פרי צדיק, ראש חודש כסלו ב׳Peri Tzadik, Rosh Chodesh Kislev 2
א׳שמות חדשים עלו מבבל כמ״ש (בירושלמי פ״א דר״ה וב״ר פ׳ מח) שבתורה הוזכר רק מספר החודש לניסן בחודש השלישי בחודש השביעי ואח״כ בנחמיה הוזכרו בשמות. והענין שמתחלה כשהיה בהמ״ק קיים כתיב זאת עולת חודש בחדשו. שבכל חודש הרגישו קדושה מיוחדת. וכן כ׳ והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו׳ שבכל חודש מתחדש ענין מחודש בד״ת וכן בכל שבת ושבת. וכן בכל שנה מתחדש בר״ה חידוש ענין מחודש בתורה וכן מתחדש בכל השנה בכל חודש ובכל שבת. ומעין זה מצינו (סנהדרין קג:) מנשה היה שונה נ״ה פנים בתורת כהנים כנגד שני מלכותו ופירש״י ס׳ ויקרא הי׳ מחדש בו בכל שנה ושנה ודורשו מפלפולו ע״ש. (ונתבאר פ׳ בראשית מאמר ד) והיה להם הרגש התחדשות הד״ת בכל שבת ובכל חודש. ואח״כ כשנשכח מהם ההרגשה בחידוש התורה. וכן לאחר חורבן בהמ״ק שלא היה עולת חודש בחדשו. אז תקנו אנשי כנה״ג שיסדו תושבע״פ ותקנו שמות החדשים. ומצינו במדרש (ויק״ר פ׳ כט) על תשרי תשרי ותשבוק ותכפר על חובי עמך. והיינו שבו יוהכ״פ ושם החודש מורה על המכוון מהחודש. ושם חודש זה כסלו והוא מלשון אם שמתי זהב כסלי וכן כי ה׳ יהיה בכסלך שהוא לשון מבטח עוז. נראה שעסק חודש זה שכל א׳ מישראל יהיה לו מבטח עז בה׳. ובס׳ יצירה המליך אות ס׳ בשינה כו׳ וכסלו בשנה. אות ס׳ אי׳ בזוה״ק (ח״א ג א) שא״ל אנת צריך לאתרך יכו׳ נפילין דאינון סמיכין עלך כו׳. ובגמ׳ (ברכות ד:) אפ״ה חזר דוד וסמכן ברוה״ק שנ׳ סומך ה׳ לכל הנופלים. ושינה אי׳ (ב״ר פ׳ יז) תחלת מפלה שינה. דמיך ליה ולא לעי באורייתא כו׳. ולעיל (שם פ׳ ט) אי׳ הנה טוב מאד טובה שינה ומק׳ וכי שינה טוב מאד לא כן תנינן יין ושינה כו׳ אלא מתוך שאדם ישן קימעא הוא עומד ויגע בתורה הרבה. והיינו שיש שינה שהוא טוב מאד ויש שינה רעה דתנן במתני׳ ולצדיקים רע להם וכו׳. וכמו שחושב במ״ר ג׳ תרדמות תרדמת שינה תרדמת נבואה כו׳. דשינה אי׳ בגמ׳ (ברכות נז:) שהוא א׳ מס׳ למיתה ובמ״ר שם הלשון נובלות מיתה שינה. ואי׳ בספרים דאף דמיתה נקנס אדה״ר בקללה מ״מ אחר הקלקול נצרך המיתה לטובת האדם. שהרבה דברים שלא יוכל להשיג כשהוא בגוף ומשיג אחר המיתה. רק קודם הקלקול שהיה גופו מזוכך לא נצרך תיקון המיתה. ועפי״ז פי׳ מהר״י בירבי ז״ל מש״נ ועתה למה נמות וגו׳ אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה׳ אלהים עוד ומתנו. שאף שראו שדיבר ה׳ עמם וחיו. אך אמרו היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי. ועתה שנוכל לזאת בחיים. למה נמות למה לנו תיקון המיתה. אם יוספים אנחנו לשמוע וגו׳ היינו בתוספת מדרגה גבוהה ממה שזכינו בחיים. ומתנו אז נצרך המיתה עכ״ד. וכן השינה שהוא א׳ מס׳ למיתה ג״כ לתועלת זה שיוכל להשיג בשינה מה שלא יוכל להשיג בהקיץ בשום אופן. כמ״ש על האריז״ל שפעם א׳ אמר שקיבל והשיג בשינה בשבת בפ׳ בלק מה שלא יוכל לדרוש פ׳ שנה. והוא כמ״ש בגמ׳ חלום א׳ מס׳ לנבואה ובמ״ר נובלות נבואה חלום. ושלמה המע״ה זכה לכל חכמת שלמה חכמה תתאה ע״י חלום א׳ וכ׳ ויחכם מכל האדם וגו׳ ואין אופן להשיג חכמה זו בהקיץ. ושינה זו טוב מאד והיא תרדמת נבואה שמשיג. הרבה בתורה ועי״ז עומד ויגע בתורה הרבה. ואיתא במ״ר (שם) מתחלת הספר עד כאן לא כ׳ ס׳ כיון שנבראת אשה נברא שטן עמה דכ׳ ויסגר בשר וגו׳, והיינו דבכ״מ שיש טובה גדולה יש שטן שרוצה להחריבו. והיא נתנה ע״י תרדימה ותחלת מפלה שינה. ואות ס׳ סומך ה׳ לכל הנופלים. והאריז״ל חשב י״ב החדשים כנגד י״ב השבטים כסדר הדגלים. ונמצא חודש כסלו נגד בנימין דכ׳ בי׳ ידיד ה׳ ישכון לבטח עליו שהוא יש לו מבטח עז בה׳. ובשלמה המע״ה שקראו הנביא ידידיה שהוא ידידו של הקב״ה. וכ׳ שוא לכם משכימי קום וגו׳ אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא. והיינו אחר הקללה שנתקלל אדה״ר בעצבון תאכלנה. אז גם ד״ת שנקרא לחם כמש״נ לכו לחמו בלחמי בא ג״כ בעצבון ביגיעה הרבה. וכשאינו זוכה להשיג יש לו עצב. כן יתן לידידו שנא והיינו ששלמה המע״ה שנקרא ידידו של השי״ת זכה לחכמה שאין כמותה בעולם בשינה בחלום א׳. וכן בנימין ידיד ה׳ וגו׳ ובין כתפיו שכן. ואף שנראה שרק בנימין ושלמה זכו להיות נקרא ידידים. באמת גם כל ישראל נקראו בשה״ש אחותי רעיתי יונתי תמתי וכל לשון של חיבה. רק שלמה ובנימין נקראו בפרט ידידים של השי״ת. וכן איתא (מנחות נג:) ויתכפרו בו ידידים אלו ישראל כו׳. וכל א׳ מישראל יכול לזכות לזה אם יפנה עצמו להשי״ת. כמ״ש (שהש״ר ה) פתחי לי פתח א׳ של תשובה כחודה של מחט ואני אפתח לכם פתחים וכו׳. ובחודש זה נס חנוכה שהיה שלא כדרך הטבע כלל. דנס פורים היה כמעט קרוב לטבע בעיני העולם שע״י שמלכה אסתר נהפך לבבו לטובה. אבל בחנוכה שהי׳ במלחמה ע״י אנשים מתי מספר. ואף אחר שנתוסף עליהם מ״מ מה נחשבו נגד חיל היונים שמלכו בכיפה אז. רק ע״י מבטח עז שהיה להכהנים כי אין מעצור לה׳ להושיע ברב או במעט על ידי זה נצחו מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים. והי׳ בחודש זה כסלו שנקרא ע״ש המבטח עז שיש לישראל כי ה׳ יהיה בכסלך. ובגזירת יון מצינו (ב״ר פ׳ סה) ביקום איש צרורות ב״א של ר״י בן יועזר איש צרידה שהיה בגזירה ונשתקע כ״כ עד שרכב על סוס בשבת. והכניס ריב״י בלבו המבטח עז לשוב בתשובה ע״י שא״ל ואם כך לעושי רצונו ק״ו למכעיסיו עד שקיים בעצמו ד׳ מיתות וא׳ ר״י בשעה קלה קדמני זה לג״ע. ובחודש כסלו יש לכל א׳ מישראל מבטח עז שיוכל לקנות עולמו בשעה א׳. שע״ז יש מבטח עז לישראל כמ״ש בזוה״ק (ח״א קמב א) על פ׳ עוז לו בך מסילות בלבבם ע״ש. אם אך יפנה עצמו לד״ת כמ״ש פתחו לי פתח א׳ של תשובה כחודה של מחט ואני אפתח לכם פתחים כו׳ ועמך כולם צדיקים ויהיה ה׳ בכסלך:
1