פרי צדיק, חג הסכות מ״טPeri Tzadik, Sukkot 49
א׳איתא בתיקונים (תיקון כ' מ"ח ב') כד נטלא מאימא עילאה דאיהו שמחת תורה וכו' כד"א בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו ביום חתונתו דא שכינתא תתאה וביום שמחת לבו דא שכינתא עילאה. כי ענין שכינתא תתאה הוא יראה מבחי' ה' תתאה וכדאיתא בהרמב"ם ז"ל שעל זה מסוגל נפש ישראל שמיד שיחשוב שהשי"ת עומד לנגדו מיד תפול עליו היראה והפחד והוא בחי' השם של אדנ"י כמוש"נ ואם אדונים אני אי' מוראי. וזהו ביום חתונתו דא שכינתא תתאה כי במ"ת הי' בחי' התגלות יראה זו ביתר שאת וכש"נ וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק אולם יש ענין עוד יותר פנימי כש"נ ובאו במערות צורים מפני פחד ה' ומהדר גאונו וכמש"נ ובמורא גדול זו גילוי שכינה והוא בחי' שכינתא עילאה הנק' ביום שמחת לבו והיינו שנכנס הארה בפנימיות הלב ומזה נתמלא הלב שמחה והוא בחי' שמחת תורה. והגם שגם בחי' יראה תתאה נצרך להיות ע"י התפעלות לבו כי בלא זה נאמר למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין. אמנם זה נקרא רק בחי' התגלות הלב דהיינו רק בלב חכם לימינו. אבל הלב כסיל לשמאלו. והוא עדיין בתקפו אמנם בחי' שכינתא עילאה הנקרא ביום שמחת לבו היינו שכל פנימיות לבו נעשה מלא מד"ת עד שנתבער גם הלב כסיל משמאלו. וכדאיתא בתיקונים בינה לבא ובה הלב מבין ויש רמז לזה בפסוק לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו. והיינו שהיצה"ר הנק' כסיל מסית לאדם שלא יחפוץ בתבונה שהוא בחי' בינה ובה הלב מבין שיכנסו בו ד"ת בפנימיות הלב מפני שיודע זאת היצה"ר שעי"ז יתבער מלבו מכל וכל כי אם בהתגלות לבו היינו שעכ"פ זאת מסכים עם האדם שיהי' לו היראה בהתגלות הלב מפני שעי"ז לא יתבער עכ"פ מלב כסיל לשמאלו. והגם שגם זאת לא ניחא להיצה"ר. עכ"ז יחפוץ יותר מבתבונה כנ"ל:
1