פרי צדיק, פקודי ט׳Peri Tzadik, Pekudei 9
א׳בזוה"ק פ' זו (רנב ב) בסעודתא בתראה תליתאה מסיים ואמר על כל אינון קדמאי אז יבקע כשחר אורך וגו'. והנה פסוק זה לא נאמר כלל על ענג שבת דפסוק ראשון דמייתי אז תתענג נאמר אחר פסוק אם תשיב משבת וגו' מה שאין כן פסוק זה נאמר למעלה על צדקה הלוא פרס לרעב וגו'. אך הענין עפמ"ש בזוהר הקדוש (בשלח נד א) שהביא כמה פסוקים דפתחו באז. ואמר כד אתנהיר נהירו דעתי"ק כו' בא' וא' בז' אנקיב בחשוכי ונהיר לכל עיבר כו' ומטו לזיי"ן כו' וז"ש מקודם ומה ברכה היא דבריך על האי פתורא דמתסדר ואתענגא כדקא יאות אז תתענג על ה' וגו' שזה נאמר בפסוק על המענג את השבת כנ"ל. וקראת לשבת ענג וגו' אז תתענג וגו' והיינו שזוכה להתגלות בחינת עתיקא שנקרא על ה' וכמ"ש בזוה"ק (יתרו פג רע"א) מאי על ה' כו' דכ' מאין יבא עזרי וכ' ועד עתיק יומיא מטא וגו' ע"ש וכ"כ בזוה"ק (ח"ג עט ב) על דייקא והיינו שהוא למעלה משם הוי"ה שמורה על ט' המדות כמ"ש (שם רנח סע"א) י' חכמה ה' בינה ו' תפארת כליל שית ספירין ה' מלכות ואיתא (שם סה ב) קוצא דיוד דלעילא רמיזא לאין וזהו על ה' כנ"ל והוא רזא דאז אל"ף פלא עליון דמטו לז'. ובשבת התגלות עתיקא כמ"ש בזוה"ק ועל זה אמר וכלהו אמרי אז תקרא וה' יענה דכ' גם כן באז. והוא על פי מ"ש (שבת קיח :) כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו כו' ע"ש. ובאמת גם ע"י מצות צדקה זוכין לאור עתיקא כמ"ש (ב"ב י' :) במה תרום קרן ישראל בכי תשא ואף דהפרשה מיירי ממצות שקלים קאי גם על שאר צדקה כפירש"י קח מהם כופר לצדקה וכן נראה מהגמרא דלפניה ואחריה מדבר מצדקה ע"ש ומייתי קרנו תרום בכבוד וגו' צדקה תרומם גוי (ונת' שקלים מא' א' ד"ה ובפסיקתא) ולשון רם ותרום מורה למעלה מהתפיסה שזה בחינת עתיקא. ועל כן נאמר על צדקה אז וגו'. ואמר אחר כך דבסעודה ג' מסיים ואמר אז יבקע כשחר אורך וגו' וכ"כ בענין אושפיזין (זח"ג קד א) דיעקב אמר אז יבקע וגו' וכ' שם בנצו"ח יבק"ע אותיות יעק"ב. ויתכן שזה הברכה שייך ליעקב אבינו ע"ה שהוא הולך ואור שבאור עתיקא מצינו בקריעת ים סוף שהיה התגלות עתיקא וראתה שפחה על הים מה דלא חמא יחזקאל נביאה מכל מקום נעלם מהם אחר כך דכ' ולא מצאו מים וכמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב ס א) מה שאין כן אור קדושת יעקב שמדתו אמת שפת אמ תכון לעד שהוא הולך ואור בכל פעם יותר. וזש"נ אז יבקע כשחר אורך שמתחיל להאיר ומאיר בכל פעם יותר עד נכון היום. ומברכין ברכה זו בסעודה י' שכנגד קדושת יעקב אבינו ע"ה ועז"א אז יבקע וגו' שאז התגלות מצחא דעתיקא כמ"ש באד"ר וז"ש אז יבקע כשחר אורך שיהיה מאיר והולך לעולמי עד. ואמר דכל אינון שבעין נהורין כו' פתחי ואמרי הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'. והיינו שמצד האדם מה ה' שואל כי אם ליראה וזה הקדושה זוכין תיכף בסעודת ליל שבת שנקראו יראי שמי ע"י שמירת שבת (כמ"ש תענית ח :) ואחר שעבר יום השבת בשמירה זוכה לקדושת אור ז"א קדושת יעקב אבינו ע"ה שיושאר הקדושה לעולמי עד:
1
ב׳למוצש"ק
2