פרי צדיק, שלח ט׳Peri Tzadik, Sh'lach 9
א׳סעודה ראשונה דליל שבת קודש חשבה האריז"ל כנגד קדושת יצחק אבינו ע"ה ובתנחומא (סו"פ פקודי) דרש על המשכן והיה מונח מפורק טבת ושבט ואדר וכו' למה לא עמד מיד מפני שחשב הקב"ה לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק וכו' הריני מערב שמחתכם שמחה בשמחה. וצריך להבין מה שאמר הטעם כדי לערבב שמחה בשמחה אדרבא הא אמרו (מו"ק ח:) דאין מערבין שמחה בשמחה ומהאי טעמא אין נושאין נשים במועד. אבל ענין שמחות אלו הם מסוג אחד ושייכים זה לזה והוא רק ריבוי שמחה ואינו בגדר מערבין שמחה בשמחה. והוא שיצחק נקרא ע"ש השמחה והשחוק וכמו"ש במה"נ (זח"א קל"ו סע"א) ובזוהר הקדוש (ח"ב קנ"ד ב') והשלחן תתן אותו על צלע צפון מ"ט בגין דמתמן שירותא דחדוה וכו' ויצחק הוא התחלת קדושת המחנות דשבת בת מתעטרא באבהן (זח"א ר"ד א') והיינו בג' סעודות שבת שהם כנגד קדושת האבות דג' קדושת שבת הם קדושות הג' מחנות וכן האבות הם גם כן קדושת הג' מחנות דג' קדושות שבת הם הג' קדושות שנזכרו בזוהר הקדוש (פ' זו קנ"ז ב') רוח בני אדם העולה היא למעלה לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא. אתר עלאה הוא בחינת עתי"ק כמו שאמרנו הפירוש בג' קדושות קק"ק דקדושא דסדרא שהם גם כן נגד ג' קדושות אלו היינו קדיש בשמי מרומא עלאה וכו' כנגד בחינת עתי"ק שנקראו בלשונות אלו עליון מרום רם ונשא שכן פי' עליון על השי"ת שהוא למעלה מהשגה והוא כנגד מחנה שכינה שהוא המשכן וק"ק כמו"ש בזוהר הקדוש (ח"ב קכ"א א') והחכמה מאין וגו' נפקת מאתר דאיקרי קודש הקדשים ואין היינו עתי"ק (כמו"ש בזוה"ק פ' זו קנ"ח ב') ואתר יקר שא' בזוה"ק הנ"ל היינו בחי' ז"א. וע"פ מה שאמרו בגמרא (מגילה ט"ז:) ויקר אלו תפילין וכו' כי שם ה' נקרא עליך וכו' אלו תפילין שבראש דתפילין נקרא שם הוי"ה והוא מדת ת"ת שהוא תורה וכמו שנלמד (ברכות כ"א.) לברכת התורה לפניה שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו והוא כנגד מחנה לויה שהם פנוים רק לתורה ומה"ט לא נטלו חלק בארץ וכמו שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל וכתיב ובאת אל הכהנים הלוים וגו' וכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו. ולשכת הגזית ששם ישיבת סנהדרין היה גם כן במחנה לויה שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד כמו"ש (יומא כ"ה.) ולשכת הגזית ממנו יוצא תורה לכל ישראל (סנהדרין פ"ו:) ואף שהסנהדרין לא היו כולם משבט לוי מכל מקום היו פנוים רק לתורה ונקראו גם כן בשם כהנים וכמ"ש הרמב"ם ז"ל (סוף הל' שמיטה ויובל) ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש אשר נדבה רוחו וכו' ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים וכו' הרי זה נתקדש קוד שקדשים ויהי' ה' חלקו ונחלתו וכו' ואמרנו שמקור דבריו מגמרא (נדרים ס"ב.) ובני דוד כהנים היו מה כהן כו' אף תלמיד חכם וכו'. ואחר קדישא דבזוהר הקדוש הנ"ל הוא בחינת חק"ת שנקרא שכינה מדת כנסת ישראל והוא קדושת מחנה ישראל. ואמר אחר כך בזוהר הקדוש הנ"ל לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי והוא גם כן כנגד ג' קדושות אלו נהירו עלאה מרמז על עתי"ק כאמור נהירו דמלכא קדישא הוא בחי' ז"א שם הוי"ה. למהוי צרורא בצרורא דחיי היינו חק"ת שהוא צרור החיים כמו"ש בס' הבהיר צרור החיים את ה' אלהיך את ה' הטפל לשם הוי"ה כמו"ש בזוה"ק את ה' דא שבת דמעלי שבתא וכו'. ונחשב כאן סדר הקדושות מעילא לתתא עתי"ק ז"א חק"ת וכפי חשבון הסעודות שחשב באדרא האזינו (קפ"ח ב') סעודתא דמטרוניתא שהוא בחי' חק"ת וסעודתא דמלכא קדישא שהוא בחי' ז"א וסעודתא דעתיקא. וכן יצחק הוא קדושת מחנה ישראל שהוא הראשון שנימול לשמונה ונולד בקדושת ישראל. מה שאין כן אברהם אבינו ע"ה שנחשב תחלה לגרים (חגיגה ג'). ואברהם הוא קדושת מחנה לוי' שהוא תורה וכמו שאמרנו. ואברהם אבינו ע"ה בו התחיל הב' אלפים תורה וקיים כל התוה עד שלא נתנה כמ"ש (יומא כ"ח:) וחידש משכלו כל התורה כמו"ש (ב"ר פ' ס"א) אב לא למדו רב לא הי' לו וכו' שני כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וכן אמרו (ב"ר פ' ב') יהי אור זה אברהם וה' פעמים אורה שבפ' ויהי אור כנגד ה' חומשי תורה (כמו"ש שם פ' ג') שממנו התחיל אור התורה לכן הוא כנגד מחנה לוי'. ויעקב צורתו חקוקה בכסא הכבוד והיינו מחנה שכינה שהוא קודש הקדשים שנקרא אין. וקדושות הג' סעודות כפי חשבון הסעודות שבאדרא הנ"ל סעודתא דמטרוניתא כנגד יצחק אבינו ע"ה שהוא מחנה ישראל ובבקר דמלכא קדישא בחי' ז"א כנגד אברהם שהוא קדושת מחנה לוי' וסעודה ג' כנגד יעקב שהוא קדושת מחנה שכינה בחי' עתי"ק (ונת' לעיל פ' בהעלותך אות י"ב):
1