פרי צדיק, ראש חודש תמוז א׳Peri Tzadik, Rosh Chodesh Tammuz 1
א׳איתא בס' יצירה המליך אות ח' בראיה וכו' סרטן בעולם ותמוז בשנה ויד ימין בנפש וכו' וצריך להבין שייכות ח' בראי' ליד ימין. ועין ימין לא חשב כאן שבז' ימים חשב ז' שערים בנפש ב' עינים וכו' יום ראשון ועין ימין וכו'. אך ברע"מ (פנחס ר"ל א') איתא אנשי חיל מסטרא דימינא דאברהם דתמן ראיה דאורייתא מימינו אש דת למו. דהראיה עיקרה נבראת לראות בתורה דדברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בע"פ (גיטין ס':). וראיה ראשונה שנזכר בתורה הוא על האור בפ' וירא הא' את האור כי טוב ובכל מקום במה שנזכר פעם ראשונה בתורה שם הוא שורש הדבר כמו שנאמר (ב"ק נ"ה.) באות ט' שמורה על טובה אף שיש ט' להיפך גם כן רק הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחלה שמבראשית עד וירא א' את האור כי טוב לא כתיב ט'. וכן הראיה גם כן מפני שפתח בו הכתוב תחלה אצל האור כנ"ל הוא עיקר שורש הראי' והאור שבפ' זה מוסב על אור תורה כמ"ש (ב"ר פ' ג') ה' פעמים אורה בפ' יהי אור כנגד ה' חומשי תורה ואין טוב אלא תורה (ברכות ה.) ואז נברא הראיה. שמקודם היה החושך ולילה לאו זמן ראיה וכמו"ש בגמרא (שבת כ"ז:) וראיתם אותו פרט לכסות לילה וכו' שאינה בראי' אצל אחרים וכשנעשה אור נעשה זמן ראי'. וקודם לזה כתיב ח' ופעם ראשונה שהוזכר האות ח' הוא בתיבת חושך ואחר כך כתיב קודם מאמר יהי אור עוד ב' פעמים האות ח' בתיבות ורוח א' מרחפת וגו' והענין דאיתא בגמרא (מנחות כ"ט:) חטרי' לגגי' דחית כלומר חי הוא ברומו של עולם היינו שבאמת אות ח' מורה על עיקר החיים והוא השי"ת ואורייתא חי עולמים אלהים חיים אל חי וקוב"ה ואורייתא חד הוא דקב"ה תורה איקרי ואין תורה אלא הקב"ה כמ"ש (זח"ב ס' א') והתורה נקרא גם כן סתם חיים כמו ראה נתתי לפניך את החיים ובחרת בחיים. אך הוא ברומו של עולם פי' שהוא מרומם מכל העולם שכל הנעלם מכל רעיון ולית מחשבה תפיסא בי' כמו שנאמר ישת חושך סתרו במאמר ראשון וזהו ברומו של עולם וזה שנזכר הח' ראשונה בתיבת חושך. ואחר כך כתיב ח' שני' בתיבת ורוח אלהים שנדרש (ב"ר פ' ב') זה רוחו של מלך המשיח ובו כתיב וארו עם ענני שמיא כבר אנוש אתה הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקריבוהו. והיינו שהוא נברא עוד במאמר ראשון בחי' עתיקא שהוא נעלם מכל רעיון קודם מאמר ב'. אך על ידי זה שהוא נעלם מכל רעיון בחי' חושך ישת חושך סתרו נמשך מזה מעשיהם של רשעים שכיון שהאור נעלם ואין מפורש שיש בורא ומנהיג העולם יוכל להיות מי שישכח ח"ו את ה' ולכן נדרש (בבראשית רבה) תהו ובהו הג' בתיבת מרחפת על פני המים הנדרש (שם) בזכות התשובה שנמשלה למים שנאמר שפכי כמים לבך שמשיח יהיה יחיד ששב שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו (כמ"ש יומא פ"ו:) שאז יתברר כל מעשי האדם לטובה כמו"ש (שבת פ"ט:) אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית כשלג ילבינו. והוא שבמאמר ראשון הוזכר מעשיהן של רשעים שכןם היה ברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא (כמ"ש שבת ע"ז:) והיינו כדי שיהיה האור ניכר כהבדל האור מן החושך דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא (זח"ב קפ"ד א'):
1
ב׳ואאע"ה היה הראשון שקיים כל התורה כולה (כמ"ש יומא כ"ח:) והוא השיג כל התורה מבריאת העולם שנאמר והיו עיניך רואות את מוריך שכל מה שיראה האדם ילמוד מזה שיש בורא ומנהיג העולם וכמו שנאמר שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה והוא ששם מפורש יותר הלימוד אבל באמת מכל הברואים יכול ללמוד וכמו"ש (ברכות ו:) כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה וכו' אלא לצוות לזה ולמה נצרך עולם מלא בשביל אחד אך מכל הברואים יכול ללמוד דברי תורה ולראות וארץ וכן אברהם אבינו ע"ה למד מן העולם כמו"ש (ב"ר פ' לך) עליו משל לאחד וכו' שראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג וכו' עיי"ש ומזה השיג כל הדברי תורה. וזה שנדרש (ב"ר פ"ב) יהי אור זה אברהם שהוא היה התחלת האור וזהו עיקר הראיה כמוש"נ וירא אלהים את האור. ואף שעל השי"ת אין שום שייכות לציירו באברים ושום דמיון ח"ו רק דברה תורה כלשון בני אדם וגדול כחן של נביאים שמדמין צורה ליוצרה (כמו"ש בראשית רבה ר"פ כ"ז) ואף התורה כתבה על השי"ת כלשון בני אדם והיינו במדות שהאציל אצילות לבריאת העולם וכמו שנאמר בצלמנו כדמותינו ואברהם בחינת ימין ובזוהר הקדוש נקראו חסד וגבורה תרין דרועין ואברהם נק' דרועא ימינא ומימינו אש דת למו. וז"ש בזוהר הקדוש (פ' פנחס הנ"ל) אנשי חיל שמרמז על דברי תורה כמו שאמרנו על מה שנאמר אין המלך נושע ברב חיל (כמו שנתבאר במ"א) מסט' דימינא דאברהם דתמן ראי' דאורייתא מימינו אש דת למו. וכן ז' ימי בראשית הם כנגד ז' מדות וז' רועים כידוע ויום ראשון כנגד אברהם וזה שא' בס' יצירה הנ"ל יום ראשון בשנה ועין ימין בנפש וכו' וביום ראשון נברא האור והראי' והוזכר גם הח'. ובגמרא (ברכות ו'.) בימינו זו תורה ובזרוע עוזו אלו תפילין שבכל מקום מרמז ימין על ההולכים בדרך טוב כמו שנאמר לב חכם לימינו ושמאל מרמז למשמאילים וזהו בימינו זו תורה שהולכים בדרך טוב ובזרוע עוזו אלו תפילין היינו לקשור מעשה היד שמאל גם כן שיעשה רצונו של מקום:
2
ג׳וחודש תמוז שהוא אחר חודש סיון שנתנה בו תורה ולולא הקלקול הי' די בתורה שבכתב לבד כמו"ש (נדרים כ"ב:) אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא ה' חומשי תורה וכו' ומזה היה רואין ומכירין הכל וכמו שיהיה לעתיד ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כולם ידעו אותי. אך אחר הקלקול הוצרכו לתורה שבעל פה שהוא הרב חכמה לתקן הרב כעס שקודם הקלקול הי' הכל מסט' דעץ החיים והיינו תורה שבכתב ואחר כך נעשה מסטרא דעץ הדעת טוב ורע דתמן איסור והיתר טמא וטהור כשר ופסול כמ"ש בזוהר הקדוש. היינו שגם בדברי תורה יש מיימינים ומשמאילים ועל עוסקי תורה שבעל פה איתא (תנחו' נח ג') שעליהם נאמר העם ההולכים בחושך ראו אור גדול אור שנברא ביום ראשון שגנזו הקב"ה לעמלי תורה שבעל פה וכו' שעל ידי היגיעה בתורה שבעל פה מוציאים האור הראשון הגנוז בתורה שבעל פה והיינו מה שמופיע על ידי תגו של יוד מכ"ע ליוד שהוא חכמה שד' אותיות הוי' מרמזים על ט' המדות והתג שעל היוד על כ"ע שמופיע לחכמה מהשכל הנעלם. ומטעם זה חשב הזוה"ק (ח"ג י"א ב') מאמר יהי אור מאמר ראשון שהוא אחר שנגנז אור הראשון והוא תגו של יוד שמופיע בחכמה. וזהו מ"ש בס' יצירה המליך אות ח' בראי' שעיקר הראי' הוא לראות ולהכיר האור ולראות מי ברא אלה ועיקרו אור הגנוז והוא מאות ח' שהוא אור הראשון שכל הנעלם ישת חשך סתרו שהוא חי רק הוא ברומו של עולם מרומם מכל העולם שכל הנעלם והוא עיקר הראיה וזה מוציאים על ידי תורה שבעל פה שעליהם נאמר העם ההולכים בחשך ראו אור גדול וכאמור. וזה מ"ש ברע"מ (פ' פנחס הנ"ל) אנשי חיל מסטרא דימינא דאברהם דתמן ראי' דאורייתא וכו' דחיל מרמז על תורה שבעל פה וכמו"ש (ברכות ס"ד.) ת"ח אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר ילכו מחיל אל חיל ופירש"י מישיבה לישביה וממדרש למדרש והוא ראיה דאורייתא דבע"פ:
3
ד׳ובפי' הראב"ד לס' יצירה במה שאמר וסרטן בעולם כתב דהסרטן הוא בריאה ממים ובמים יש רעים וטובים של שמחה דמעתה מאירה את העינים ושל בכי' דמעתה מכהה את העינים והסוד והנה שם הנשים מברכות את התמוז עכ"ד. והראב"ד ז"ל יש לו גירסא אחרת בס' יצירה ולא גרם ראי' אך דבריו יש להם שייכות להבין גם ע"פ הגירסא שזכרנו שהוא גי' האריז"ל. והוא דמים יש רעים וטובים דמים מורה על חסדים וגם יש מים הזדונים תאות רעות וכעין שכתבו במדרש (רבה ותנחו' בלק) יש מעיינות מגדלין גבורים וכו' ויש צנועין ויש שטופין בזימה וכו'. וחודש תמוז שבא אחר חודש סיון כנ"ל שנברא באות ח' בראי' והיינו ראי' דאורייתא דתורה שבעל פה שהוא מאור הראשון והח' מורה שהוא חי אבל ברומו של עולם כנ"ל והתורה שבעל פה שהוא מסט' דעץ הדעת טו"ר יכול להיות גם משמאילים שהיצר הרע יכול לפתות את האדם לאמור לרע טוב ושם חושך לאור וכמו שאמרנו במ"ש (חולין צ"א.) כת"ח נדמה לו שנדמה ליעקב אבינו כרב מורה דרך לטובה. ומצינו (סנהדרין ק"ג:) מנשה היה שונה נ"ה פנים בתו"כ וכו' ירבעם ק"ג ואמרנו שהוא גימ' עגל והיינו שהראה פנים בתו"כ שגם בעגל שלו יש עסק עבודה ח"ו וזה המשמאילים. ועל ידי אור תורה שבעל פה יכולים לזכות לראיה מאות ח' האור הראשון הגנוז לעמלי תורה שבעל פה המופיע מכ"ע לחכמה. וזה בחודש תמוז שבא אחר חודש סיון שאז זמן השגת האור על ידי ראיה דאורייתא והוא ראיה של שמחה המאירה את העינים ופקודי ה' ישרים משמחי לב. ובהיפך נמצא גם כן אז בקליפה שהם מברכות את התמוז שמכהה את העינים. וע"ד שאמר ברע"מ (זח"ג רע"ב ב') שבשבת שישראל בכמה נהוגין וענוגין וכו' ובהאי חדוה ותקונא גרמין דאתארת שכחה בישא בחשוכא ברעבון בבכי' ובהספד בלבושין אוכמין כארמלתא דאי מלאה זו חרבה זו וכו' וכמו כן בר"ח תמוז שקדושת חודש זה הוא הראיה להשיג אור תורה שבעל פה לכן נמצא בהיפך לעומת זה גם כן על זה מבכות את התמוז וכמ"ש במורה נבוכים שיש על זה שיש להם עסק גדול בראש חודש תמוז בבכי' והספד. וזה המליך אות ח' בראי' וסרטן בעולם ותמוז בשנה שכל זה מורה על ראיית אור תורה שבעל פה. ויד ימין בנפש שהוא ד"ת מסט' דימינא דאברהם שנקרא דרועא ימינא וכל הפעולות ע"ש הידים וכמו"ש (כתובות ק"ד.) שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה אף שהלימוד אינו על ידי הידים. והאר"י ז"ל חשב גם כן ב' חדשים תמוז ואב עיינין דמטרוניתא שחושב ששה חדשי חורף דמלכא וחדשי הקיץ דמטרוניתא. והיינו מצד ישראל שכן תשר"י אתוון למפרע השפעת האור מעילא לתתא וניסן נקרא אבי"ב אתוון כסדרן כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב קפ"ו א') והיינו מצד ישראל מתתא לעילא. וחודש זה עין ימין דמטרוניתא היינו הראיה בתורה שבעל פה. ואחר כך מתחיל עוד הפעם ויהי אור דא ר"ה כמ"ש (בתיקונים תי' ל"ו) תשרי מצד השי"ת מעילא לתתא כנ"ל. וזה עיקר עסק חודש זה שכל חודש יש לו קדושה מוחדת בעסק מיוחד כמו שנאמר עולת חודש בחדשו והיינו האות שנברא בו. וקדושת חודש זה בראי' דאורייתא להשיג ביגיעה בד"ת האור הגנוז מאות ח' ישת חושך סתרו וחי הוא ברומו של עולם וזהו עיקר הראיה לראות האור תורה שבו נזכר ראי' פעם ראשונה בתורה וירא אלהים את האור כי טוב:
4