פרי צדיק, חג הסכות ז׳Peri Tzadik, Sukkot 7
א׳איתא בזוה"ק (ח"ג ק"ג ב') ע"פ בסוכות תשבו שבעת ימים ולבתר ישבו בסוכות וכו' אלא קדמאה לאושפיזין תניינא לבני עלמא וכו' תיבו אושפיזין עלאין תיבו אושפיזא מהימנותא זכאה חולקיהון דישראל דכתיב כי חלק ה' עמו וגו' ענין האושפיזין היינו הארת שבעה מדות הק' הנקראים שבעת ימים וכדאיתא שם בזוה"ק כד"א כי ששת ימים עשה ה' וגו' ונפשות השבעה רועים הי' מרכבה כל אחד למדה שלו בהקדושה כידוע. והמה השרישו הארת הז' מדות הקדושים בכל נפשות ישראל. כי בחי' ג' האבות הק' נמצאו בכלל נפשות ישראל שהם רחמנים ביישנים גומלי חסדים. גומלי חסדים הוא מדת חסד לאברהם לגמול חסד עם כל הבריות אף למי שאינו ראוי ולזה יצא ממנו פסולת וביישנים הוא מדת יצחק כאמרם ז"ל (נדרים כ'.) למען תהי' יראתו על פניכם זה הבושה והוא בחי' הצמצום אמנם גם בזה יש פסולת. ורחמנים הוא מדתו של יעקב הממוצע ומזווג שני המדות לחנן ולרחם על מי שצריך וראוי. ובחי' משרע"ה היינו שהוא רבן של כל ישראל והשפיע להם התורה. ובחי' אהרן הכהן נאמר במ"ת ואתם תהי' ממלכת כהנים כי כן נקבעו בנפשות ישראל להיותם עובדים עבודת הקודש וכש"נ ואתם כהני ה' תקראו. ובחי' יוסף הצדיק נקראים כלל ישראל ועמך כולם צדיקים. ובחי' דוד המע"ה הוא הלב של כל ישראל כדאיתא בס' יצירה הלב בגוף כמלך במדינה. והוא הגבר הוקם עולה של תשובה והוא בחי' משיח שהוא יחיד ששב שמוחלין לכל העולם כולו והיינו שיכניס הדרך תשובה בלבבות נפשות ישראל וכמו"כ בכל דור ודור נמצא נפש כזאת המכניס הרהור תשובה בלב כללות נפשות ישראל. והארת הז' מדות הק' המה בכח כל נפשות ישראל להגיע אליהם מפני שכולם חלק אלהי ממעל וע"ז מביא הזוה"ק זכאה חולקיהון דישראל דכ' כי חלק ה' עמו ובקדושת הסוכה זוכין להיות נשפע בנפשנו הארת הז' מדות הק'. וע"ז מרמז בסוכות תשבו שבעת ימים קדמאה לאושפיזין היינו שאנו זוכין להיות נקבע בנפשינו הארת השבעת ימים. ולכן בא עיקר מצות סוכה באכילה ושתי' שהמה עיקר סיבת החיים של הנפש ועי"ז יהי' נשפע בנו החיים מהארת הק'. וע"ז נאמר בפ' הלשון למען ידעו דורותיכם וגו' ולא נאמר הלשון למען תזכרו כש"נ ביצי"מ למען תזכור את יום צאתך וגו' ע"כ דאינו כדי לזכור לבד מפני שזה נפעל במצות סוכה בחי' הדעת הוינו ההכרה והרגשת הלב בפנימיות הלב מהארת קדושתו ית' וע"ז מרמז בזוה"ק תיבו אושפיזין עילאין היינו הארה דלעילא הנשפע בכלל נפשות ישראל במצות ישיבת סוכה ותיבו אושפיזין דמהימנותא מרמז על ההכנה לזה מצד הנפש שהוא רק מפאת האמונה במאמר איהו אמת ואיהי אמונה דילי' איהו אמת היינו הארתו ית' הנשפע מלעילא להאיר אור כל הז' מדות הקדושות הללו בלב אמיתת השגחתו ית'. ובחי' כנס"י היינו כלל נפשות ישראל אין בכח הכנתם רק מבחי' אמונה להיותנו מוכנים לקבל הארה דלעילא מצד האמונה:
1
ב׳בסוכות שתקנו אכנה"ג לומר זמן שמחתינו. ולהבין הטעם למה דייקא בסוכות זמן שמחתינו יותר משאר המועדים שהמה לשמחה. ובודאי הזמן מיוחד לזה בחג הסוכות כמו בפסח זמן חירותינו שיצאנו ממצרים. ובשבועות זמן מתן תורתינו משום מ"ת. י"ל דזה למדו מלה"כ כי בפסח לא נזכר בתורה שום לשון שמחה רק ועשית פסח לה' אלהיך זולת בחג השבועות נאמר ושמחת לפני ה' אלהיך. כי בפסח הגם שהי' להם הארת פניו ית' אמנם מפני שהי' רק לשעה ומיד נכסה מהם לכן לא נזכר שם שום לשון שמחה עד חג השבועות שנגמר עסק של יצי"מ בשלימות במ"ת ולכן נאמר ושמחת לפני ה' אלהיך היינו שמזה נולד השמחה בלב מצד שהגיענו עד לפניו ית' וכידוע שכל המקראי קודש נעשה הרשימה שמאז לדורי דורות בהגיע הזמן הזה בכל שנה. והנה בחג הסוכות נאמר ג"כ ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים בהד' מינים והיינו ג"כ השמחה שנולד בלב לאחר מחילת העוונות ביוה"כ וזכינו בזה לבוא לפניו ית' בלי מסך המבדיל וע"ז אנו משמחים לפניו ית' בהד' מינים כדאיתא במדרש (פ' אמור) מאן דנסיב בעיין בידי' אינון ניצוחיא. אמנם עוד יש נוסף בחג הסוכות לשון ושמחת בחגך והיינו שמחה מיוחדת מהשי"ת המשמר אותנו מצד קדושת החג מהאור מקיף של מצות הסוכה. ולזה נקבע שם מיוחד על חג הסוכות להיותו נקרא זמן שמחתינו ובפסיקתא מחשב שלש פעמים לשון שמחה שנזכר בתוה"ק על חג הסוכות והיינו גם והיית אך שמח שדרשו חז"ל (סוכה מ"ח.) מזה לרבות יו"ט אחרון של חג לשמחה. והיינו כי באמת גם יום שמע"צ השמחה שלו משורש קדושת חג הסוכות כדאיתא במדרש ששמיני עצרת הוא קליטת קדושת חג הסוכות כמו חג השבועות הגמר מקדושת חג המצות והיינו שמשמחת קדושת חג הסוכות נקבע ונקלט השמחה בשע"צ על כל ימות השנה וזה מה שרמז בפ' והיית אך שמח כי תיבת אך הוא לשון מיעוט והיינו שנעשה קיום והוי' לבחי' השמחה הנשפע בחג הזה להיות השארה מועטת שישאר ממנה הרשימה להיות נקבע השמחה בלב על כל ימות השנה:
2