פרי צדיק, פקודי י׳Peri Tzadik, Pekudei 10
א׳בזוה"ק פרשה זו (רנב ב) בסעודתא בתראה תליתאה מסיים ואמר אז יבקע כשחר אורך וגו' כבוד ה' יאספך. והוא כמו שאמרנו דאז מורה על התגלות עתיקא אל"ף אנהיר לזיין. ואמר יבקע כשחר אורך שהוא רק התחלת בקיעת האור וכמו שאמרנו כבר דהאדם נקרא כל ימיו הולך כש"נ כי הולך האדם אל בית עולמו שכל צדיק הוה ליה עולם בעצמו כמ"ש במד"ר (פ' זו פ' נב) עולמים אין כתיב כאן אלא עולמו וכל ימי המעשה הוא ויהי בנסוע וגו' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך וגו' ואז האדם הולך ממסע למסע וכשבא יום השבת אז ובנחה יאמר שובה ה' וגו' ותמיד קדושת השבת כפי קדושת עמל ימי המעשה שכן נזכר תמיד קודם השבת ששת ימי המעשה (וכמו שנת' קדושת שבת מא' א וש"מ) ובשבת אז מופיע קדושה לימי המעשה שאחריו והם בקדושה יותר מו' ימי המעשה הקודמים וכשבא השב השניה מתוספת היא בקדושה יתירה וכן משפיע השבת קדושה יתירה לימי המעשה הבאים וכן לעולם כל ימי חייו הוא הולך. ומטעם זה אומרים במוצאי שבת ויהי נעם ה' וגו' שהוא ברכה שברכן משה רבינו ע"ה כמ"ש רש"י ומה ברכה ברכן יה"ר שתשרה שכינה במעשה ידיכם והוא במד' (נשא פ' יב) ובזוה"ק (פרשה זו רכא ב) ומה ברכה בריך לון יהא רעוא דתשרי ברכה על עובדוי ידיכון. ברכה איתא בתקו"ז (תי' יג) תליתאה בברכה ודא שכינתא עלאה וכ"כ בזוה"ק (ח"ג רכג ב) בשיר ובברכה חכמה ובינה. וזהו ויהי נועם ה' וכמ"ש בזוהר הקדוש (ח"א קצז ב) עלמא דאתי אקרי נעם כו' ומבקשים על ימי המעשה שיהיה בהם ברכה והיינו בינה ודברי תורה שזוכין בשבת מהם יושפע לימי המעשה שנוכל להיות מיוחד לעמל תורה. ותשרה שכינה במעשה ידנו שיהיה כמלאכת המשכן שאף במעשה עולם הזה יהיה המכוון לש"ש ויתקדשו המעשים. וז"ש דבסעודה ג' מסיים אז יבקע כשחר אורך שהאור שזכו בשבת זו יהיה רק בקיעת האור כשחר ויהיה הולך ואור עד נכון היום שמקדושה זו יתקדשו ימי המעשה. וע"י זה יתקדש השבת הבא בקדושה חדשה ויתירה כנ"ל. וארוכתך מהרה תצמח שיוכלו לתקן שורש פגם הנחש ועדמ"ש (ב"ר פ' י) ומחץ מכתו ירפא מחץ מכתו של עולם ירפא. כבוד ה' יאספך לשון אסיפה הוא רק בצדיקים (וכמ"ש ב"ב טז סע"ב) ואמר שהאסיפה יהיה ע"י כבוד ה' ולא יהיה ח"ו ע"י שליטת הנחש. ואחר כך מסיק בזוהר הקדוש כל אינון שבעין נהורין אחרנין פתחי ואמרי הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'. והיינו שלא נאמר שלזה זוכין רק הצדיקים. ואמר שזוכין לזה כל ישראל שהם יראי שמי בשבת (כמ"ש תענית ח :) ואיתא (ירושלמי פ"ד דדמאי) אימת שבת על ע"ה. וכל א' לפי מדרגתו זוכה בשבת כשהוא רק משמר שבת. לבקיעת האור להכניס קדושה לימי המעשה ולהתקדש השבת הבא בקדושה יתירה כאמור והוא הולך. הולך ואור עד נכון היום:
1