פרי צדיק, חג הסכות נ״בPeri Tzadik, Sukkot 52
א׳מצינו בתורה שמחה בג' זמנים בחג הסוכות ובשבועות ויום שמחתכם נדרש (ספרי בהעלותך) אלו השבתות והוא עפמ"ש במדרש (שהש"ר א' ז') נגילה ונשמחה בך זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו אין אנו יודעים במה לשמוח אם ביום אם בקב"ה בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך בך בהקב"ה בך בישועתך בך בתורתך בך ביראתך בישועתך נגד סוכות שאחר יוה"כ שהוא ישועה מכל רע כמ"ש (מד"ר אחרי) ישעי ביוהכ"פ כל ימי הסוכות צועקים הושענא והושיעה נא מכל היצה"ר שנזכה ליישר הלב להוריק כל רע מלב כסיל וישרים לשמחה דכ' ולישרי לב שמחה (כמ"ש תענית ט"ו.) בך בתורתך נגד שבועות זמן מתן תורה וכ' פקודי ה' ישרים משמחי לב. ביראתך נגד שבת דאי' (תענית ח': ופירש"י שם) יראי שמי שומרי שבת ובירושלמי (פ"ד דדמאי) אימת שבת על ע"ה ואיתא (סא"ר רפ"ג) שמחתי מתוך יראתי. וז"ש ישמחו במלכותך כו' מלכות שם א"ד איהי יראה ושרי' בה יראה (זח"א ה' ע"ב) וכמש"נ ואם אדונים אני אי' מוראי ובגמ' (קידושין ל"ב:) מלך שתהא אימתו עליך. ובחג הסוכות נזכרו ג"פ שמחה א' באמור בד' מינים ושמחתם לפני ה"א שבעת ימים. וב"פ בראה ושמחת בחגך וכו' והיית אך שמח דסוכות כולל כל הג' שמחות בך בישועתך עפמ"ש (מ"ר אמור פ' ל') מאן דנסיב באיין בידי' אנן ידעין דאינון נצוחיא כו' ולולביהון ואתרוגיהן בידם אנו יודעין דישראל אינון נצוחיא. בך ביראתך עפמ"ש (זח"ג ק"ג ע"א) ישבו בסוכות תחות צלא דמהימנותא כו' וכל מאן דאיהו ברזא דמהימנותא יתיב בסוכה (שם ע"ב) ובזה"ק (שם ר"ל ע"א) איהי אמונה איהי יראה ושריא בה יראה שע"י האמונה שמשים אל לבו שממ"ה עומד עליו ורואה במעשיו מיד יגיע אליו היראה וכו' (רמ"א ריש א"ח) ושמחתי מתוך יראתי. בך בתורתך נגד מש"נ והיית אך שמח שנדרש (סוכה מ"ח.) לרבות שמע"צ והיינו הבטחה שיהי' הויה להשמחה וזהו בתורתך דשמע"צ נביעי דאורייתא ובא"י מסיימין בו התורה ומקיפין בס"ת שיהי' אור מקיף מהד"ת דחג הסוכות נקרא בלשון חכמים סתם חג וחג לשון מחול (כמ"ש תוס' חגיגה י'. ד"ה חיגו) מלשון יחוגו וינועו כשכור והיינו בהיקף ובסוכות מקיפין להס"ת בד' מינים כמו שהי' מקיפין במקדש למזבח ובשמע"צ יעקב רישא לחדוותא כו' (כמ"ש זח"ג ק"ד ע"ב) שכל אחד מישראל זוכה לקדושת יע"א ע"ה שהי' מרכבה לשם הוי"ה שהוא התורה כמבואר בזה"ק אורייתא שמא דקב"ה (כמש"ש צ"ח סע"ב ק"א ע"א וש"מ) ושמחין ומקיפין בתורה. וש"ת כולל כל ג' השמחות וז"ש כי חיים הוא לנו עוז ואורה ג' לשונות חיים הוא נגד מ"ש בך בתורתך שהתורה נקראת חיים וכמש"נ ראה נתתי לפניך את החיים. עוז נגד בך בישועתך כמש"נ אשרי אדם עוז לו בך אין עוז אלא תורה (כמ"ש זח"ג רס"ט סע"א) וכתיב ה' עוז לעמו יתן ונדרש על מ"ת (זבחים קט"ז.) והישועה עיקרה מיצה"ר שהיא השונא ואויב כמש"נ (סוכה נ"ב) שלמה קראו שונא (במ"ר וירא פנ"ד) גם אויביו ישלים אתו זה יצה"ר ולית לך מלה לתברא יצה"ר אלא אורייתא (זח"א ר"ב ע"א) ואורה היינו בך ביראתך דעיקר האור שיאיר לפניו שממ"ה עומד עליו ורואה במעשיו וכמ"ש (ברכות כ"ח:) כמורא בו"ד א"ל תלמידיו עד כאן וכו' והיינו שיש יראה יותר מזה שממ"ה עומד עליו ורואה במעשיו וזה עיקר האור והאר עינינו בתורתך. וז"ש (מ"ר אחרי) ה' אורי בר"ה והוא עדמ"ש ת"ז (ריש תי' מ"א) תשר"י ודא דרועא תניינא יש"ת חשך סתרו אשתאר ר' איהי רא"ש השנה כו' ואז היראה והפחד מאימת הדין וזה האור ה' אור לי וזהו בך ביראתך ושמחתי מתוך יראתי השלימות היראה שמביא לשמחה:
1