פרי צדיק, חג הסכות ל״הPeri Tzadik, Sukkot 35
א׳הנה בכל סעודת יו"ט אומרים דא הוא סעודתא דקוב"ה ושכינתי' ובסעודת שבת חלוקים לג' בחי' כי סעודת הלילה הוא דחקל תפוחין קדישין והיינו בחי' שכינתא שהוא בחי' כנס"י כש"נ כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל והיינו בחי' האתערותא דלתתא מצד נפשות ישראל לקבל קדושת שבת בכניסתו כש"נ זכור את יום השבת זכרהו בכניסתו. ושני הסעודות של היום בחי' ע"ק וז"א המה מבחי' השפעת הקדושה מלעילא מקדושת שבת דקביעא וקיימא כש"נ כי אני ה' מקדישכם והיינו בחי' קוב"ה. וביו"ט בכל הסעודות כלולים שניהם ביחד קוב"ה ושכינתי' כמו שאומרים בכל המצות לשם יחוד קוב"ה ושכינתי' והיינו יחוד ז"א עם חקל תפוחין ת"ת ומלכות. והיינו כי קדושת יו"ט בא מצד אתדל"ת דישראל מקדשי לי'. ועכ"ז בא ג"כ מכח אתדל"ע כמו שתיקנו חז"ל בנוסח הברכה מקדש ישראל והזמנים שהשי"ת מקדש את ישראל ועי"ז המה ביכולתם לקדש את הזמן כענין קדושת כלי שרת שלאחר שמקדשים אותם בפה יש בכחם לקדש מעצמם כל הבא בתוכם. וממילא מופיע גם בחי' עתיקא קדישא בסעודת יו"ט מצד סעודת מצוה כי זה פעל אאע"ה בסעודת מצוה הראשונה שעשה שהופיע בה בחי' עתיקא כש"נ ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק ואמרו ז"ל (ב"ר פנ"ג) גדול העולמים הי' שם והיינו שהופיע בה בחי' ארך אנפין וזה נקרא גדול העולמים למעלה מן השגה ודייקא בסעודת מצוה זו של מילת יצחק אע"ה שנימול לשמונה תחלה ובזה נתברר בחי' גזעא ושרשא דישראל והיינו שקדושת ישראל המה מבטן לשמך נמולים ונשרש בהם הקדושה למעלה מן הדעת ועי"ז גם כל הנאתם ותענוגים בהעוה"ז בסעודת מצוה המה נכללים בקדושה כדאיתא בכתבי האר"י ז"ל שבסעודת שבת גם אם אוכל להנאת גופו הוא נכלל בקדושה. וכמו שרמזנו בזה דאברהם קרי אז תתענג על ה' והיינו בחי' סעודתא דעת"ק שהעונג שלו הוא למעלה מבחי' שם הוי' ב"ה והיינו שהוא למעלה מהשגה כי באמת אין זאת בכח לומר זכיתי לבי שאיני מכוון להנאת עצמי כי אפי' חסיד שבחסידים וכו' (ויק"ר פי"ד) ועבור זה אפי' המתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה (כריתות י"ט:) ועכ"ז מעיד השי"ת על ישראל שכל הנאתם בסעודת מצוה וכמו"כ שאר הנאות של מצוה שהמה רק לשמו ולזכרו ית' ועל רמז זה דרשו חכז"ל (פסחים קי"ט:) ע"פ ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק שעתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק כי ידוע ששכר מצוה הוא המצוה בעצמה היינו שיזכה בזה הענין בעצמו. כעניון ת"ח אין להם מנוחה בעוה"ב שנא' ילכו מחיל אל חיל (ברכות ס"ד.) והיינו שע"י עסקם בתורה בעוה"ז יזכו לעוה"ב להתענג בעסק ד"ת וכמו"כ ע"י הסעודת מצוה שמקיימים בהעוה"ז יזכו עי"ז להסעודה של הצדיקים לע"ל שהוא תכלית העונג של הקדושה כידוע בסה"ק וכאמרם ז"ל שע"י קיום מצות סוכה יזכה לישב בסוכת עורו של לויתן:
1