פרי צדיק, פרשת פרה ו׳Peri Tzadik, Parshat Parah 6
א׳בפסיקתא לפרה (סי' טז) ואסף איש טהור את אפר הפרה זה הקב"ה שכ' בו ונשא וגו' ואסף נדחי ישראל איש זה הקב"ה דכ' ה' איש מלחמה. טהור זה הקב"ה טהור עינים וגו' את אפר הפרה אלו גליותיהם של ישראל כו' ע"ש. ויש להבין לפי דרשא זו מה שנאמר אחר כך וכבס האוסף את אפר הפרה את בגדיו וגו' אך הענין דכ' מי זה בא מאדום וגו' מדוע אדום ללבושך וגו' פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי וגו' ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי. ולמה אמר ומטעמים אין איש אתי. רק דאז יהיה הבירור ולא יהיה שריד לבית עשו שמקליפה זו לא יושאר מאומה. וכפי הדרש אשר לא עלה עליה עול זו אדום ושרף ויהיבת ליקידת אשא (וכמ"ש בפסיקתא וזוה"ק פקודי רלז א) ואין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים כמ"ש (מגילה י סע"ב) מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה. וזש"נ ומעמים אין איש אתי שלא יהיה שריד וגו' ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי שאז יהיה נצרך כביכול לכבס כל הלבושים. דמלך בעשרה לבושים היינו הע"ס שהאציל השי"ת לבריאות העולם ומהם הדברי תורה שהם ההנהגה בעולם הזה ובפסיקתא (פ' לח שוש אשיש סי' ב) חשב לבוש אחרון מדוע אודם ללבושך. וכ' כי תורה מאתי תצא וא' (ויקרא רבה פ' יג) תורה חדשה מאתי תצא חדוש תורה מאתי תצא והיינו דאז יהיו הלבושים מדברי תורה לבושים חדשים וכמ"ש (קה"ר פ' יא) תורה שאדם למד בעולם הזה הבל הוא לפני תורתו של משיח וכן א' (שם פ' ב א) כל התורה שאת למד בעולם הזה הבל הוא לפני תורה שבעולם הבא. והוא שאז יהיה לבוש אחר לדברי תורה. ובאמת כל הסעודה דלעתיד כ' הרמב"ם (פ' ח מה' תשובה) שהוא דרך משל על השגות גבוהות והראב"ד השיגו אבל כדברי הרמב"ם מפורש בזוה"ק (ח"א קלה ב במה"נ) שהסעודה ויין המשומר היינו דברים עתיקים שלא נתגלו עוד ויתגלו לעתיד עש"ב ואז תורה חדשה מאתי תצא כנ"ל (מויק"ר) ויהיה לבוש מחודש בדברי תורה מה שאין לנו תפיסה בזה בעולם הזה וכל תורה שבעולם הזה הבל הוא לפני תורה שבעולם הבא. וזש"נ וכל מלבושי אגאלתי שאז יהיה נצרך כיבוס כל הלבושים כביכול. ובאמת מצינו בזוהר הקדוש (פקודי רלז ב) שהביא הפ' ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם שמכל הרשעים יושאר שיהיו אפר תחת רגלי הצדיקים ומאדום כ' ולא יהיה שריד וגו' שממנו וקליפתו לא יושאר מאומה ועז"נ ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלת. ועל זה נאמר וכבס האוסף וגו' שיהיה צריך כביכול לכבס הלבושים ויהיה חידוש תורה מאתי תצא כנ"ל. דכ' מימינו אש דת למו והוא עפמ"ש פירש"י מב"ר (פ' יב) שבתחלה ביקש לברוא העולם במדת הדין וראה שאינו מתקיים ושיתף מדת הרחמים למדת הדין וזהו שהתורה נקראה אש ומכל מקום היא מימינו ששיתף מידת הרחמים למדת הדין והיינו בלבוש הדברי תורה לבריאת העולם ז"ש בזוה"ק (ויקהל רו ב) דהא אורייתא מתרין סטרין אתהיבת דכ' מימינו אש דת למו ימינא ושמאלא והיינו כנ"ל. ולעתיד יהיו הדברי תורה כמו שעלה במחשבה במדת הדין וכמ"ש האר"י הק' דלעתיד יהיה ההלכה כב"ש שהוא מדת גבורה (כמ"ש זח"ג רמה א). ואורייתא וקב"ה חד הוא וכמ"ש בזוהר הקדוש (בשלח ס א) ואוליפנא דקב"ה תורה איקרי ואין תורה אלא קב"ה כו' וזהו וכל מלבושי אגאלתי ועז"נ וכבס האוסף וגו' שנדרש על הקב"ה שמקבץ ומאסף נדחי ישראל כנ"ל. ובשבת שהוא מעין עולם הבא וא' מס' לעולם הבא (כמ"ש ברכות נז :) יכולים לזכות להופעה מעין תורה שבעולם הבא:
1