פרי צדיק, חג הסכות י״טPeri Tzadik, Sukkot 19
א׳הושענא (מאושפ' דמשה) מתחיל אדון המושיע דג' הושענות ראשונות נגד האבות יום א' אושפ' דאברהם למען אמיתך שהי' קיים כל התורה כולה (כמ"ש יומא כ"ח:) אמת זו תורה (ברכות ה':) יום ב' אבן שתי' בית הבחירה שהוא אושפ' דיצחק שהי' ישראל ראשון דאאע"ה נקרא תחלה לגרים (חגיגה ג'.) אף שזכה אח"כ ונקרא איתן האזרחי (כמ"ש ב"ב ט"ו.) שנעשה אזרח בישראל ונקרא שמו ישראל (כמ"ש ב"ר ר"פ תולדות) מ"מ עד שלא נולד יע"א נקרא תחלה לגרים משא"כ יצחק אביו שהי' ישראל ראשון. וכ' ויצא יצחק לשוח בשדה שהלך להתפלל במקום בהמ"ק ואברהם אבינו הכיר את המקום מרחוק מקום עקידתו וכו אח"כ הכירו מקום המזבח ממה שראו עפרו של יצחק צבור עליו. לכן הושענא שלו אבן שתי' בית הבחירה ויום ג' אומרים אום אני חומה ברה כחמה נגד יע"א ע"ה שהוא בנה בית בישראל כנס"י שמטתו שלמה ובכאן מתחיל הד' שהשפיעו הקדושה לישראל ומשה רבנו הוריד הד"ת לישראל. ולית לך מלה לתברא יצה"ר אלא אורייתא (כמ"ש זח"א ר"ב רע"א) אומרים אדון המושיע בלתך אין להושיע ע"ד מ"ש (מ"ר אחרי פכ"א) ישעי ביוהכ"פ ישועה מחילת עונות והיינו ישועה מקטרוג היצה"ר. ומ"מ צועקים כל ימי החג הושענא והושיעה נא עד הו"ר תשועה גדולה ואומרים אדון המושיע בשם אד' שהוא אם אדונים אני אי' מוראי. וכמו שאמרנו בש"ת שאף בתשובה הנמוכה מיראה שהיא ממדה אחרונה ושבת דמע"ש איהי יראה ושרי' בה יראה זוכין ג"כ לתשובה עילאה (עד כ"ע) עד כה"כ עד הוי"ה אלהיך כל שם הוי"ה שכולל כל הט' מדות (זח"א רנ"ח ע"א) וקוצא דלעילא רמיזא לאין (שם ס"ה ע"ב) כ"ע. ובסוכות זמן מלחמת גומ"ג (כמ"ש טואור"ח סי' ת"צ בשם ר"ה גאון) בתשרי נגאלין ע"י תשובה הושענא רבה ובזוה"ק (השמטות לח"א) ד"ה ת"ח עשר נטיעות כו' וניסוך המים הלמ"מ כו' אתרא דאיקר הר סיני תושבע"פ אוליפת לי' למשה כו' ומסיק וכדין יעבדין ניסוך המים אינון מים חיים כו' דהא חיים ונהירו אתוסף בההוא זמנא כי מלאה הארץ דעה כמים לים מכסים והמכוון עפמ"ש בזה"ק לעיל מינה (ד"ה ות"ח בהאי חגא כו') וכלהו שבעה יומין עילאין מקבלים מאינון מים חיים דנפקין מירושלים עילאה טמירא דירושלם מלכות פה תושבע"פ חכמה תתאה ירושלם עילאה חכמה עילאה טמירא היינו ע"י אור שנגנז לצדיקים לע"ל שהוא קוצא דיוד דלעילא דרמיזא לאין דתושבע"פ של ר"ע וחביריו כל יקר ראתה עיני זה ר"ע וחביריו (כמ"ש מד"ר ות' חקת) הוא מה שמשיגין מטלא דעתיקא ע"י הדעת שער הנ' ועפ"י שכל והדעת שלהם. ועז"א (ב"ב י"ב:) ודלמא בהאי מלתא בר מזלי' הוא. אך כשמכוין ומתאמרה הלמ"מ כוותי' זה א"א להיות בר מזלי' שזה זכה רק משה רבנו ע"י ענותנותו כמ"ש משה קבל תורה מסיני והם הלכתא בלא טעמא (כמ"ש פירש"י גיטין י"ד ד"ה כהלכתא) כמו התורה שבכתב שהם רק גזירות חוקה חקקתי ואף שיש טעם הוא רק כמו ר"ש דדרש טעמא דקרא (כמ"ש ב"מ קט"ו.) אבל באמת הם גזירות. וכן ההלכות של משרע"ה הלכתא בלא טעמא וזה זכה רק משה רבני שהי' ענו מכל אדם וכמ"ש והחכמה מאין תמצא שחכמתו הי' מאין שהוא עתי"ק סתימאה דאיקרי אין כמ"ש (זח"ב ס"ד ע"ב) שהיא כ"ע וזהו תגו של יוד שהוא אור שנגנז וזהו מים חיים דנפקין מירושלים עלאה טמירא אור הגנוז קוצו של יוד שהיא חכמה וקוצו הוא אור שנגנז עלאה טמירא. וזה זכה רק מסיני וכמ"ש (שבת ס"ז:) בסנה לאו משום דגביהת מכל אילני אשרי קב"ה שכינתי' עלך אלא משום דמייכת מכל אילני וכו' (ועי' מגילה כ"ט.) ומסיק בגין דרמיזא לההוא טיבו דזמין קב"ה למיעבד כד יעבר קב"ה סאיבו מארעא כד יחתון מים חיים טהורים באינון שיתין כו' ההוא ים האחרון וכו' וזש"נ כמים לים מכסים ומסיק כדין כ' ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה מאן אינון וכו' דאינון מריקין בהאי ישועה וכו' וז"ש אדון המושיע וכו' וכן הספירה שלו נצח. ואי' בגמ' (ברכות נ"ח.) והנצח זה מפלתה של אומה הרשעה שבו יהי' נצחת גוג ומגוג ובמד"ר (אמור פ' ל') עמש"נ נעימות בימינך נצח משל כו' מאן דנסב באיין בידי' אינן ידעין דאינון נצוחיא כו':
1