פרי צדיק, ראש חודש סיון ה׳Peri Tzadik, Rosh Chodesh Sivan 5
א׳בחודש השלישי וגו' ביום הזה באו מדבר סיני. ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר. הנה נאמר כאן ד' לשונות של ביאה. באו. ויבואו. ויחנו. ויחן. היינו שיש כמה בחי' ומדרגות עד שבאים אל הנקודה של אמת. והוא כאשר דברנו כבר על מאמר חז"ל (ב"ר פ' ח') ע"פ חסד ואמת נפגשו וגו' שחסד אמר יברא ואמת אמר אל יברא צדק ושלום וגו' שלום אמר אל יברא מה עשה הקב"ה השליך אמת ארצה כו' ולכאורה מה הועיל בזה עם התנגדות השלום. רק שזה תלוי בזה שפירוד הלבבות הוא מחמת שאין דעתן של בני אדם דומין זה לזה והוא רק כאשר יש בזה נגיעה ומכוון לגרמי'. אמנם כאשר אמת מארץ תצמח היינו שהשליך השי"ת את בחי' האמת להשפיע בארץ ואז ממילא נעשה יחוד הלבבות ושלום בין הדיעות חלוקות מחמת שכוונת כולם יחד לתכלית נקודת האמת. כדאיתא (יבמות י"ד:) על מחלוקת ב"ש וב"ה אף על פי כן לא נמנעו כו' לקיים מה שנאמר האמת והשלום אהבו שעל ידי האמת נעשה שלום בין חלוקי הדעות כאיש אחד בלב אחד:
1
ב׳והנה ראשית הכונה להתחלת ד"ת הוא ביום הזה בא"ו מדבר סיני ואמרו בגמרא שבת שבר"ח באו למדבר סיני כתיב הכא ביום הזה וכתיב התם החודש הזה לכם כו' ולכאורה אם הוא גז"ש הזה הזה היה להם ללמוד יותר מביום הזה שנאמר ביום יציאת מצרים איזה פעמים. ואם כן היה להם ללמוד שהוא בט"ו לחודש. אמנם כי עיקר המכוון הלימוד הוא מתיבת ביום הזה סתם שאין שייכות לומר בסתם ביום הזה רק על יום המבורר והוא רק על ר"ח שהוא נעשה מבורר לכל העולם בעת שבאו עדים שראו את החידוש לבנה וזה מרמז על הבהקת הארה הראשונה הבא לנפש האדם כשבא לכנוס את עצמו להקדושה. ועל זה נתקשה משה על חידוש הלבנה מפני שהוא רק רשימה קטנה בהארה מועטת כשבאו רק שני עדים שראו החודש שעל ידי זה יתפשט הקדושה. אמר לו הקב"ה כזה ראה וקדש שדייקא כך הוא התחלת הכניסה לבחי' הקדושה ומזה נתפשט אחר כך הארת הקדושה בלב. ולכן נקרא בשם ראש חודש היינו ראש של החודש ובתר רישא גופא אזיל (עירובין מ"א.) והנה זה היה התחלת הכניסה להקדושה ונאמר ע"ז בלשון עבר באו מפני שהארה זו הראשונה חולפת ועוברת כמו שנאמר אח"ז ויסעו מרפידים פי' מרפיון ידים היינו בחינת עמלק שמביא הרפיון בלב האדם כמו שנאמר אשר קרך ופירש"י ז"ל שציננך והפשירך מרתיחתך היינו שמביא התרשלות בלב האדם בעסק עבודת השי"ת עד שחולפת ועוברת. והוא נקרא ראשית גוים שהוא המנגד לראשית שבהקדושה. ואחר זה נאמר ויבואו מדבר סיני ואמרו ז"ל (פירש"י יתרו ממכילתא) מקיש נסיעתן מרפידים לביאתן למדבר סיני מה ביאתן למדבר סיני בתשובה אף נסיעתן מרפידים בתשובה היינו לאחר התשובה כאשר האדם זוכה לתקן זאת ולהחזיק במעוזו בלי התרשלות שזה בחי' רפידים ריפוי ידים. אז נתעלה במדרגת הקדושה וע"ז נאמר לשון ויבואו היינו שנקבע בו הארת הקדושה:
2
ג׳ואחר ז נאמר ויח"נו במדבר שעוד נתעלו במדרגה עליונה יותר לקבל נייחא מבחי' הקדושה כי לשון חנייה הוא כאשר נתיישב דעתו בנייחא בקביעות. כי ביומא קמא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא רק אחר זה כשבאו לבחי' ויחנו. והנה עכ"ז נאמר עוד בלשון רבים ויחנו כל אחד בפ"ע. אמנם תכלית המדרגה בהקדושה הוא מה שנאמר אחר כך ויח"ן שם ישראל בלשון יחיד וכאמרם ז"ל כאיש אחד בלב אחד. והיינו כשבאים לתכלית נקודת האמת אז נתייחדו הלבבות כאחד מאחר שכולם כוונתם אחד כדברנו הנ"ל. והנה ד' המדרגות האלו המה חולפות על כל נפש האדם בהדרגת כניסתו להקדושה והמה נגד בחי' ד' עולמות מתתא לעילא עשיה יצירה בראיה אצילות. ולשון ויחן שם הוא נגד תכלית הקדושה של בחי' אצילות שהוא העולם האחדות דאיהו וחיוהי חד בהון. והיינו כאיש אחד בלב אחד לתכלית המכוון ה' אלהינו ה' אחד:
3