמר ויש אומרים תכלית כלייה מביא לעולם. וז שדרשו שמחלוקת היפך שלום שהוא ההמשכה כל הברכות ודברי תורת ממדת כ"ע לכנסת ישראל ומחלוקת היפך זה. ושבת שהוא שלום כמו שנת' למעלה לכן אומרים שהשלום שלו ישים עלינו ברכה ושלום:
1