פרי צדיק, לחג השבועות א׳Peri Tzadik, Shavuot 1
א׳איתא במג"א (סי' תצ"ד) על המנהג להיות ניעורים בליל שבועות כדי לתקן מה שהיו אבותינו ישנים אז קודם מ"ת כדאיתא במדרש (שיר השירים א' י"ח) ופרדר"א. ובאמת לא נראה מדברי המדרש שהיה בזה שלא כהוגן מה שהיו ישנים. ליליא ליבעי למלעי באורייתא ולנטרי דכי' עילאה. ואורייתא דבעי למלעי אורייתא דבע"פ בגין דיתדכין כחדא ממבועא דנחלא עמיקא. ונראה מזה שענין הטהרה של לילה זו נגמר על ידי תורה שבעל פה והוא ע"ד מאמר חז"ל (ברכות ט"ז.) ע"פ כנחלים נטיו כאהלים נטע ד' מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה כך אהלים של תורה מעלין מטומאה לטהרה. ואהלים של תורה כוונתו ביחוד על תורה שבעל פה שאינו נקנה באדם עד שכל העולם הזה הוא כאוהל ארעי אצלו כאמרם ז"ל (ברכות ס"ג:) ע"פ אדם כי ימות באוהל אין ד"ת מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה. וכדאיתא בתנחומא (פ' נח) שאין תורה שבעל פה מתקיימין אלא במיעוט תענוגי עוה"ז ובצער ונידוד שינה. וע"ז הוקשו לנחלים המעלין את האדם מטומאה לטהרה היינו כמו הטובל במים המכסים כל גופו כך על ידי שנקבעו ד"ת בלב ובמוח בתמידות עד שכל שיעור קומתו נטבל כמימי הדעת כדאיתא בהרמב"ם (סוף הלכות מקואות) וע"ז מרמז הזוה"ק דיתדכון ממבועא דנחלא עמיקא. ועל ידי בחי' בינה שבלב שנקבעים הד"ת בלב נפתח לו המקור מרחובות הנהר לטהרת הנפש.
1
ב׳והנה בשנה הראשונה לאחר יציאת מצרים היו מכינים את עצמם לקבלת התורה בכל הכנות הנ"ל לעזוב כל עניני עולם הזה כמו שנאמר לכתך אחרי במדבר היינו מקום ציה ושממה מכל עניני עולם הזה. אמנם בחי' תורה שבעל פה בפועל לא היה להם עוד. והיה זאת עצתם לקשר עצמם בהשי"ת על ידי השינה היינו לעזוב את עצמם עם כל כוחותם על השי"ת. והוא עוד מדרגה יותר עליונה מיגיעת בתורה שבעל פה בפועל. והיינו מי שנקרא ידיד ה' כמו שנאמר על דור המדבר זכרתי לך וגו' אהבת כלולותיך. וכמו שנאמר בשלמה המע"ה שנקרא ידידי' וה' אהבו והוא אמר שוא לכם משכימי קום וגו' אוכלי לחם העצבים היינו היגיעה בפועל בתורה שבעל פה נקרא אוכלי לחם של תורה בעצב. כי כן דרך היצר הרע להכניס בזה עצב ורפיון ידים בלב האדם מחמת שנצרך יגיעה גדולה ומנוחה לא ימצא. ועל זה התפלל יעבץ לאלהי ישראל לבלתי עצבי שלא ישגבני יצר הרע מלשנות כדאיתא בגמרא (תמורה ט"ז.). רק כן יתן לידידו שנה היינו מי שהוא ידיד ה' יזכה לזה הבחי' ע"י השינה כמו שנאמר בו ויקץ שלמה והנה חלום שהיה צפור מצויץ ויודע מה מצויץ (שיר השירים פ' א') ונאמר ויעש משתה לכל עבדיו ואמרו (שיר השירים שם) מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה. וכן מצינו ביעקב אבינו ע"ה ויחלום והנה ה' נצב עליו וגו' וזה היה מדרגת דור המדבר קודם מתן תורה היינו דביקות בהשי"ת בהשינה על ידי מראה החלום כמו שנאמר אם יהיה נביאכם במראה אליו אתוודע בחלום אדבר בו. ובשעת מתן תורה עצמו הגיעו למדרגת משה רבינו ע"ה שנאמר בו פה אל פה אדבר בו וכמו כן נאמר בם פנים בפנים דיבר ה' עמכם וגו'. ובזוה"ק בהקדמה (ח' א') נזכר דבעי ללמוד תורה נביאים וכתובים. הוא ענין אחר כדי לתקן תכשיטי כלה על ידי כ"ד ספרי תורה כידוע. אמנם לתכלית הטהרה הוא על ידי תורה שבעל פה דייקא כנ"ל:
2