פרי צדיק, פרשת שקלים י״בPeri Tzadik, Parshat Shekalim 12
א׳ביוצר לברכת ק"ש פ' זו יחיד וכו' ליונה שהיא תמה. כל העובר בימה. ישקלו שקל בלי מהומה. מחצית השקל תרומה. מה שכינה כאן ישראל ליונה תמה עשה"כ יונתי תמתי. גם מ"ש כל העובר בימה יש להבין מה שייכות להזכיר כאן עוברי הים. ובאמת גם בזוה"ת (ר"פ תשא) איתא צדיק אקרי כל וכנסת ישראל כו' אתקרבו דא בדא כדין שקל הקדש אקרון בגין דאיהו פלג גופא וכנסת ישראל פלג גופא אתחברו דא בדא גופא אשתלים ותרין עשר שבטין דתחות ימ"א ינקין כל חד מאתר דיליה כו' גם כן זכר השבטים דתחות ימא. אבל הענין כמו שאמרנו שהזוה"ח מפרש מה שנאמר ב"פ כל העובר על הפקודים דעבר על פקודי דמאריה כו' שהשקלים באו לכפר עוון העגל גם לכפר מכירת יוסף שהוא הפגם בבחינת צדיק וכב' הדעות שנחלקו בירושלמי ומדברי תורה. וס"ל להזוה"ח דהשקלים באו לכפר על שניהם דשני הקלקולים שמורים לדורות. ושניהם א' דמפגם הנחש נצמח פגם הברית על ידי הזוהמא שהטיל בחוה. וכן על ידי העגל נתקלקל מה שנתקן פגם הנחש במתן תורה דחבלתם מעשיכם אכן כאדם וגו' ובאו השקלים לקרבא זה בזאת לתקן פגם הברית ויתוקן גם פגם העגל דהכל אחד כאמור (ונת' מא' ח ומא' ט) וז"ש ליונה שהיא תמה על פי מ"ש (ברכות נג :) דמתילי כנסת ישראל ליונה כו' שאינה מנחת את בת זוגה כמ"ש (עירובין ק :) עריות מיונה כפירש"י (וכ"ה שהש"ר ר"פ ד) וכמ"ש בזוה"ח אתחברו דא בדא גופא אשתלים. ואמר כל העובר בימה שבאמת ביציאת מצרים במכת בכורות שכנגד כ"ע נתבררו ישראל שקשורים בשורש כמו שנת' כ"פ שהיו המכות כנגד ע"ס מתתא לעילא בבחינת נגוף למצרים ורפוא לישראל. אך היה רק לפי שעה שאחר כך בקריעת ים סוף כ' והמים להם חמה חסר ואיתא (במכילתא) אל תיקרי חומה אלא חימה שהיה קצף על ישראל וכמו שקטרג שר מצרים אלין פלחי כו"ם וכו' (כמ"ש זח"ב קע ב). אבל בקריעת ים סוף דאיתא (במכילתא וזה"ק בשלח) ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל שם לא היה לפי שעה דאף שנסתר מהם האור אחר כך מכל מקום זה נשאר לעולמי עד החשק לראות האור וכמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב ס א) מאי מדבר שור מדברא דהוו בעאן לאסתכלא זיוא יקרא דמלכא כו' ואחר כך ויבאו מרתה א' מ"ט כי מרים הם לא אתבסס נפשייהו כקדמיתא כו' וימתקו המים דקטיגורא אתאביד סניגורא עש"ב וכ' שם שם לו חק זה שבת כמ"ש במכילתא והיינו שיש מצוה שעל ידי זה יחקקו הדברי תורה לעולמי עד. ועל ידי חשק זה זכו למתן תורה דכ' פנים בפנים וגו' ואף אחר הקלקול זכו ללוחות שניים שבהם מדרש הלכות ואגדות כמ"ש (שמות רבה פ' מו ופ' מז) וז"ש כל העובר בימה ישקלו שקל בלי מהומה מחצית השקל תרומה. שעל ידי השקלים נתקן שורש פגם הנחש שגרם פגם הברית ועל ידי זה על מכרם בכסף צדיק ועל ידי זה באו למצרים ונתבררו כולם וכמ"ש (שיר השירים ד) יוסף ירד למצרים ונגדרו כל הזכרים בזכותו. וכן נתקן פגם העגל שעל ידו חזר קלקול ופגם הנחש. ועל ידי מחצית השקל נעשה היחוד לחברא בזאת ואשתלים גופא. וזה גם כן המכוון בזוה"ח במ"ש גופא אשתלים ותרין עשר שבטין דתחות ימא ינקין וכו' שמאז נשאר החשק כנ"ל. ושבת ברזא דברית הזמן לתקן פגם הברית כמו שנת' כ"פ ובפרט בשבת זו המיוחד לכך וזה ההכנה בקריאת הפ' דשקלים שחל בשבט דאיתא ס' יצירה שנוצר באות צ' שבו הזמן לתקן הפגם בבחינת צדיק ואף בחל ראש חודש אדר בשבת מכל מקום כבר אמרנו שקדושת השבת הוא כפי ההכנה מימי המעשה שקדמו לו (וכמשנ"ת משפטים מא' ז) וימי המעשה שקודם פרשת שקלים תמיד בשבט שהוא מיוחד לתיקון מדת צדיק כאמור. ואחר כך בא אדר שנוצר באות ק' שרומז קוף קדוש (כמ"ש שבת קד.) והוא מיוחד למחיית עמלק שהוא היפך קדושת מדת צדיק כשנ"ת כ"פ. והוא הכנה לחודש ניסן שבו עתידין להגאל:
1