פרי צדיק, חג הסכות ל״דPeri Tzadik, Sukkot 34
א׳ענין ברכות גשמים ביום הזה כי גשמים הוא השפעת חיות הנבראים וביום הזה אחר יוה"כ וחג הסוכות נקלט חיות חדשה בלב נפשות ישראל להיות נקלטים כל השבע מדות שבקדושה בלב בהתחדשות קבלה של דברי תורה בלב וזהו ענין ירידת גשמים ביום הזה השפעת טיפה של חיים בלב. ועל יום זה רמזו חז"ל (בתענית ז.) גדול יום הגשמים (כדאי' בסה"ק עבודת ישראל) וי"ל שעל זה רמזו חז"ל שבעה פעמים גדול יום הגשמים נגד בחי' שבעה המדות שבקדושה הנשפעים בחיות חדשה בלב נפשות ישראל. הראשונה גדול יום הגשמים כתחיית המתים הוא נגד בחי' מדת חסד לאברהם שתחיית המתים הוא מבחי' חסדים גדולים ולזה קורין בחג הפסח שהוא מבחי' חסד במתי יחזקאל כי תחיית המתים יהי' בפסח ע"י מדת חסד. ואיכא מ"ד שגדול יום הגשמים יותר מתחיית המתים דאילו תחיית המתים וכו' כי תחיית המתים הוא התחדשות חיות לגוף לאחר שמת ואין זה רבותא כל כך מפני שבמתים חפשי מן המצות ואין לו בחירה. אבל יום הגשמים הוא השפעת חיות הקדושה גם לרשעים שבחייהם קרוים מתים. והוא עודנו עומד בבחירתו להרע ועכ"ז השי"ת מטיף לו טיפת חיים של התחדשות בקדושה הוא רבותא יותר מתחיית המתים בגוף. והשני הוא גדול יום הגשמים כיום שנתנה בו תורה הוא נגד בחי' גבורה שבקדושה כי אורייתא מגבורה נפקא. וגם בזה איכא מ"ד יותר מיום משנתנה בו תורה. כי ענין מ"ת שהי' בחג השבועות לא נקלטו הד"ת בלב המקבל רק ע"י ההכנה של נעשה ונשמע זוכין למ"ת. היינו הנתינה מצד הנותן. ועוד אין לו קיום בלב כמו שהי' בפעם ראשון עד אחר יוה"כ שנתנו הלוחות שניות. ואחר חג הסוכות זוכין ביום הזה לקבלת הד"ת שיהי' נקלט בלב להתקיים בו. ולכן הוא גדול מיום שנתנה בו תורה. והשלישי הוא גדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ הוא נגד בחי' יעקב אע"ה שהוא כולל של כל נפשות ישראל לבל ידח ממנו נדח. גם אם קלקל הרבה במעשיו. בורא אותו השי"ת בריה חדשה כבריאת שמים וארץ שהי' יש מאין. כי האין הוא המקור של הבריאה שהוא קרקפתא דתפילין ולשם מגיע התקשרות ישראל בשורש והוא בחי' יעקב כי תפילין דמרי עלמא כתיב בהו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ (ברכות ו'.) וזה שהתפלל דהע"ה לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי מכלל דאיכא טמא (סוכה נ"ב.). והיינו לאחר אותו המעשה שאירע לו נתודע לו שאין לבו חלל בקרבו כמו שסבר. וע"כ בקש מהשי"ת שיברא לו לב חדש ורוח נכון וזהו בחי' שע"צ יום הגשמים כנ"ל. והרביעית הוא גדול יום הגשמים שאפי' ישועה פרה ורבה בו כי זהו נגד בחי' משה שהי' הראשון לגאולה וישועה. והג' מדות של האבות הקדושים המה נגד הגוף ותרין דרועין ושני המדות נו"ה שהמה בחי' משה ואהרן המה התפשטות של הגוף לישועה וברכה שיהי' פרה ורבה. וכן החמישית שהוא נגד בחי' אהרן הוא גדול יום הגשמים שאפי' פרוטה שבכיס מתברכת היינו התפשטות הברכה בכל ענינים שאפי' מטבע מתברכת שהוא דבר שחוץ לדרך הטבע והוא מבחי' אהרן כש"נ זקן אהרן שיורד ע"פ מדותיו כטל חרמון כי שם צוה ד' את הברכה חיים עד העולם. והששית הוא גדול יום הגשמים כיום קיבוץ גליות הוא נגד בחי' יסוד שבקדושה המקבץ נדחים מארבע כנפות הארץ היינו כל הנציצות הקדושה שנתפזרו והוא ענין קיבוץ גליות כידוע מברכת תקע בשופר וקבצינו יחד מארבע כנפות הארץ. והשביעית הוא גדול יום הגשמים שאפי' גייסות פוסקות בו הוא נגד בחי' מלכות שבקדושה כידוע שרגלי' יורדות מות. לכן יארע לפעמים גייסות החוטפים ובוזזים ושוללים מהקדושה בלא דעת וכוונה. כענין שאירע ליוסף הצדיק הגם שעמד בנסיונו נשלל ממנו שלא לדעתו וזה פועל יום הגשמים שלא יהי' נשלל כלום מהקדושה ח"ו שלא מדעת. והנה יש ג"כ בהגמ' הנ"ל מספר שבע פעמים אין הגשמים נעצרים אלא בשביל כו' ובאמת הוא מחוסר הבנה שאין הגשמים נעצרים אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואינם נותנים הוא השביעית במספר. ומשמעות הלשון הוא שגם אם יהי' בישראל כל החטאים שחוץ מזה כל הששה שנאמרו לפני' לא יעצרו הגשמים עבור זה עד שיהי' בהם קלקול הקטן הזה של פוסקי צדקה ברבים וזה בלבד יפעול עצירת גשמים. ובכל השבעה נאמר ג"כ אין הגשמים נעצרים אלא כו' שמשמעה ג"כ שלא יפעלו כל החטאים האחרים לעצירת גשמים רק חטא זה ונראה כסתרי אהדדי. אמנם הענין הוא שהתנהגות השי"ת בעולמו הוא ע"פ שבע מדות הקדושים ויש עתים קבועים שהנהגה הוא בפרט מדה ידוע בחסד או ברחמים כידוע ליו"ח. ולזה נזכרו שבע פעמים אין הגשמים נעצרים ג"כ נגד קלקול בחי' שבע מדות הק' ובכל עת וזמן שהתנהגות השי"ת הוא באיזה מדה ידוע לא יפעול אז כל החטאים של המדות אחרות לבחי' עצירת גשמים זולת החטא של התנהגות המדה שבאותו זמן. לכן אין הגשמים נעצרים הראשון הוא אלא א"כ נתחייבו שונאיהן של ישראל כלי' מפני שהוא נגד בחי' חסד שהוא ענין התפשטות הטובה עד בלי גבול לרעים ולטובים. ובעת שהשי"ת מנהג עולמו במדה זו ולא יועילו כל החטאים אחרים לעצירת גשמים אלא א"כ ח"ו כל הדור חייב כלי'. ובזה יהי' ח"ו פגם גם בהנהגת בחי' חסד הגדול. וכן אין הגשמים נעצרים השני הוא אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות והוא ענין הנהגת מדה במדה כמאמר חז"ל ע"פ ואיש את קדשיו לו יהי' כל שאינו מעשר את פירותיו ותבואתו אין שדהו עושה וכו' והוא נגד בחי' גבורה שבקדושה וצמצם התנהגות עפ"י מדה במדה. ולזה כאשר באותו זמן התנהגות השי"ת במדת הגבורה אין פועל שום חטא רק המנגד לאותו מדה וכן אתה דן את כולם על דרך זה. והנה יש עוד שני מימרות בגמ' אין הגשמים יורדים אלא א"כ נמחלו עוונותיהן של ישראל. ואח"ז אין הגשמים יורדים אלא בשביל בעלי אמנה שנא' אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף והוא לרמז דברנו הנ"ל שענין ירידת גשמים מרמז על השפעת התחדשות החיות של ד"ת להיות נקלט בלב ביום שמיני עצרת והוא דייקא לאחר יוה"כ שכבר נמחלו כל עונותיהם של ישראל והיינו שנתקנו כל הפגמים של נפשות ישראל מהעבר. ואח"ז בשבעה ימי החג הסוכות נשרש האמונה בנפשות ישראל על להבא להיות חוסים בו ית' והוא ע"י מצות סוכה דיתבו תחות צילא דמהימנותא ועי"ז זוכין בשמיני עצרת להיות נקלט הקדושה בלב בהתחדשות חיות הקדושה שהוא ענין ברכת גשמים בשע"צ וכנ"ל וזהו אין הגשמים יורדים אא"כ נמחלו עונתיהם ביוה"כ ואלא בשביל בעלי אמנה ע"י קדושת חג הסוכות באים לקדושת יום שע"צ:
1