פרי צדיק, ראה ט״זPeri Tzadik, Re'eh 16
א׳שהשלום שלו ישים עלינו ברכה ושלום. הוא ע"פ שא' (סוף עוקצין) לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום וכו'. ובשבת דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי ממילא הוא ע"י הכלי המחזיק ברכה שהוא השלום. ובפסיקתא סוף הפטורה זו ד' שלומים הם שלום רב לאוהבי תורתיך. יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח. וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך. וענוים ירשו ארץ והתענגו על רב שלום. הנה חשב ג' פסוקים מתהלים וביניהם פסוק ג' מישעיה מהפטורה זו. והפסוקים מתהלים ג"כ שלא כסדר דפסוק ראשון ממזמור (קי"ט) ופסוק ב' ממזמור (ע"ב) ופסוק ג' מישעי' ופסוק ד' (תהלים ל"ז) ובודאי הוא בכונה. ונראה שחשב כאן הפסיקתא כנגד ד' המדות של קו האמצעי כתר ת"ת יסוד ומלכות והם ד' קדושות שבת שהם חק"ת וז"א ועתי"ק שהם קדושות הג' סעודות שבת כמו"ש בזוה"ק. וקדושת צדיק יסו"ע שנחשב בזוה"ח (פ' תולדות) מוסף שבת לקבל צדיק יסו"ע דהתוספות קדושה דשבת הוא נגד קדושת יוסף הצדיק. והשלום ידוע דעיקר השלום הוא מקטרוג היצה"ר וכמו שנא' אין שלום בעצמי מפני חטאתי ובגמ' (סוכה נ"ב.) וה' ישלם לך ישלימנו לך וכמו שנא' ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד. וכשנאמר ורב שלום הפי' שיתוקן בשלימות ויהי' שלום מכל וכל שזה נקרא רב שלום. וכמו שא' בזוה"ק (ח"ב פ"ח א') דהא תליא מהימנותא דלעילא בעתי"ק ובז"א ובחק"ת וגוף וברית חשבינן חד (כמ"ש בזוה"ק בכ"ד) והם ד' קדושות שבת וזה נקרא רב שלום. וכן יש גירסא בפסיקתא דגריס ד' רב שלומות הן שבד' פסוקים אלו שחשב בפסיקתא נא' הלשון רב שלום. וחשב הפסוקים כסדר ד' קדושות של קו האמצעי הראשון שלום רב לאוהבי תורתיך זה מוסב על כל אחד מישראל שבאמת כל אחד מישראל רוצה להיות מעושי רצונו של מקום וכמו שא' (ברכות י"ז.) רצונינו לעשות רצוניך ורצונו של מקום הוא שיהיה האדם פנוי לגמרי לתורה כדעת רשב"י. וכמו שאמרנו במה שא' (שם ל"ה:) בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים דבפ' והי' אם שמוע כתיב אל מצותי ומצות ה' הי' רק לשבות בשבת וששת ימים תעבוד. אך רצונו של מקום הי' להיות האדם דרופתקי דאורייתא שכל עסקו תמיד יהי' רק בד"ת וזהו רצונו של מקום. וזהו הפי' רצונינו לעשות רצוניך להיות פנוי רק לד"ת ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות שהם מטרידין את האדם בטרדות עוה"ז ולכן נקרא כל אחד מישראל אוהבי תורתיך וכמו שנא' הוי כל צמא לכו למים שנדרש (תענית ז'.) על תלמוד שאינו הגון דמ"מ הוא צמא ויש לו חשק לד"ת דרצונינו לעשות רצוניך וזהו שלום רב לאוהבי תורתיך ואין למו מכשול שהשי"ת יעזור לו מהשאור שבעיסה שקרוי מכשול כמ"ש (סוכה נ"ב.) וזה נגד קדושת חק"ת בחי' כנס"י מ' מלכות. והב' יפרח בימיו צדיק הוא כנגד קדושת צדיק יסו"ע ומדתו שלום וכמ"ש בזוה"ק וכמו שא' (בר"ר פ' צ"א) ויכר יוסף את אחיו בשעה שנפלו בידו וכו' ועיקר גלות מצרים הי' בשביל שנאת חנם כמ"ש בזוה"ח (פ' וישב ופ' תשא) והיינו שהוא אמר עליהם שנושאים עיניהם בבנות הארץ והם ידעו שהם נקיים מזה סברו שמהס"ת הוא להיפך כמו שא' כל הפוסל במומו פוסל ולכן מכרוהו לעבד כמו שא' (בר"ר פ' פ"ד) נלך ונתפוס דרכו של עולם כנען שחטא לא לעבד נתקלל וכו' וחטא כנען היה בפגם זה שפגם חם (ונת' במ"א) ואח"כ נתברר יוסף במצרים שנעשה מרכבה למדת צדיק ועי"ז בירר כל הכלל ישראל וכמו שא' במד' (שהש"ר ד') יוסף ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה ונגדרו כל הזכרים בזכותו שעל ידו יוכלו ישראל להתברר במצרים. וזה שנא' כי למחי' שלחני אלהים לפניכם שע"י שעמד בנסיון בזה הי' בכח כל הזכרים אח"כ לגדור עצמם בגלות מצרים. וזהו יפרח בימיו צדיק ורב שלום וגו' וכן כתיב במזמור של שבת צדיק כתמר יפרח. והג' וכל בניך למודי ה' ורב שלום בוניך הוא כנגד קדושת ז"א בחי' ת"ת שהוא אות אמת אמת זו תורה וכתיב תתן אמת ליעקב וע"ז נא' וכל בניך למודי ה' על תינוקת של בית רבן ורב שלום בניך היינו הת"ח שנקראו בוני עולם (שבת קי"ד.) שעוסקין בבנינו של עולם והיינו ע"י התושבע"פ שנמסר להם. כמו שאומרים ובטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית והיינו ע"י הלכה שהקב"ה מחדש בכל יום בב"ד של מעלה כמו שא' (בר"ר פ' מ"ט) ואחר מ"ת נמסר החידוש הלכה לחכמים שהוא התושבע"פ ולכן נקראו הם עוסקין בבנינו של עולם שעל ידיהם נתחדש בכל יום מעשה בראשית. ואח"כ פסוק ד' וענוים ירשו ארץ הוא נגד קדושת עתי"ק בחי' כ"ע דמי שהוא במדרגת ענוה נעשה מרכבה למדת אין שהוא עתיקא סתימאה דכל סתימין דאיקרי אין כמ"ש בזוה"ק. ומשה רבינו ע"ה שהי' עניו מכל האדם זכה לבחי' הדעת שהוא פנימיות מכ"ע. וזהו וענוים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום ע"ד מה שנא' אז תתענג על ה' שנדרש בזוה"ק (סו"פ אחרי) על מ' עתיקא שהוא על ה' שע"ז מרמז התגו של יוד שהוא ההופעה מכ"ע ע"י בחי' הדעת. ובסעודה ג' שכנגד יעקב אבינו דאי' בתיקונים (תי' י"ג) ויעקב ודאי דיוקנא דעמודא דאמצעותא מסט' דלבר והא משה תמן הוה אלא מסט' דלגאו הוה דא מגופא ודא מנשמתא. וכן כתיב מי יקום יעקב כי קטן הוא אומרים שהשלום שלו ישים עלינו ברכה ושלום שבסעודה זו זוכין לקדושת כל הג' אבות דבת מתעטרא באבהן ולקדושת יוסף הצדיק שהוא תוספת קדושת שבת וזוכין לרב שלום וכמו שא' במכילתא ושומר ידו מעשות כל רע שהמשמר שבת זוכה להיות שמור מן העבירה ובפע"ח הלשון שהוא משומר מקטרוג היצה"ר וזהו רב שלום:
1
ב׳נשלם פ' ראה בס"ד
2