פרי צדיק, ראש חודש כסלו ו׳Peri Tzadik, Rosh Chodesh Kislev 6
א׳בס׳ יצירה המליך אות ס׳ בשינה. ולגי׳ הגאונים (ברפ״ה) דחשב בי״ב כחות ט׳ רוגז הגיר׳ אות ס׳ ברוגז. ויש להבין הא כעס מדה מגונה כמש״נ כי כעס בחיק כסילים ינוח וכ׳ כי ברב חכמה רב כעס והאיך שייך שנברא חודש כסלו ברוגז שהוא כעס. וכן קשה במ״ש (ברכות סא:) כבד כועס והוא אבר שברא השי״ת ואיך נברא אבר מיוחד לכעס. והענין דבאמת שורש היצה״ר הוא אש כעס וכש״נ וחמתו בערה בו ורוצה לשרוף ולכלות הכל. אבל לעומת זה יש בקדוש׳ תושבע״פ שהוא הרב חכמה לתקן הרב כעס והוא ג״כ אש וכמ״ש (תענית ד.) האי צ״מ דרתח אורייתא דהוא קאמרתחא לי׳ שנ׳ הלא כה דברי כאש. והוא אש אוכלה אש היצה״ר ששורף ומכלה את היצה״ר. וז״ש בזוה״ק (ח״ב קפב ב) רוגזא דרבנן טב איהו לכל סטרין כו׳. והנה יש ב׳ אותיות שהם בהיקף מ״ם סתומה וסמך. מ׳ פתוחה מדת מלכות כמ״ש (זח״ג רלו ב) אך היא פתוחה שיכול לצאת ולהתקלקל. ומ״ם סתומה מורה בת מתעטרא באבהן. והוא ימינא ושמאלא דרום וצפון אברהם ויצחק ומזרח יעקב. והיינו ג׳ ראשונות דחסד עלאה נפקא מחכמה וגבורה נפקא מבינה (זח״ב קעה ב) ורוח מזרחי יעקב אות ו׳ דדא איקרי אות אמת (זח״ג ב א) והוא הבריח התיכון וגו׳ שמופיע מיוד וקוצו של יוד למדת מלכות ה׳ ד׳ הות כו׳. וכן כתב בזוה״ק (ח״ב יד ב) ליעקב ברזא דדעת. ומערב דהמע״ה שהוא מרכבה למ׳ מלכות והם ד׳ אותיות הוי״ה כמ״ש בזוה״ק (ח״ג רנח א). רק אות מ׳ יש עוד בה מ׳ פתוחה שיכול להתקלקל וכמו אחר מ״ת שאף שנעקר יצה״ר חזר אח״כ למקומו. ואות סמך מורה כמו לעתיד שישחוט הקב״ה ליצה״ר כמ״ש (סוכה נב.) ואז יעשה הקב״ה מחול לצדיקים כמ״ש (סוף תענית). והיינו בלא חילוק מדרגות כמו כל דבר עגול שאין לו ראש וסוף. ואף שאז יהיה ג״כ מדרגות כמ״ש (סוף ברכות) ת״ח אין להם מנוחה לא בעוה״ז ולא בעוה״ב שנ׳ ילכו מחיל אל חיל וגו׳ ויעלו בכל פעם ממדרגה למדרגה. מ״מ כיון שלא יהיה יצה״ר שוב לא יהיו המדרגות מעבודה חדשה רק המדרגות יהי׳ מהעבודה שבעוה״ז. וזה עסק חודש זה שנברא באות ס׳ שמורה על תושבע״פ אש אוכלה אש של יצה״ר. הרב חכמה לתקן הרב כעס. וז״ש ס׳ ברוגז וכמו שיהיה לעתיד שישחוט הקב״ה ליצה״ר. ובחודש זה היה נס חנוכה. שכבר אמרנו שבמצרים שהיה הכנה למ״ת והיה אז חכמת מצרים כישוף בלא שכל אנושיי רק חכמה עליונות מהקליפה. והוא זה לעו״ז נגד חכמת תושב״כ שהוא מן השמים. וחכמה יונית דשם התחילה הפילוסופיא שהוא חכמה שכליית דעות כוזבות ומינות והיה אז בזמן אלכסנדרוס מוקדון. והוא זלעו״ז נגד חכמת תושבע״פ בקדושה שהוא ג״כ מתחדש בלב חכמים אשר מופיע בלבם דברי אלהים חיים מטלא דעתיקא. ואז בזמן אלכסנדרוס מוקדון היה שמעון הצדיק כמ״ש (יומא סט.) שהיה משיירי כנה״ג ואז התחיל התפשטות תושבע״פ. וזה עסק חודש זה לתקן האש של היצה״ר הרב כעס. ברוגז האש של תושב״פ שהיא אש אוכלה אש כאמור:
1