פרי צדיק, ראש חודש אדר י״אPeri Tzadik, Rosh Chodesh Adar 11
א׳האר"י הק' ז"ל חשב י"ח חדשים לי"ב השבטים כסדר הדגלים ונמצא אדר לנפתלי וז"ש בסי"צ המליך אות ק' בשחוק דבנפתלי כתוב נפתלי שבע רצון וגו' וכמ"ש גם הראב"ד דשחוק לנפתלי מהאי טעמא (ונת' מא' ו) וכתוב ומלא ברכת ה' ועיקר הברכה הוא ברכת ה' היא תעשיר והיינו עשירות דתורה וכמו שנדרש (תמורה טז.) עשיר ורש על חכם וטיפש בדברי תורה. וכן דרשו (בראשית רבה ר"פ יא) ברכת ה' היא תעשיר זו השבת שבשבת הזמן לזכות לעשירות דתורה שבעל פה כמ"ש (זח"א מז ב) ביום השביעי דא תורה שבעל פה כו'. וזה שנאמר שבע רצון ע"ד שנאמר תאות לבו נתת לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה ואיתא (עירובין נד.) אימתי תאות לבו נתת לו בזמן שארשת שפתיו בל מנעת סלה. וזה שנאמר ים ודרום ירשה. ים רוח מערב שהוא כנגד דוד המלך ע"ה כידוע והוא מרכבה למדת מלכות פה תורה שבעל פה ודרום כנגד א"א ע"ה שהיה הראשון שהוריד האור תורה וכמ"ש (בראשית רבה פ' ב) יהי אור זה אברהם וה' פעמים אורה שבמאמר יהי אור כנגד ה' חומשי תורה (כמ"ש שם פ' ג) ואצל אברהם אבינו ע"ה היה הכל בחינת תורה שבעל פה שהרי רב לא היה לו ואביו לא למדו רק שהזמין לו השי"ת ב' כליותיו שהיו נובעות תורה (כמש"ש פ' סא) והוא כמו תורה שבעל פה דברי אשר שמתי בפיך שהשי"ת משפיע בלב החכמים. וז"ש ירשה ירש ה' המרמז למלכות פה תורה שבעל פה. ואמר ירשה שלא כל השבט ת"ח אך עכ"פ הכל זוכין לדברי תורה עד"ש מורשה קהלת יעקב שכל א' יש לומר חלק בדברי תורה. וז"ש ירשה כירושה שאין לה הפסק (כמ"ש ב"ב קכט :) וברכת נפתלי מיעקב אבינו ע"ה נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר אמרי מרמז לתורה שבעל פה (זח"א רלד ב) אמירה בחשאי כד"א ואמרת בלבבך והתורה שבעל פה מופיע השי"ת בלב החכמים. שפר עד"ש (ב"ב נח.) בשופריה דאדם הראשון דשני עקביו דומין לב' גלגלי חמה והיינו לאחר פטירתו שנתקן שהוא כמו קודם הקלקול (כמ"ש בשלח ריש מא' ד) וזהו הנותן אמרי שפר שיכול להשפיע דברי תורה שבעל פה. וזהו גם כן שמחה כש"נ שמחה לאיש במענה פיו וגו' ודרשו (עירובין נד.) אימתי שמחה לאיש בזמן שמענה בפיו וכ' לאי"ש שמרמז אל"ף פל"א עליון יו"ד שמופיע מהשורש לכנסת ישראל דה' ד' הוות ומדאתעברת בי' כידוע ש' רזא דג' אבהן (כמ"ש זח"ב רד א) והיינו שזוכה לקדושת השבת ש' בת דבת מתעטרא באבהן שאז הזמן לזכות לברכה בתורה שבעל פה כמו שאמרנו. וכתוב נפתלי אילה שלוחה ובפשוטו שהיה רץ כאילה וכמ"ש (סוטה יג.) ששלחוהו למצרים להביא השטר מכירה ממצרים. אבל בתורה לא נזכר שבח שיכול לרוץ רק העיקר השבח בדברי תורה כש"נ אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' ובזה ת"ח אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא (כמ"ש סוף ברכות) והאדם היה רוצה לרוץ מחיל אל חיל רק בעולם הזה השאור שבעיסה מעכב ולעתיד ילכו מחיל אל חיל ונפתלי אילה שלוחה שזוכה לילך מחיל אל חיל וכמו שיהיה לעתיד. ועל כן זוכה לשחוק כמו לעתיד וזה קדושת חודש זה לזכות לאור תורה שבעל פה שהוא כנגד קדושת נפתלי כנ"ל. ובס' קדושת לוי חשב חודש אדר כנגד יוסף ועל כן מתחלק בשנת העיבור לב' כמו יוסף שמתחלק לפעמים למנשה ואפרים (ונת' מא' י עש"ב) ומיוסף יצא יהושע שהכניס ישראל לארץ ישראל שהוא שורש תורה שבעל פה כמו שאמרנו במ"ש (נדרים כב :) וס' יהושע שערכה של ארץ ישראל הוא. ואחר כך יהיה מזרעו משיח בן יוסף שיקבץ נדחי ישראל ויתקן הכל על ידי אור תורה שבעל פה שיתגלה אז:
1