פרי צדיק, שופטים א׳Peri Tzadik, Shoftim 1
א׳שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך ושפטו וגו'. במ"ר פ' זו רבנן אמרו שיהא השוטר כשופט כשיהיו המעשים כנגד המקל והרצועה ושלא יהא המכה צריך ללקות. ופי' מת"כ שהשופט יוכיח את עצמו וכו' וזה יעמוד לו במקום מקל ורצועה. וזה פי' שופטים ושוטרים תתן לך לעצמך שיהיה לעצמו שופט ושוטר ופי' שופט להכניס ד"ת בלב חכם לימינו ושוטר הוא כנגד הלב כסיל לאיים על עצמו שיש מקל ורצועה. וזה שיהיה כשוטר לעצמו לשום לפניו יראת העונש ולעשות הגדרות לעצמו נגד הלב כסיל. וכן נדרש בתנחו' (פ' זו) שופטים ושוטרים תתן לך שלא יהא בהם דבר של פסולת מעשה וכו' ומסיים שלא יהא בשופט דבר של פסולת דרש ג"כ תתן לך לעצמך. ולפי פי' זה קאי מצוה זו על כל אחד מישראל להיות לעצמו שופט ושוטר ומנ"ל למילף דקאי על דיינים ושופטים. אך ממה שנא' אח"כ ושפטו את העם וגו' היינו שמי שיהי' שופט ושוטר לעצמו יוכל לשפוט את העם ג"כ. אך להפי' זה צריך להבין לשון בכל שעריך וגו' גם לשבטיך. אך הענין הוא ע"פ שא' בגמ' (שבת ל"א:) כל אדם שיש בו תורה ואין בו יר"ש דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו בהי עייל. מדמה יר"ש למפתחות חיצונות ותורה למפתחות פנימיות ומדתפס לשון מפתחות מהס"ת הם ב' שערים וצריכין למפתחות. ובתיקונים (הקדמה ד"ה דרגא חמישאה) ובאורח רזא אדנ"י תמן י' יראת ה' ואלין ד' אתוון מפתחות החיצוניים דילה י' מן הוי"ה איהי חכמה וד' אתוון דהאי שמא אינון מפתחות הפנימיים וכו'. והיינו דהתורה נקראה בשם הוי"ה כמו שנדרש (ברכות כ"א.) לברכת התורה לפני' שנא' כי שם ה' אקרא הבו גודל וזהו שער התורה. ושם אדנ"י מורה על יראה וכמו שנא' ואם אדונים אני אי' מוראי וכן מדת מלכות מורה על יראה וזה השער של יראת שמים. ואמר זאת בתיקונים על מה שא' במשנה (פ"ג דאבות) וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת. והנה צריך להבין דכאן קרי לה חכמה רק שאינו מתקיימת ובגמ' (יומא ע"ב:) נדרש הפ' למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין על ת"ח שעוסקין בתורה ואין בהם יר"ש הרי דמי שאין בו יר"ש קרוי כסיל ולמה במשנה קוראה בשם חכמה. אך הענין ע"פ שאמרו (פסחים נ:) לעולם יעסוק אדם בתורה וכו' אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה והתוס' הקשו ממה שא' (ברכות י"ז.) העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא. וכן מצינו (תענית ז'.) העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סם המות וחילקו בתוס' בענין שלא לשמה. ורבינו חיים אור זרוע פי' דשניהם אמת שמענישין אותו על מה שלמד שלא לשמה ומ"מ יש לו שכר על הלימוד כיון שמביא לידי לשמה. וכעין שכתב התוס' (תענית י"א.) ביושב בתענית לשמואל דנקרא חוטא מ"מ המצוה שעושה גדול מהעבירה וכעין שאמרו במתענה תענית חלום בשבת דקורעין גזר דינו ומ"מ נפרעין ממנו שהתענה בשבת וצריך למיתב תענית לתעניתו. לכן במשנה דא' הלשון חכמתו קודמת ליראת חטאו היינו שאח"כ בא לידי יראה רק שהחכמה קדמה לה. וע"ז א' שאין חכמתו מתקיימת שחכמה זו אינה מתקיימת עוד ומ"מ מביא לידי לשמה ואז תהי' מתקיימת. משא"כ מי שעוסק בתורה ואין בו יר"ש שלא בא לידי יראה כלל ע"ז אמר למה זה מחיר ביד כסיל שזה אינו כלל בגדר חכמה. וכן מצינו דכתיב הוי כל צמא לכו למים ונדרש בגמ' (שם ז'.) על תלמיד שאינו הגון דלתלמיד הגון כתיב לקראת צמא התיו מים. ובגמ' (חולין קל"ג.) כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל וכו' כזורק אבן וכו' לשונות חמורים מאוד. אך האמת הוא שמזהירין שלא ללמד לתלמיד שאינו הגון אבל להתלמיד עצמו אומרים שאף שעדיין אין בכוחו לזכך הלב שיהי' הגון וילמוד ע"מ לעשות מ"מ הוי כל צמא כיון שצמא ויש לו חשק להתורה לכו למים יכוף עצמו לילך ללמוד ואז יזכהו השי"ת שיבא לידי לשמה. ואף שיענישוהו על הלימוד בעוד שלא הי' הגון וחכמה זו לא תתקיים בידו מ"מ יביאהו הלימוד הזה אח"כ לידי לשמה ויזכך לבו ויהי' יראת חטאו קודמת לחכמתו ויהי' חכמתו מתקיימת. וא' עוד בתיקונים (שם ד"ה דרגא שביעאה) כגוונא דלית אורייתא בלא דחילו אוף הכי לית דחילו בלא אורייתא וכו' וכן (שם ד"ה דרגא עשיראה) דאי ב"נ לא ידע אורייתא ואגרא דפקודא דילה ועונשין דילה למאן דעבר וכו' איך דחיל לי' וכו' ובגין דא אוקמוה רבנן ולא ע"ה חסיד ואין בור ירא חטא וכו' וכן במשנה ג"כ אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה וכו' והוא ע"פ שא' בגמ' (שבת שם) אח"כ מכריז ר' ינאי חבל על דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד וקרי להיראה דרתא והתורה שער ורש"י (יומא ע"ב:) כ' שהתורה אינה אלא שער לכנוס בה ליר"ש לכך צריך שתקדים לו יר"ש והיינו שהדרתא צריך לעשות מקודם. אבל באמת יש ב' מדרגות ביראה דתחלת היראה שהוא מדת מלכות דאי' בזוה"ק (בראשית ה' ב') דאיהי יראה ושריא בה יראה ובזוה"ק (שם י"א ב') ודא איהו תרעא לאעלא גו מהימנותא ומי שאין בו יר"ש ע"ז אמר ולב אין ונקרא כסיל. וזה נקרא מפתחות החיצונים והם ד' אותיות של שם אדנ"י. רק התורה נקרא ג"כ תרעא לדרתא היינו דע"י התורה יוכל לזכות שיכנוס היראה למעמקי הלב כמו שנא' אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא שהוא בחי' בינה וזה נקרא דרתא שנכנס היראה בעומק במעמקי הלב והתורה הוא תרעא לזה והוא מפתחות הפנימיים שהם ד' אותיות הוי"ה. וזהו הפי' שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך היינו בב' השערים בשערי התורה ובשערי היראה דקרוים שערים ופי' שופט להכניס הד"ת ללב ושוטר לאיים על עצמו וזה יהי' במקום מקל ורצועה:
1
ב׳וכן מה שאמר אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך יתבאר דהנה בשם הוי"ה יש י"ב צירופים כידוע והאר"י הק' סדרם להי"ב חדשי השנה שכל חודש שייך לו צירוף שם מיוחד מהי"ב צירופים והיינו שבכל חודש יש חידוש מיוחד בד"ת שהוא התושבע"פ בחי' סיהרא דמקבלא משמשא וכמו שאמרנו על מה שנא' זאת עולת חודש בחדשו שכל חודש יש לו קדושה מיוחדת ונגד זה צירוף מיוחד ואי' (תנחו' ויחי ט"ו) שבטים על סדרו של עולם וכו' וכן המזלות והחדשים. ויש ג"כ לכל שבט צירוף מיוחד מצירופי שמות הוי"ה השייך לקדושת אותו השבט. והענין דהשבטים הם בחי' סיהרא דמקבלא משמשא דיעקב אבינו נקרא שמש כמו שא' (בר"ר פ' ס"ח) בא השמש אתא שמשא וכו' מי גילה לו ששמי שמש והוא מרכבה לשם הוי"ה כידוע. והשבטים סיהרא וכל שבט יש לו צירוף מיוחד שמקבל הד"ת מצירוף שם הוי"ה זה שהוא שם של התורה כנ"ל. וכן שם אדנ"י יש לו כ"ד צירופים כמו שא' (בס' יצירה פ"ד) ד' אבנים בונות כ"ד בתים היינו ג"כ ב' פעמים י"ב והוא ע"פ הנ"ל שיש ב' מדרגות ביראה יראה הנקרא שער תרעא לאעלא גו מהימנותא ויראה שנקרא דרתא שהתור' שער לה. ולכן כל שבט יש לו ב' צירופים מהשם של אדנ"י המורה על יראה כנ"ל המיוחד לשבטו. וזהו הפי' תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך שכל שבט יש לו צירוף מיוחד ושער מיוחד בתורה ויר"ש וד' אותיות של ב' השמות הם המפתחות וכאמור. ואח"ז נא' ושפטו את העם משפט צדק שאין די במה שתתן לך שופטים ושוטרים לעצמך בלבד רק צריך לזכות את חבירו ג"כ דכל ישראל ערבין זה בזה. ובמד' (תנחו' פ' זו) אמר שיהא מטין את העם לכף צדק היינו שצריך לזכות להעם ג"כ. ואמר אח"כ שיהא מטין ומלמדין עליהן זכות לפני הקב"ה. והוא שמי שהוא שופט ושוטר לעצמו יוכל ללמד זכות על הכלל וכמו שא' (בר"ר פ' מ"ט) על אברהם אע"ה אהבת לצדק בריותי וכן נדרש בפסיקתא (הפטורה זו) על ישעיה. ומי שהוא שופט ושוטר לעצמו יוכל להמשיך על הדור שפע בכל מיני השפעות חיי בני ומזוני. ובשבת דכו"ע בשבת נתנה תורה (שבת פ"ו:) וכל ישראל נקראו יראי שמי שומרי שבת (תענית ח':) וזה שער תורה ושער יראה ויוכלו להמשיך ברכה והשפעה לכלל ישראל:
2