פרי צדיק, חג הסכות כ״בPeri Tzadik, Sukkot 22
א׳בזוה"ח (תולדות) כשחשב ז' המוספין כנגד ז' רועים אי' בשבתא לקבל צדיק יסו"ע דאיקרי כל ואיקרי מוסף שבת לאוספא לי' עידונין ממוחא סתימא. ולמה פרט בזה שנקרא מדת יוסף כל. אך הענין דמתרגמין כי כל בשמי ובארץ דאחיד בשמיא וארעא. והיינו שההמשכה ביחוד קו"ה ושכינתי' ו' ה' היא ע"י יוסף. וכן יש שמים עלאין וארץ תתאה דהיינו י"ה וכמש"כ בזה"ק (האזינו רפ"ו ב') ואות ו' הבריח התיכון מבריח מן הקצה וגו' והיא מדת יעקב דאחיד לעתי"ק וכו' כמ"ש בזה"ק (ח"ב קע"ה ב') וזה ההמשכה הוא ג"כ ע"י יוסף שהוא ו' זעירא המילוי וכמ"ש בזה"ק (ח"א קפ"ב ב') דכל דיוקנא דיעקב הוה ביוסף כו' ותרוייהו כחדא אזלי ודא הוא רזא דאת ו"ו דאזלי תרוייהו כחדא כו'. וז"ש דמוסף שבת התוספות קדושה משבת שהוא מדת מלכות הוא ע"י יוסף צדיק יסו"ע דאיקרי כל וע"י ההמשכה מעתיקא וכל המדות עד ה' שבת תתאה. וז"ש לאוספא לי' עידונין ממוחא סתימא. וזה ענין אושפיזא של יוסף שהיא הכנה להו"ר אושפיזא של דוד שהיא מרכבה למדת מלכות שע"י יוסף ההמשכה מכל המדות למלכות מבריח מן הקצה אל הקצה. אך לכאורה איך יתכן שיהי' המשכה ע"י יוסף אף קדושת משה ואהרן שנולדו אחר יוסף. אך באמת יעקב אבינו מרכבה לשם הוי"ה וכל המדות היו כלולים בגופו כפי שנחשבו בפתיחת אליהו נו"ה תרין שוקין כו' וז"ש במדרש (ב"ר פע"ז) ויגע בכף ירכו נגע בצדיקים ובצדקות בנביאים ונביאות שהם עתידין לעמוד ממנו כו' והיינו שאף שעל יעקב לא הי' לו שום טענה אמר שבזרעו עדיין יש טענה שלא נתבררו במדת אמת ליעקב. ואחז"נ ויבא יעקב שלם שנתרפא מצלעתו (כמ"ש שבת ל"ג: ובר"ר שם פע"ט) והיינו שנתברר שמטתו שלמה ואז ההמשכה מכל הו' מדות למדת כנס"י אף קדושת משה ואהרן שהם מרכבה למדת נו"ה שמשם יניקת הנביאים ואף שלא נולדו עדיין וכאמור. וז"ש בזה"ק (בהשמטות לס' בראשית רס"א ב') במ"ש הלל (סוכה נ"ג.) אם אני כאן הכל כאן כו' הוה רמיז ואמר אי שכינתא דאיקרי אנ"י שריא כאן הכל כאן ההיא אתרא דאיקרי כל דאתי לאזדווגא בה. ואף דכל מדת צדיקי רק כשיש השראת שכינה וזיווג קוב"ה ו' הבריח התיכון וגו' אז מדת כל כאן שההמשכה ע"י מדת צדיק יסו"ע דאיקרי כל והיא ו' המילוי כאמור:
1
ב׳אך בסידור שער שמים מהשל"ה הק' אי' סדר האושפיזין האבות יוסף משה אהרן דוד כתולדתם. ולכאורה היא נגד המפורש בכ"מ בזוה"ק בסדר הז' רועים יוסף מרכבה למדת יסו"ע וכסדר האושפיזין מהאר"י הק'. אך באמת נמצא גם בזה"ק (בהשמטות שם לעיל מיני') דחשב האושפיזין ביומא רביעאה לקבל דרגא דיוסף ביומא חמשאה לקבל דרגא דמשה ביומא שתיתאה לקבל דרגא דאהרן. ובאמת גם בזה"ח (תולדות) דחשיב סדר הרועים מרכבה להמדות וחשיב יוסף מרכבה למדת יסוד מ"מ בתחלה כשחשב הז' רועים חשב אבהן דעלמא איצוי"ע יוסף ומשה ואהרן ודוד. ובאמת אלו ואלו דא"ח שיש סעד גם לסדר הזה דחשב יומא רביעאה נגד יוסף שבד' נתלו המאורות שהיו מאור הראשון וכ' אור זרוע לצדיק. וכן חשב בגמ' (ברכות נ"ח.) והנצח זו מפלתה של מלכות הרשעה וכו' ויז נצחם וגו' והיינו נגד יוסף שע"י משיח בן יוסף יהי' הניצוח שעשו נופל בזרעו. וכן חמשאה לקבל דרגא דמשה דאי' בזה"ק (רע"מ פנחס רכ"ג ב') ונתן ההוד למשה שנא' ונתת מהודך עליו. וכ"ה בתיקו' (תי' י"ג כ"א א') דאיהו הוד דיהיב למשה. ובתוס' (שבת פ"ח.) שני כתרים של הוד היו לפיכך כשנטלן משה קרן עור פניו. וכ"ה בתנחו' (סו"פ תשא) ומנין זכה משה לקרני הוד וכו'. וחשב ביומא שתיתאה לקבל דרגא דאהרן עפמ"ש בזוה"ק (ח"ג נ"ג ב') אהרן שושבינא דמטרוניתא וכו' והיינו שהוא מקרב כנס"י לקוב"ה והוא המכפר והמטהר לכנס"י והיינו מדת כל שמקרב ישראל לאביהן שבשמים. אך ההבדל בין ב' הדיעות הוא כעין מחלוקת ר"ה ור"ח (סוטה ה'.) ח"א אתי דכה וח"א אני את דכה והיינו דלמ"ד אתי דכה נחשב אהרן מדת כל שמקרב ישראל לאביהן שבשמים אתי דכה. ולמ"ד אני את דכה יוסף מדה ששית כל שמחבר שמים וארץ שמים עליונים שממשיך כל המדות לכנס"י. וכחשבון האושפיזין שסידר האריז"ל יוסף מדה ו' וכן אנו אומרים וכמ"ש בגמ' ומסתברא כמ"ד אני את דכא וכו'. ויוסף הוא הכנה להו"ר שכנגד דוד מלכא משיחא שאז יהי' הישועה הגדולה הושענא רבא (ומ"ש בזה"ק (שם בהשמטות) לקבל דרגא דאהרן דאחיד בהו"ד היינו מתחלה הסדר אני את דכה והוד דרגא דאהרן בחסד דאברהם. ואחר שעוברים ימי החג דרגא דאהרן אחיד במדה ששית שמקרבן לתורה ומקרב כנס"י להשי"ת כמ"ד אתי דכה ואלו ואלו דא"ח כן שמעתי בקו"פ מהכותב):
2