פרי צדיק, ראש חודש כסלו ז׳Peri Tzadik, Rosh Chodesh Kislev 7

א׳בסי״צ המליך אות ס׳ בשינה כו׳ וכסלו בשנה וקיבה בנפש כ״ה גירסת האריז״ל. והוא עפמ״ש בגמ׳ קיבה ישנה. ולגירסת הגאונים המליך אות ס׳ ברוגז כו׳ ומרה בנפש. והוא עפמ״ש בתיקונים (תיקון מח) עציבו דטחול וכעס דמרה. ועי׳ (תיקון יג ד״ה פתח ר״ש) ובג״ד הכבד כועס במאי כועס במרה כו׳. ובפי׳ הראב״ד כ׳ ומרה בנפש כי בו יסוד האש שבטבע האדם. ובחשבון הי״ב כחות לי״ב שבטים חשב הראב״ד רוגז לדן שנ׳ יהי דן נחש וגו׳. וכ״כ האריז״ל דלגרסתו המליך אות ע׳ ברוגז וטבת בשנה ולפי חשבונו הי״ב שבמים לחדשים כסדר הדגלים דן נגד חודש טבת. והיינו רוגזא דרבנן דאיהו טב לכל סטרין כמ״ש בזוה״ק. והוא מ״ש (ברכות ה.) לעולם ירגיז אדם יצ״ט על יצה״ר כו׳ והוא היפך מכעס דכתיב כי כעס בחיק כסילים ינוח. ובגמ׳ (יומא עב:) נדרש למה זה מחיר ביד כסיל על שעוסקין בתורה ואין בהם י״ש. ורוגזא דרבנן הוא להרגיז על היצה״ר שלא יהא כסיל. והוא ע״י היראה פחד יצחק אש דקדושה. והפסולת ממנו עשו כעס אש של יצה״ר כ״ה לגירסת הגאונים. ולהאריז״ל שבט זה לבנימין וכן חשב הראב״ד ז״ל ג״כ שינה לבנימין של ובין כתפיו שכן וקה״ק נקרא חדר המטות. וכבר אמרנו בזה ושני הגרסאות אמיתים. שמצד האדם העסק בחודש זה הרוגז לעולם ירגיז יצ״ט על יצה״ר. ומצד השי״ת קדושת חודש זה המליך אות ס׳ בשינה עדמ״ש (שהש״ר ה) אני ישנה מן המצות כו׳ ולבי ער נדרש אח״כ על הקב״ה שהוא לבן של ישראל. והיינו שהשי״ת מעורר את הישראל אף כי אני ישנה מן המצות. והוא עפמ״ש האריז״ל דו׳ חדשי הקיץ דמטרוניתא ו׳ חדשי החורף דמלכא. וכ״כ בזוה״ק (ח״ב קפו א) ירחא דלכון איהו בסדורא כסדר דאתוון אביב כו׳ אבל ירחא דילי מסופא דאתוון תשרי מ״ט אתון מתתא לעילא ואנא מעילא לתתא. והיינו ניסן שאז היה יצ״מ ואז נעשה כנס״י מתחיל אז ההשתדלות מצד האדם מתתא לעילא. ותשר״י אתוון למפרע מתחיל ההתעוררות מצד אתעדל״ע מעילא לתתא. ומ״מ אין הש״י משליך עזרו רק למבקשים עזרו בתפלה כעין מש״נ קרוב ה׳ לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת וכעין מה שמבקשת כנס״י השיבנו ה׳ אליך ואח״כ ונשובה כמ״ש (סוף א״ר). וזהו המליך אות ס׳ בשינה אף שהאדם בשינה יושב בטל כישן דמי ישנה מן המצות מ״מ לבו של הקב״ה ער לעורר את ישראל. אך הוא דוקא כשהאדם בשינה סור מרע וכמ״ש בגמ׳ (ע״ז יט:) שמא יאמר אלך ואתגרה בשינה כו׳ ת״ל ועשה טוב. גם צריך עכ״פ אתעדל״ת בתפלה לבקש עזרתו ית׳ מן היצר המבקש להמיתו ואינו יכול לו ואז השי״ת עוזר לו באתערותא דלעילא. וזה מורה אות ס׳ סומך ה׳ לכל הנופלים וכמו שאמרנו. וכן מורה אות ס׳ על סוכת דוד הנופלת שמקיף כסוכה להגין על מבקשי עזרתו להיות סומך לכל הנופלים. ומצד האדם העסק בחודש זה להרגיז היצ״ט על יצה״ר בהשתדלות בכל כחו עד שאין יכול לו מצדו ואלו ואלו דברי א״ח. שיש נפשות שהש״י מכיר בהם שצריכין השתדלות מצדם להרגיז על היצה״ר. ויש נפשות שהש״י סומך לכל הנופלים כמאמר השיבנו ה׳ אליך ואח״כ ונשובה. וכן פי׳ אלו ואלו דא״ח שכל א׳ אמר כפי שורש נשמתו. והשי״ת מכיר שורש נשמח כל א׳ מישראל וכן ההנהגה עמו. אבל מ״מ אף מי שהוא מכלל הצריכין עזר השי״ת מכל מקום צריך אתעדל״ת על כל פנים להתפלל לה׳ ולבקש עזרו. ואז קרוב ה׳ לכל קוראיו וסומך לכל הנופלים. אני ישנה ולבו של הקדוש ב״ה ער לעורר את האדם בתשובה באתעדל״ע כאמור:
1