פרי צדיק, חג הסכות י״גPeri Tzadik, Sukkot 13
א׳למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בנ"י וגו' איתא (בגמ' סוכה י"א:) שני מ"ד בגמ' חד אמר ענני כבוד וח"א סוכות ממש עשו להם. ולהבין פי' הפסוק למען ידעו דורותיכם למ"ד זה שעשו להם סוכות ומהו הזכר לזה וגם הלשון כי בסוכות הושבתי הי' לכתוב כי בסוכות ישבו ובוודאי המכוון הוא על החני' הראשונה שנא' מרעמסס סכותה וגם ש"נ ויאפו את הבצק עוגות מצות כי לא חמץ וכפירש"י ז"ל שק"ך מילין הי' והלכו באותו יום לפי שעה ושם עשו להם סוכות. ולמה באמת עשו להם שם סוכות הלא ידעו שלא יחנו שם רק שילכו דרך שלשת ימים הי' להם רק לאפות הבצק שלא יחמיץ אבל למה עשו להם סוכות. ונראה מכל זה שאף אז עשו להם סוכות כהלכתן עפ"י הדיבור וזהו כי בסוכות הושבתי צויתי לישב ודייקא אז ביצי"מ כשאפו מצות להשבית מאתם השאור שבעיסה כידוע מסגולת מצות מצה בכל פסח ואז דייקא הי' להם המצוה גם לעשות סוכות כידוע שביצי"מ האיר להם מאור פנימי לפי שעה כי השיגו אז הארה גדולה. וע"ז נאמר שם ויאפו את הבצק עוגות מצות ומחררה זו טעמו טעם מן שלשים יום הגם שלא נצטוו אז על מצה רק מפני שהופיע אז להם האור פנימי להשבית את השאור שבעיסה ברצון השי"ת ולזה טעמו בו טעם מן. כי בשאר ימות השנה אם יאכל מצה לא יפעול בנפשו כלום כידוע מהתיקונים יהי אור דא פסח ואז דייקא נצטוו גם לעשות סוכות כדי להגיע גם להאור מקיף שהוא ממקום גבוה למעלה מן המוחין וכמו"כ בחג הסוכות המצות סוכה היא בחי' האורות מקיפין וע"י מצות לולב נכנס האור פנימי כידוע מסה"ק ובזה יובן הלימוד ג"ש בדחז"ל ט"ו ט"ו מחג המצות לכמה ענינים שלכאורה אין הבנה לענין הג"ש מפני שהוא ג"כ ביום ט"ו לחודש ומה דוגמא הוא זו גם רצו ללמוד חג הסוכות מחג המצות לאכילת מצה וכמו"כ להיפך וכו' ועפ"י דברינו יובן כי המה ענין אחד להגיע להאור פנימי עם אור מקיף וגם יונח לציווי הזכר למצוה שנצטוו ביצי"מ:
1
ב׳אמנם להבין עיקר הדבר למה תלה מצות סוכה זו בזכר למצות של סוכה ראשונה ביצי"מ מאי אולמה דהאי מצוה מהאי. וגם לפי דברינו הנ"ל שלמען ידעו היינו שנכנס בחי' הדעת בפנימיות הלב ע"י האור מקיף של מצות סוכה למה תלה זה בסוכה של יצי"מ הלא גם עתה זוכין להדעת של האור המקיף מהסוכה. ויובן זה ע"פ הידוע שהארה ראשונה של יצי"מ הי' רק לפי שעה ומיד נכסה מהם מפני שלא הי' עוד אז מתוקנים מצדם כש"נ ואת עירום וערי' שלא הי' בידם רק שני מצות וגם הי' הטענה עליהם מה נשתנו אלו מאלו. ולזה דייקא אז הוצרך להופיע עליהם האור מקיף ממקום גבוה מאוד נעלה גם כדי להגן ולדחות מהם החיצונים שהי' מלאים מקליפות שבעים אומות שעוד לא זכו לכבוש אותם והי' האויר מלא מטומאת ארץ העמים כי לא הי' עוד קדושת א"י וגם התורה עוד לא ניתן להם. ודייקא ע"י שהופיע עליהם מהאור מקיף הגדול ניצולו. וכדאי' בזוה"ק (ח"ב נ"ב ב') ע"פ מה תצעק אלי בעתיקא תלי' היינו שנצרך עתה להופיע עליהם מהשורש מבחי' עתיקא קדישא והיינו הופעת הדעת בפנימיות הלב מהשרש שהוא בחי' כתר בחיצונות והיא בחי' התקשרות בשרש למעלה מן המוחין שעד שם מגיע התקשרות נפשות ישראל כאמרם ז"ל (רש"י מב"ר) בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו וע"ז ניצולו גם אם בפועל לפי תפיסת האדם לא הי' להם זכות משא"כ במצות סוכה עתה לאחר יו"כ שיש לנו כמה מצות וזכיות המגינים עלינו ואין צורך להאור מקיף ממקום גבוה כ"כ. אבל שם בא מזה דעת והרגשה בלב גם מהאור מקיף שהי' אז. וזהו למען ידעו וגו' כי בסוכות הושבתי וגו' בהוציאי אותם מארמ"צ שנזכה מעין בחי' הדעת של אז בהתקשרות בשורש. ויובן זה ג"כ ע"פ דברינו ביו"ט שני על רמז הד' מינים ע"פ התיקונים הדס נגד ג' האבות הק' חג"ת ועפ"י המדרש הוא נגד בעל המצות שיש בהם ריח בלי טעם והערבה שהוא בחי' משה ואהרן נו"ה עפ"י סוד. והא נגד הריקנים שאין בהם לא טעם וריח בלי תורה ומצות. והיינו כי האבות הק' המשיכו כח קדושה זו לבניהם שיש בהם עכ"פ ריח מצות כש"נ וירח את ריח בגדיו ריח בוגדים והיינו פושעי ישראל המלאים מצות כרימון אמנם משה ואהרן שהי' מנהיגי ופרנסי הדור כש"נ נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן הי' בהם הכח לקשר בהשרש אפי' נפשות הללו שאין בהם בפועל לא טעם תורה ולא ריח מצות. והנה כבר דברנו שיעקב אע"ה עשה רשימה ראשונה של בחי' סוכה כש"נ ויעקב נסע סכותה וכמו שדברנו למעלה כאשר נקרא שמו ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל כי מקודם נאמ' ויאבק איש עמו וירא כי לא יכול לו ויגע בכף יריכו בצדיקים שיצאו ממנו היינו שעכ"פ על זרעו הי' לו טענה וגם על זה ניתקן כש"נ ויבא יעקב שלם ואז למקנהו עשה סוכות והיינו שנתברר לו שהוא ובניו שהמה מקנהו וקניניו המה מקושרים בשורש הקדושה מהאור מקיף כנ"ל. אמנם זה הי' כוחו רק למי שיש בו עכ"פ ריח מצות כש"נ בו בקבלות הברכות מאביו וירח את ריח בוגדיו וכנ"ל. אמנם משה ואהרן שהי' שושבינא דמלכא ומטרוניתא להמשיך ולהשריש הקדושה בכל כנס"י ולהוציאם ממצרים ולעשות אותם לגוי אחד בארץ פעלו אז במצות הסוכה בעת יציאת מצרים להמשיך האור מקיף ממקום גבוה מאוד נעלה להתקשר בהשרש גם הריקנים בישראל והירודים מאוד גם אם אין להם על הגוון שום זכות מצידם לא טעם תורה ולא ריח מצות כי כן הוא הנהגתו ית' שדייקא בנפש הנשפל בירידה גדולה מופיע עליו הארה גדולה מהשרש כדי להגביהו. וגם נשמת משה ואהרן היו בשרש עליון למעלה ממדרגת האבות הק' כדאי' האבות בטרקלין ומשה ואהרן בקיטון וגם נדרש וגבה מאבות מאד ממשה ועי"ז הי' בהם כח להעלות גם היותר נמוכים כנ"ל. וזהו הענין במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד והיינו כעין תשובת ראב"ד שבכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחת שזכה עוד להיות נקרא רבי עפ"י הבת קול והיינו דוקא כאשר שם זאת על לבו איך שירד נפשו לדיוטא התחתונה עד שאפס תקוה כש"נ כל באי' לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים כאמרם ז"ל שם משום דאביק בי' כמינות דמי' וכאשר נתמרמר על זה זכה להופיע עליו מהאור מקיף הגבוה מאוד לקשרו בשרש הקדושה בשעה אחת שלא עפ"י השגת האדם. וכענין הזה הוא נפעל ע"י משה ואהרן במצות סוכה אחר יציאת מצרים לקשר כל פרטי נפשות ישראל איך שיהי' להופיע עליהם האור מקיף הגדול בבחי' הדעת להיותם מקושרים עי"ז בפנימיות נקודת לבבם בהשורש למעלה מהשגה ומעין הארה זו אנו זוכין גם היום ע"י מצות סוכה שאנו מקיימים עתה וע"ז רומז הפ' בסוכות תשבו וגו' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים לרמז דברינו הנ"ל:
2