פרי צדיק, נצבים י״גPeri Tzadik, Nitzavim 13
א׳הנה דברנו (בשבת הקודם) דבשבת זה כבר הוא תחל שנה וברכותי'. ומתחיל הפ' זו אתם נצבים היום כולכם וגו' ואי' בתיקונים (הקדמה ד"ה קם סבא) חמש בגו חמש כנגד הב' לוחות ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל הא חמשא. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב מימך הא חמש אחרנין וכו' ומנייהו אתיהיבו עשר דברין וכו'. והוא ע"ד מה שאמרנו (ונת' חג השבועות) מה שא' (זח"ג רע"ג א') בתרי לוחי אורייתא דאתיהיבו בשבת הגם דהלוחות לא נתנו בשבת רק הפי' הוא על מה שאז נקבע הד"ת בלב ע"ד שנא' כתבם על לוח לבך. והוא כמו שא' (שהש"ר פ' ישקני) שבמאמר אנכי נתקע ת"ת בלבם ובמאמר לא יהי' נעקר יצה"ר מלבם. ולוח הראשון הוא כנגד לב חכם לימינו דהדיבור הראשון אנכי ומצות שבת הם כלל הד"ת ומצות כיבוד הוא ג"כ ד"ת ששכרה תורה דכתיב למען ייטב לך ואין טוב אלא תורה והוא תושבע"פ כמו שא' (קידושין ל"א:) עד דאתער אסתייעא מלתא ודרש וכו'. ולא יהי' לך ולא תשא ג"כ שייכים ללוח ימין ע"פ שא' (ברכות ס"א:) יצה"ר וכו' ויושב בין שני מפתחי הלב שהיצה"ר יוכל להסית גם ללב חכם לימינו שלפעמים משים חושך לאור ורע לטוב ע"ד שמצינו במנשה וירבעם שדרשו בתו"כ והראו פנים לטעותם שהוא עבודה לשמים. ולכן דרש ירבעם ק"ג פנים כמנין עגל (כמ"ש סנהד' ק"ג:) ונגד זה מצות לא יהי' לך. ולא תשא הוא מה שלפעמים מראה היצה"ר עוד פנים שבזה מנשא השם שמים ובאמת הוא לשוא (ונת' במ"א) וכל זה נכתב על הלוח הימיני שהוא לעקור הרע ולהכניס הד"ת ושיהי' נקבעים בלב חכם לימינו. וכנגד זה ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל היינו שכולם יש להם חלק בד"ת כמו שנא' מורשה קהלת יעקב. ובלוח הב' נכתבו הלאוין שהוא להוריק הרע מלב כסיל לשמאלו מה שמסית ממש לרע והוא כנגד תושבע"פ שהוא הרב חכמה שעי"ז יכולים לתקן הרב כעס וכמו"ש בתיקונים (תי' כ"א) מימינא אתיהיבת אורייתא דבכתב ומשמאלא אתיהיבת אורייתא דבע"פ וכמו"ש בזוה"ק (ח"ב קס"ז א') יהי אור דא ימינא ויהי אור דא שמאלא. וכנגד זה טפכם נשיכם וגו' שהם אינם בני תורה מ"מ גם הם שייכים לד"ת כיון שהם מסייעים להתורה. ואמר מחוטב עציך עד שואב מימך ולא הוזכר עבדים סתם לכונה שאמרנו שבקניני האדם יש ג"כ קדושה כמו בעבד אאע"ה וכדומה. ומה שהזכיר כאן דוקא חוטבי עצים ושואבי מים הוא ע"ד שנא' בהפטורה זו אם אתן את דגנך עוד מאכל וגו' דהחוטבי עצים הוא לאפות לחם ולבשל כל מאכלים שקרוים ג"כ לחם שכל הסעודה קרוי' ע"ש לחם ומרמז שהם ג"כ מסייעים לתושב"כ שהוא בחי' לחם כמו שנא' לכו לחמו בלחמי ודא נהמא דאורייתא דבכתב ושואבי מים נגד ושתו ביין מסכתי יינא דאורייתא דבע"פ. והתורה נמשלה לכל המשקים (תענית ז'.) וגם למים שמניחין מקום גבוה והולכים למקום נמוך וכמו שא' (קידושין מ"ט:) סימן לגסות הרות עניות וכו' עניות דתורה ועניות דתורה היינו בתושבע"פ שבזה יש מדרגות. וזה שאומר מחוטב עציך וגו' דאף העבדים שישמשו את ישראל אף שהם יעשו בפועל התיקון ללחם ומים ממש מ"מ בישראל הלחם הוא מביא לתורה שבכתב והמים לתושבע"פ וכמו שאמרנו. ואף הם כיון שמסייעין לד"ת נכלל בהם ג"כ הד"ת. ושבת דכו"ע בשבת נתנה תורה ושבת זמן השפעת תושבע"פ כמו שנת' כ"פ קורין פ' זו בשבת:
1