פרי צדיק, חג הסכות כ״זPeri Tzadik, Sukkot 27
א׳להושענא רבה
1
ב׳הנה בכל האושפיזין קדישין מצינו שעשו משתה וסעודה בעת שנתבררו בשלימות בחינתם באברהם מצינו ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל וגו' וביצחק ועשה לי מטעמים ואוכל מכל. וביעקב ויזבח יעקב זבח בהר הכל כמו שדברנו בימים הקודמים. וגם ביוסף מצינו וטבוח טבח והכן ואמרו ז"ל (ב"ר פצ"ב) שהי' סעודת שבת. ובמשרע"ה לא מצינו שעשה סעודה מפני שעיקר ענינו הי' רק בגבהי מרומים ומסולק מעניני עוה"ז רק לתורה מן השמים ובאהרן הכהן מצינו ויבא אהרן לאכל לחם גו' לפני אלהים כי זה הי' כל עניניו כש"נ בו לחם אלהיו יאכל. זולת בדוד הע"ה לא מצינו שעשה משתה וסעודה רק אדרבה מצינו שכל ימיו הי' שרוי בתענית כדאיתא במדרש (ילקוט דברי הימים א כ״ב:י״ד) ע"פ והנה בעניי הכינותי שבעד כל תענית הקדיש דמי הסעודה לביהמ"ק. וגם ע"פ ולבי חלל בקרבי שהרגו בתענית והיינו כי כל הששה מדות המה בחי' משפיעים ויש להם הארה ובחי' דוהמע"ה הוא נגד בחי' מלכות דלית לי' מגרמי' כלום רק מה שמשפיעים בו המדות. והוא כמו קדושת יום השבת נגד שיה"מ שברכאין דכולהון בי'. ועבור זה בכל ימי הסוכות עושין הנענועים בלולב להמשיך האור הפנימי וגם עושין הקפה עם הלולב כדי להמשיך האור מקיף בכל יום פעם אחת לפי' בחי' דילי' זולת ביום השביעי עושין ז' הקפות כדי להמשיך מכל המקיפים לבחי' מלכות. ובכל יום אומרים הושענא אחת לפי' בחי' דילי' היינו למען אמיתך היא בחי' אברהם שהוא הכיר גדולתו של הקב"ה כמו שנפרטו בהושענא זו כל התוארים ושבחי השי"ת ואבן שתי' הוא נגד בחי' יצחק שהוא הכיר את קדושת מקום המקדש כאמרם ז"ל (זבחים ס"ב.) שבנו את המזבח במקום שהכירו אפרו של יצחק וכן נאמר אחר העקידה אשר יאמר היום בהר ה' יראה. ואום אני חומה המדבר בקדושת אומה ישראלית הוא בחי' יעקב שממנו נשתלשל קדושת ישראל. ואדון המושיע וגו' הוא נגד בחי' משרע"ה כי הי' ברור זאת לנגד עיניו שמושיע אין בלתו ית'. ואדם ובהמה בשר רוח ונשמה הוא נגד בחי' אהרן הכהן שזהו היה בחינתו שושבינא דמטרוניתא היינו דייקא שבכל הדברים שפלים שבארץ נמצא בהם השראת קדושתו ית' ומשרע"ה הוא שושבינא דמלכא היינו ששורש הקדושה הוא ברום המעלות מסולק מכל עניני עוה"ז כנ"ל. ואדמה מארר הוא בחי' יוסף כש"נ ויכלכל יוסף וגו' היינו השפעת הברכה בכל הנמצאים. ולמען איתן וכו' הוא בחי' דוהמע"ה דלית לי' מגרמי' כלום רק הוא תולה בזכות אחרים למען וגו' והגם שנזכר שם ג"כ למען זכות דוד הוא רק מצד בחי' כנס"י שנפשו כלולה מהם. והנה עכ"ז בפעם אחת מצינו אצל דהע"ה שנאמר בו וישאל וישימו לחם ויאכל וזה הי' דייקא אחר שקיבל ענשו מהילד שהמה הי' יראים לומר לו כש"נ הן בעוד הילד חי וגו' אמנם לפי בחינתו דייקא אז עשה סעודה כאשר נודע לו שנגבה ענשו בעוה"ז והיינו שחייב לברך וכו' כשם שמברכין על הטובה בשמחה כי אצלו הי' השלימות הבירור דייקא בעת שנתייסר בעוה"ז וכאמרם ז"ל על מזמור לדוד בברחו וגו'. וגם אמרו שאמר למה הרצועה תלוי' הכוני בה כי הוא הי' הנפש הראשון שנטבע בקליפה מפגם של אדה"ר ומשם דייקא בירר את נפשו בסיגופים כש"נ עת אשר שלט אדם באדם לרע לו דייקא. וכבר דברנו מזה שמספר המקראי קודש המה שבעה ימים בשנה היינו יום ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות וראש השנה ויום ראשון ויום השמיני של חג והיום השביעי הוא יום הכפורים והוא כענין קדושת יום השבת לשיה"מ וכמו"כ יוהכ"פ שנקרא שבת שבתון הוא השבת של המקראי קודש דישראל מקדשי לי' והוא נגד בחי' דוהע"ה לכן ג"כ אין בו אכילה ושתי' כי כן הוא בחי' מדה השביעי מצד קדושת ישראל לפרוש א"ע מכל הנאות העוה"ז. אמנם בשלמה המלך ע"ה מצינו בו דייקא ויעש משתה לכל עבדיו ואמרו ז"ל (שהש"ר פ"א ט') שעושין סעודה לגמרה של תורה וכל עניניו הי' דייקא ע"י קדושת הסעודה כש"נ ויהי לחם שלמה וגו' כי כמו שהי' משרע"ה השורש של תושב"כ הי' מסולק מכל עניני העוה"ז ואהרן הכהן הי' בחינתו דייקא להמשיך בחי' הקדושה בכל עניני הגשמיים שבהעוה"ז כענין אכילה ושתי' וכמו"כ בחי' דוהמע"ה שהוא שרש של תושבע"פ הי' מסולק מכל עניני העוה"ז. וכנגד זה הי' שלמה בנו דייקא להמשיך קדושה בכל הדברים גשמיים ובתענוגי עוה"ז ובחי' דוד ושלמה המה נגד בחי' משיח בן יוסף ומשיח בן דוד כש"נ לדוד רק אתה לא תבנה הבית כי איש מלחמות אתה ודמים רבים שפכת והיינו בחי' משיח בן יוסף שיהי' לו ג"כ מלחמה עם האו"ה והיינו מדת יוסף הצדיק איזהו גבור הכובש את יצרו כי שאור שבעיסה ושעבוד מלכות המה ענין אחד כי כמו שנמצא בלב התגברות היצה"ר כמו"כ נמצא לעו"ז או"ה בפועל שיש להם כח הזה בקליפה שעומדים על האדם ונצרך להלחם עמהם לכן הי' לדוד הע"ה מלחמות רבות עד שכבשם תח"י בעת שכבש את יצרו מכל וכל. וכמו"כ הוא ענין משיח בן יוסף שיהי' לו מלחמה מבחי' גבור הכובש את יצרו. אמנם החילוק הוא שבחי' יוסף הוא המלחמת היצר קודם החטא שלא יהי' ניסת לעצתו. ובחי' דוהע"ה הוא המלחמה גם אחר הקלקול שאירע לו לבל יפול לבו מזה רק להתגבר עליו עכ"פ מכאן ולהבא כידוע שהוא הגבר הוקם עולה של תשובה אמנם בחי' שלהמע"ה הוא נקרא איש מנוחה שאין לו שום מלחמה מצד היצה"ר שכבר הוא כבוש תחתיו ולכן אין לו ג"כ שום מלחמה עם האומ"ה וזה יהי' בחי' משיח בן דוד שנאמר בו וישתחו לו כל מלכים וגו' מפני שיהי' תכלית השלימות גם בביטול התגרות היצה"ר כש"נ והסירותי את לב האבן מקרבכם:
2