פרי צדיק, פקודי ב׳Peri Tzadik, Pekudei 2
א׳אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה. אף דאמרי' (עירובין ב.) אשכחן משכן דאיקרי מקדש ומקדש דאיקרי משכן. מכל מקום עיקרו נקרא כל א' בשמו המיוחד לו. ומשכן העדות אי' (מדברי תורה ד וכ"ה במ"ר) אין עדות אלא תורה כו' וזהו חלק משה שיש קול תורה וקול תפלה הנרמזים בפ' הקל קול יעקב קל ה' תפלה קל ו' תורה. וקל תורה חלק משה רבינו ע"ה. וזה נקרא אהל כש"נ ויעקב איש תם יושב אהלים ובב"ר שני אהלים בית מדרשו של שם ובית מדרשו של עבר. וכן (ברכות טז.) מקיש אהלים לנחלים דאף אהלים מעלין את האדם כו' וכן א' (שם סג :) שאין דברי תורה מתקיימין כו' שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל. והענין דמי שזכה להיות דרופתקי דאורייתא הוא בעולם הזה כאורח נטה ללון באוהל כמ"ש (פ"ו דאבות) כך דרכה של תורה פת במלח תאכל כו' ובתורה אתה עמל כו' ואז נקראו ישראל ריעיו של הקב"ה וכמ"ש (מ"ר ר"פ נב) רעותיה שהן ריעיו של הקב"ה כו' מובאות לך שביום שנגמר המשכן הביאוהו אצלו כו' שזהו חלק משה רבינו ע"ה. ויש קול תפלה שהוא חלק דוד המלך ע"ה דכ' ואני תפלה כידוע ולזה צריך מקום כש"נ עד אמצא מקום לה' וכן א' (ברכות ו :) כל הקובע מקום לתפלתו כו' אל המקום אשר עמד שם. וזה היה כשנכנסו לארץ שזה פנה לכרמו זה פנה לזיתו נצרך המקדש להיות מקום לה' ועל ידי זה יזכור הישראל כי ה' הוא הנותן לך כח לעשות חיל. וזה מרמז הכ' אני ה' אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך מלמדך להועיל הוא כשהאדם פנוי רק לדברי תורה כמו שרצה משה רבינו ע"ה שיהיו כל ישראל פנוים רק לתורה ועבודה. אבל לאו כל אדם זוכה לזה כמ"ש (סנהדרין צט :) טוביה לדזכיה דהוי דרופתקי דאורייתא. עז"א מדריכך בדרך תלך מרמז בדרך תלך עד"ש (ברכות יא.) ובלכת דידך עכ"פ תזכור שה' הוא מדריכך. כש"נ וזכרת וגו' כי הוא הנותן לך כח וגו'. ומשה רבינו ע"ה רצה שיהיו ישראל פנוים תמיד רק לתורה ולא יהיה להם שום קביעות בעניני עוה"ז רק ע"ד שצוה יהונדב בן רכב כי באהלים תשבו כל ימיכם. וכן היו במדבר שלא היה להם קביעות מקום רק במקום אשר יחנו היו עושים להם אהלים לפי שעה. ואז היה השראת השכינה גם כן במשכן שנקרא אהל. וכשבאו לארץ ישראל לקביעות מקם אז נבנה המקדש שיהיה מקום לה' מקום קבוע להשראת שכינה. וזש"נ משכן העדות אשר פקד על פי משה:
1