פרי צדיק, פרשת שקלים י״דPeri Tzadik, Parshat Shekalim 14
א׳כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה יתן וגו'. יש להבין דהא המספר מבן עשרים היה רק בזמן משה רבינו מה שאין כן אחר כך. ומצות שקלים היה לכל אחד מישראל בכל אדר לקרבנות ולא בשעת מספר ומה טיבו לפרשת שקלים שאמרו במדברי תורה שא"ל הקב"ה למשה שבכל שנה שקוראין פרשת שקלים כאלו אתה עומד וזוקף את ראשם. אך הענין כמו שאמרנו שבשעת המנין שמורה שכל א' מישראל דבר חשוב לפני השי"ת על זה נתעורר קטרוג. והיינו שהמנין מורה שכל אחד מישראל יש בו חלק מדברי תורה מיוחד ומקטרג שיש כמה ע"ה שאין לו ידיעה כלל בדברי תורה עד שזדונות נחשבות לו כשגגות כמ"ש (בבא מציעא לג :) ועל זה הוצרכו ישראל לברכה לפי המנין ואחר כך כמ"ש בזוהר הקדוש (ר"פ תשא) ועיקר הברכה השפעה בדברי תורה וכ' ולקחת את כסף הכפורים וגו' ונתת אותו וגו' שעל ידי שמשה רבינו ע"ה לקח בעצמו השקלים ונתן בעצמו על עבודת אוהל מועד פעל לדורות לישראל שיזכו תמיד במעשה השקלים לפעול מהשורש מדרגת משה רבינו ע"ה והיינו שבכל פעם שישקלו השקלים לקרבנות אף שאינם נמנין אז השי"ת מונה את ישראל שכל נפש בפרט דבר שבמנין דבר חשוב שיש לומר חלק מיוחד בתורה וכמו שזיכה משה רבינו ע"ה את ישראל דכ' תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב דהיינו אף ע"ה שנקראו בית יעקב כמ"ש בגמ' (שם) גם כן יש לומר חלק בתורה. וזה פועל אף כשאין מזבח בקריאת הפרשה שהוא כמעשה השקלים אז על ידי כח משה רבינו ע"ה שלקח השקלים מהנמנים מבן עשרים. פועל למעלה שהשי"ת מונה ופוקד את ישראל וזוכה לברכה לפניו השפעה בדברי תורה כדש"נ ברכת ה' היא תעשיר עשירות דתורה. וברכה לאחר המנין כמו בשעת מנין משה רבינו ע"ה שאמר בזוה"ק (שם) אשתכחו ישראל מתברכאן בקדמיתא ובסופא. וזוכין להשפעה בדברי תורה ושבת הזמן לזה דכו"ע בשבת ניתנה תורה. ויום השביעי דא תורה שבעל פה כמ"ש (זח"א מז ב) מלכות פה תורה שבעל פה וכו':
1