פרי צדיק, ראש חודש סיון א׳Peri Tzadik, Rosh Chodesh Sivan 1
א׳איתא בס' יצירה לגירסת האריז"ל המליך אות ז' בהילוך כו' ורגל שמאל בנפש. והנה השייכות הילוך לחודש סיון זמן קבלת התורה מפני שלשון הילוך הוא על עסק התורה כמו שנאמר אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' וכדומה הרבה פסוקים. אבל מה שייכות רגל שמאל לעסק קבלת התורה. אך י"ל בזה ע"ד אמרם ז"ל (ברכות ס"א.) שתי כליות יש בו באדם אחת יועצתו לטובה ואחת כו' ומסתברא דטובה לימינו כו' דכתיב לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו. היינו העצות לדברים חיצונים לצרכי הגוף הוא לשמאל. ואיתא במדרש (ויקרא רבה פ' ל"ה) ע"פ חשבתי דרכי ואשובה רגלי אל עדותיך אמר דוד בכל יום הייתי מחשב למקום פלוני אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבכ"נ ולבתי מדרשות והיינו שכל כך נקבעו הד"ת בלבו עד שמחשבות חוץ לדברים חיצונים שהם מבחי' רגל שמאל נעשה מזה עצמו ימין לבתי מדרשות. והנה לכאורה סותר זה למא' חז"ל (מגילה ו:) לא יגעתי ומצאתי אל תאמין כדאיתא תמי' זו בס' מי השילוח. וי"ל בזה עפ"י הידוע מסתירת הלשון יגעתי ומצאתי כי הלשון מציאה הוא על הבא בהיסח הדעת בלא יגיעה. רק שעל ידי היגיעה הרבה מקודם הוא בא אחר כך בדרך מציאה בהיסח הדעת. וע"ז יש לכוין הלשון ואשיבה רגלי על פי הדרש שהיו רגלי מוליכות אותי היינו מעצמם ומהו הלשון ואשובה שנראה מזה שהוא השיבם. אמנם שלא נאמר ושבתי רגלי רק שהוא השיבם. אמנם שלא נאמר ושבתי רגלי רק ואשובה שהוא פועל יוצא היינו שהוא גרם לזה על ידי היגיעה שמקודם שישיבו עתה מעצמם אל עדותיך. וע"ז מרמז רגל שמאל שעל ידי היגיעה בד"ת מקודם נהפך גם ההילוך של שמאל לדברים חיצונים גם כן לימין לד"ת כדברינו הנ"ל:
1
ב׳וגירסת הגאונים המליך אות ז' בריח כו' ומחול בנפש. וי"ל גם בזה הרמז לקנץ ד"ת כי בחי' ריח בא על ידי טהרת הנפש מהטומאה היוצא מהגוף כדאיתא בגמרא (סוטה מ"ט.) טהרה בטלה הטעם וריח וכו' מורחינא ריחא דחינוניתא אמר לו בני טהרה יש בך. ובוודאי אין המכוון רק על טהרת מטומאת הגוף כי אז לא היה נוהג טומאת נגעים וגם לא היה להם אפר פרה לטומאת מת. וגם איתא בגמרא (עירובין כ"א:) ע"פ הדודאים ובחורי ישראל היינו בעת הילדות והבחרות שאז היצר הרע של תאוה מתגבר ואז כאשר נשמר בזה לטהר נפשו הוא הכלי מוכן לקבלת התורה שנקנה בנפש על ידי היראה כש"נ ראשית חכמה יראת ה' והיינו בחי' הריח כמש"נ והריחו ביראת ה' ואמרו ז"ל (יומא ע"ב:) יראת ה' טהורה זה הלומד תורה בטהרה כו' וטחול ידוע מא' חז"ל (ברכות ס"א:) טחול שוחק ובזוה"ק מוכח שמהטחול נולד עצבות באדם וכדאיתא בתיקו"ז (תי' מ"ח) עציבו דטחול וכעס דמרה אמנם כי שניהם אמת כי בזה לעומת זה בענין שמחוק הכסיל היינו השמחה של הוללות נולד ממנה עצבות ומרה שחורה כענין אמרם ז"ל (סנהדרין ע:) על שמחת היין שמביא יללה ועצבות לבסוף. והוא שורש פיתוי הנחש בראשית הבריאה שהכניס עצבון בלב האדם כמש"נ בעצבון תאכלנה וגו' ועל ידי זה מביא התרשלות בלב מעסק עבודת ה'. אמנם השחוק והשמחה בד"ת הוא בהיפך שעל ידי היראת ה' טהורה באים לפקודי ה' ישרים משמחי לב. וכענין שמחתי מתוך יראתי (תדא"ר רפ"ג). וענין אות ז' יש לו גם כן שייכות למתן תורה כדאיתא במדרש (שמות רבה פ' ל') למטרונא שהיתה הולכת הזין מכאן והזין מכאן והיא באמצע כך התורה דינין מכאן כו' דאורייתא מסט' דגבורה קאתייא [מכי"ק כי אש דת למו ומסט' דיצחק בא הצחוק והשמחה דכן הוא נקרא ע"ש הצחוק וכמ"ש במד' דהרבה צחוק היה בעולם וכן במדה"נ] הגם שהוא באמצע כוחו של עשו. רק על ידי כח התורה ניתן לנו מתנות באדם כדאיתא בזוה"ק (ח"ג קצ"ב א' וב') ע"פ וזרח משעיר למו שניתן לנו כח החרב בד"ת כש"נ ואשר חרב גאותך ודייקא להכניע סטרא דילי' של ההיפך כש"נ חרבם תבוא בלבם וגו' וזהו כש"נ וחרב פיפיות בידם לעשות נקמה בגוים וגו' והיינו הזין מכאן ומכאן כצורת האות ז' מב' הצדדים. והיינו הזין מכאן ומכאן כצורת האות ז' מב' הצדדים. וזה שייכות גם האות ז' לחודש סיון זמן קבלת התורה:
2