פרי צדיק, פרשת פרה ב׳Peri Tzadik, Parshat Parah 2
א׳פי צדיק יהגה חכמה אמר פי עפמ"ש מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה ובזוה"ק (בלק רא ב) אתקדש יומא סליק פומא דשליט על כלא פי' ה' ע"ש והוא מ"ש בס' יצירה יום שבת בשנה ופה בנפש וכבר אמרנו שבודאי אין המכוון שהפה נברא בשבת שהרי דיבר אדם הראשון בע"ש עם הקב"ה וקרא שמות בע"ש רק בשבת נברא הכח מתורה שבעל פה שיהיה האדם מדבר דברי אשר שמתי בפיך ויהיה פי' ה'. והענין כמו שאמרנו דבשבת זה בקריאת הפרשה שהיא תורה שבכתב ותיקון לקרותה היא מחכמים כח תורה שבעל פה ואז לעילא גם השי"ת קורא הפרשה ועוסק בהלכותיה. וזש"נ פי צדיק פי צדיקו של עולם יהגה חכמה הוגה בתורה ואמר יהגה חכמה שהוא ע"ש הקול חיות של הדיבור שזהו בחינת חכמה דסיהרא תורה שבעל פה מקבלא משמשא תורה שבכתב וכמו שאמרנו בלשון מ"ש שמע קולו של הקב"ה שהיה יושב ועוסק כו' והיינו דענין פ' פרה שמטהר מטומאת מת והיינו שמתקן כל שורש קלקול הנחש שגרם המיתה וזה א"א לתקן רק ע"י הרב חכמה שבא לתקן הרב כעס. וז"ש בפסיקתא שם ומד' (רות"נ חוקת) אמר הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם פרה ולאחרים חוקה כו' דברים המכוסים מכם בעולם הזה עתידים להיות צפוים לכם לעולם הבא כו' והיינו דלתקן שורש הקלקול עקרו לעתיד דכ' בלע המות לנצח וגו'. אך משה רבינו ע"ה שלא ידע כלל מרע שכשנולד נתמלא הבית אור (כמ"ש סוטה יב.) הוא הבין שיכולים לתקן כל הקלקול כמו שיהיה לעתיד והוא באמת לא מת כמ"ש (שם יג :) מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש ובזוה"ק (יתרו פט רע"א) בג"כ ולא ידע איש את קבורתו כתיב כו' והיינו שאין שום אדם יכול להבין איך יצויר באיש כמשה רבינו ע"ה שיכתב בו ענין קבורה כיון שהוא חי וקיים שלא ידע משום רע. אבל לאחרים חקה היינו לאחרים שקלקלו ענין פרה חוקה שאי איפשר להבין איך יתוקן כל הפגם שגרם המיתה ואיך יהיה טהרה לטומאת מת שעומק זה לא יתגלה רק לעתיד דכ' בלע המות לנצח שאז יתוקן כל קלקול הנחש. ומסיים במד' ופסיקתא אלה הדברים עשיתים אעשה אין כתיב אלא עשיתים לרע"ק וחביריו דברים שלא נגלו למשה נגלו לרע"ק וחביריו וכל יקר ראתה עינו זה רע"ק וחביריו. והיינו שע"י תורה שבעל פה שהוא הרב חכמה יכולים לתקן הרב כעס אף אחר שקלקלו וזהו כח תורה שבעל פה שהיה רע"ק שורש תורה שבעל פה כמ"ש האריז"ל והוא שער הנ' המתגלה לבעל תשוב. ועל כן אין בו שייכות למשה רבינו ע"ה שלא ידע כלל מרע נגלה לרע"ק שהיה בן גרים. ושורש התורה שבעל פה של משה רבינו ע"ה הוא התורה שבעל פה שהיה כלול בתורה שבכתב כמו שהיה אם לא חטאו ישראל שלא ניתן להם אלא ה' חומשי תורה כו' (כמ"ש נדרים כב :) והיה כל תורה שבעל פה כלול בה' חומשי תורה והוא בסוד הדעת והוא ענין הלכה למשה מסיני שהוא מפורש שהוא מסיני מן השמים וזה נמסר רק למשה רבינו ע"ה (כשנ"ת חנוכה מא' ב ד"ה והוא ענין). מה שאין כן רע"ק שהיה בן גרים השיג שער הנ' המיוחד לבעל תשובה וזהו כל יקר עד"ש (ב"ר פ' ט) כל אשר עשה והנה טוב מאד על כל היפך הטוב שהוא כדי שיהיה טוב מאד ועד"ש (זח"ב קפד א) דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא ולית טוב אלא מגו בישא. וזה כשנעשין זדונות כזכיות ע"י תשובה מאהבה שאז מתגלה האור ממאמר ראשון שנזכר בו תוהו ובהו שמרמז למעשיהן של רשעים כמ"ש בב"ר וכמ"ש (שבת פט :) אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מו' ימי בראשית כו' והיינו שמתגלה אז שכן היה רצונו ית' שיהיה נהורא דנפיק מגו חשוכא ואז כשלג ילבינו שיהיו כזכיות. וזהו כל יקר דיקר נדרש (מגילה טז :) אלו תפילין כו' והיינו בחינת מאמר א' שנגד כ"ע קרקפתא דתפילין וזה כל יקר שמאיר מתוך ההיפך נהורא דנפיק מגו חשוכא. וע"י תורה שבעל פה יכולים לתקן שורש הקלקול הרב כעס. וז"ש בפסיקתא (סי' ז) אמר שלמה כל זה נסיתי בחכמה כו' בכל פרשיות של תורה ובכל עמקי החכמה נכנסתי ועמדתי עליהם כו' אמרתי אחכמה על הפרשה זו צוח אחכמה כו' וכ"ה במד' (רבה ותנ' חוקת שם) ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ע"ש ויש להבין היכן נרמז בפסוק זה דקאי על פ' פרה אדומה. אך כ' כי ה' יתן חכמה והיינו תורה שבכתב שנתן השי"ת מפיו דעת ותבונה היינו תורה שבעל פה שהוא בחינת פי ה' כנ"ל וזהו תבונה שמבין דבר מתוך דבר. ודעת שהוא פנימית הכתר כידוע והוא התורה שבעל פה שמופיע מטלא דעתיקא שהוא גם כן מבחינת הדעת שהוא רוח הקודש כמ"ש רש"י פ' תשא והוא הרב חכמה שמועיל לתקן הרב כעס כנ"ל ושלמה המע"ה זכה לכל אור תורה שבעל פה בחלום א' מצד השי"ת שנאמר ויתן אלהים חכמה לשלמה וגו' כחול אשר על שפת הים וא' במדרש (שם) מהו כחול כו' כשם שהחול עושה לו סייג וגדר שלא יצא וישטוף העולם כך היתה חכמתו עומדת בפני יצרו שלא יחטא כו' והיינו חכמת תורה שבעל פה שזכה מהשי"ת בחלום דלית לך מלה לתברא יצר הרע אלא אורייתא וכמו שאמרנו שהוא התורה שבעל פה. אך זה נחסר לו לשלמה הכח דתורה שבעל פה לתקן הרב כעס אחר הקלקול שהוא כח רע"ק וחביריו כנ"ל והוא עומק וענין טהרת הפרה לתקן שורש הקלקול. ועל שלמה המע"ה איתא (ר"ה כא :) בנביאים לא קם במלכים קם שהיה כמשה ועל זה אמר אמרתי אחכמה להבין מצידי ענין פרה אדומה לתקן שורש הפגם אחר הקלקול והיא דייקא לשון נקיבה הרומז לסיהרא דמקבלא משמשא התורה שבעל פה להבין מתוך התורה שבכתב רחוקה ממני שזכה רק מצד השי"ת לתורה שבעל פה של משה רבינו ע"ה. וכן אחר שנכתב הקלקול על שלמה המלך ע"ה רצו אנשי כנסת הגדולה למנותו בכלל שאין להם חלק ח"ו (כמ"ש בסנהדרין קד :) והיינו שכח זה נחסר לו לתקן הקלקול כנ"ל. וזה היה כח דוד המלך ע"ה שהקים עולה של תשובה. עד שיצא ב"ק כו' שבאמת שלמה לא חטא כלל (כמ"ש שבת נו :). ובאמת יהיה משיח שיתקן הכלל דכל ישראל קשורים בשורש בהשי"ת דרצוננו לעשות רצונך כו' ועמך כולם צדיקים ואז יתוקן שורש הפגם ויבולע המות לנצח. ופרשה פרה אדומה דהפרשה מתורה שבכתב ותיקון קרייתה מתורה שבעל פה זהו מטהר את ישראל כנ"ל. ובשבת שהוא זמן תורה שבכתב דכ"ע בשבת ניתנה תורה לישראל (כמש"ש פו :) ואיתא בזוה"ק (ח"א מז ב) יום השביעי דא תורה שבעל פה דאיהו יום שביעי והיינו מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה והוא זמן שורש תורה שבכתב ותורה שבעל פה ועל כן ניתקן לקרות פ' פרה בשבת ועל ידי זה הוא טהרתו של ישראל וזהו הכנה שיהיו נגאלין בניסן וז"ש רש"י (מגילה כט.) פרה אדומה להזהיר את ישראל שיעשו פסחיהן בטהרה מרמז לה שיהיו נגאלין בניסן ע"י שיטהרו ע"י קריאת פ' פרה מכל טומאת היצר הרע יהיו נגאלין בניסן ויעשו פסחיהן בטהרה:
1