פרי צדיק, חג הסכות מ״חPeri Tzadik, Sukkot 48
א׳וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים מה שנקרא משה איש האלהים דוקא בפ' זו הענין דאיתא בספרי. שממקום שסיים יע"א ע"ה לברך את בניו משם התחיל משה לברכן שנ' וזאת הברכה מוסיף על ברכה ראשונה שברכן יעקב וזאת אשר דבר להם אביהם. ויש להבין מה זה סיום ברכות הא אחר שסיים הברכות אמר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם. אך כל הפסוק זה מיותר דהא רואין שזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם ואם נאמר שכונת הספרי עמש"נ איש אשר כברכתו ברך אותם דאי' במד"ר והובא בפירש"י שכללן יחד בגבורה וכו' הי' די לכתוב כל אלה שבטי ישראל שנים עשר איש אשר כברכתו ברך אותם. אך באמת כמה שבטים שלא ברך. לשמעון ולוי קנטר וכן לראובן אך התחיל הפרשה הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם. והיינו שיכנסו דבריו ללב וע"י שאמר להם דברי קנטורים עשו תשובה וזכו לברכה. וזש"נ וזאת אשר דבר להם שהכניס בהם מדת זאת שהוא מדת מלכות (כמ"ש באורך בתקו"ז ק"י סוע"ד וקי"א רע"א וזח"ג קט"ו וש"מ) ויברך אותם כולם אף אותם שקנטר ברכם בזאת שיכנסו הדברים ללב ועי"ז יזכו לברכה. והיינו שיע"א בעצמו זכה לאספקלריא דנהרא (כמ"ש זח"א ק"כ ע"א) והיינו שם הוי"ה. אבל לבניו שבטי יה כנס"י לא יכול להכניס רק מדת זאת שהוא ג"כ מפורש לעין כמו זה. אך הוא לשון נקבה אספקלריא דלא נהרא. וזה הי' ברכה אחרונה של יעקב שסיים בה וממנה התחיל משה רבנו שהוא ג"כ זכה לאספקלרי' דנהרא (כמ"ש יבמות מ"ט. וש"מ) אך להכניס לישראל לא יכול רק מדת זאת אספקלריא דלא נהרא וזש"נ וזאת הברכה ומשו"ה כ' כאן איש האלהים בעלה דמטרוניתא שהופיע בישראל ממדת מלכות מדת זאת:
1